קהילה - היצירות של מדל1ק1מס
מדל1ק1מס
19
39

"הסיפור שמדל לא מצא" - סיפור עם כריכה לתחרות 02/02/2020

יום שלישי ה-20 בינואר. השנה שנת 2020. תחרות חדשה עולה לבלוג של מיקמק סיטי - תחרות הכריכה המושלמת. אני, מדלוק דילן קומס, מחפש סיפורים במיקמק סיטי. אני רוצה לזכות בתחרות, אבל אני לא רוצה לפרסם כריכה שאין לה סיפור.

עד לא מזמן עבדתי בחנות הקסמים, אבל לא מזמן הבנתי שלקחת שיעורים פרטיים אצל האשפית מילאני בכישוף וקוסמות זה כבר לא החלום שלי. לפעמים החלומות שלנו הם לא בדיוק מה שרצינו. הבנתי את זה כשהכנתי את הכריכה לסיפור "דבורת האש והצוף הקסום". הכנתי את הכריכה הזאת בשביל ליב, תלמידה מקבוצת הלמידה השנייה בבית-היתומים של צבעוני. אני גר בבית-היתומים של צבעוני, כי אחי הגדול מייק רצה שאני לא אשאר לבד כשהוא לא במיקמק סיטי. מייק הוא אח די מגניב. הוא היה אחד התלמידים הראשונים לגלישה של אקסל. רוב הזמן הוא בחוף של מוקמוק טאון. לפי הסיפורים שלו, החוף שם די מזוהם וראש העיר שלהם חושב להקים שם אסדה. ראש העיר של מוקמוק טאון חושב שאם כבר מזוהם שם, אפשר לפחות להשיג מזה קצת כסף. מייק הולך לשם כדי לוודא שלא יקימו אסדה קרובה לחוף הים, כי הוא יודע כמה זה מזהם ומסוכן. בחוץ של מוקמוק טאון יש המון הפגנות, אבל זה לא מספיק. מייק עוזר להם לנקות את החוף שלהם, כדי שראש העיר יוכל לראות שאיכות הסביבה באמת חשובה להם ושהם לא רוצים עוד זיהומים.

בזמן שאח שלי במוקמוק טאון בהפגנות, השתתפתי בקבוצת למידה בבית-היתומים של צבעוני ולמדתי כישוף וקוסמות אצל האשפית מילאני, אבל עכשיו האשפית מילאני הפכה להיות כתבת מיקמקונים עצמאית. אני והחברים שלי מקבוצת הלמידה הקמנו להקה בשם "הגולשים", אבל שנת הלימודים נגמרה בתחילת החודש ואנחנו פחות נפגשים עכשיו. כשראיתי את הבלוג החדש, בהתחלה התלהבתי מאוד. לכתוב סיפורים ולהכין להם כריכות זה התחום החדש שלי, אבל נגמר לי על מה לכתוב. אני כבר לא עובד בחנות הקסמים, אח שלי חי את הסיפורים שלו במוקמוק טאון, צבעוני מלמד כבר קבוצה חדשה בבית-היתומים והחברים שלי.. הם היו הכיוון הבא שלי.

פגשתי את ריפי וזואי במשרד שהכנתי לסוכנת שלנו ושאלתי אותם אם יש להם רעיון לסיפור בשבילי. ריפי אמר שאני יכול לחפש סיפורים של אחרים, כמו שהכנתי כריכה לספר "סאני והעץ הקסום". זואי הציעה שאני אלך לשאול את מיקה הספרנית. ריפי אמר שהוא לא מבין למה לשאול את הספרנית, כי יש אצלה רק ספרים מוכנים. זואי סיפרה לנו שבמיקמקונים של פעם היה מדור מיוחד שנקרא "אתם שואלים - מיקה עונה". החלטתי ללכת לבקר את מיקה הספרנית ולשאול אותה דבר ראשון בבוקר.

אני חושב שעד שהגעתי לספרייה כבר היה אחרי 12:00, אבל הספרייה עדיין הייתה פתוחה. ראיתי כמה מיקמקים יושבים או עומדים ומדברים בשקט. סיפרתי למיקה על התחרות ושאלתי אותה אם היא יודעת איפה אני יכול למצוא סיפור טוב. מיקה אמרה לי שהיא חושבת שכדאי לי לחפש ביערות מיקמק. אחרי זמן קצר כבר עמדתי בכניסה ליערות מיקמק. פגשתי שם את לקנג. פגשתי את לקנג בימים האחרונים שלי בחנות הקסמים. ראיתי אותה על אחד הכיסאות ליד השולחן שעליו כדור הבדולח. לקנג לבשה פיג'מה וחבשה כובע סגול של שינ ה. היא הייתה המיקמקית הכי יפה שפגשתי. כשראיתי את לקנג בכניסה ליערות מיקמק, נזכרתי שכמה דקות לפני כן היא שלחה לי הודעה במיקטוק והציעה לי שנצא לפיקניק ביחד. כתבתי לה כן. לא כתבתי מתי ולא ידעתי אם זה זמן טוב, אבל בכל זאת רציתי לבלות איתה, אז הצעתי לה להצטרף אלי לחפש סיפור ביער. לקנג הסכימה וביחד נכנסנו ליערות מיקמק.

תוך זמן קצר הגענו לקרחת יער נחמדה. בקרחת היער מצאנו עץ גדול שעליו ישב מינימיק. זיהיתי את המינימיק הזה מהסיפורים של האשפית מילאני. זה היה אלווילני, המינימיק שלה. סיפרתי ללקנג את מה שהאשפית מילאני סיפרה לי, שכאן ביערות מיקמק היא פגשה את אהבת חייה. מאז אותו היום, האשפית מילאני ואשתה באות מדי פעם למקום הזה ביער עם המינימיקים שלהם. האשפית מילאני סיפרה לי שאלווילני תמיד נשאר למעלה על העץ ומשגיח על המינימיקים של אשתה מלמעלה בזמן שהם משחקים.

אחרי שסיפרתי ללקנג את הסיפור של האשפית מילאני, הבנתי שעדיין לא מצאתי את הסיפור שלי, אבל אז הסתכלתי על לקנג ונזכרתי ביום שבו נפגשנו. סיפרתי לחברים שלי עליה. קראתי לה אז "היפהפייה הנרדמת". הם עדיין שואלים עליה ומתי הם יוכלו לפגוש אותה. נזכרתי איך בילינו ביחד, מארוחות שגרתיות במיקפה עד לצפייה במשחקי הכדורגל. כשהייתי מעריץ שרוף של מיקמק סיטי, בעיקר כי האשפית מילאני ואשתה התחילו לשחק בקבוצה הזאת, לקנג החליטה להצטרף בעצמה לקבוצה. יכולתי לחפש כמה שאני רוצה סיפורים של אחרים, אבל כשהסתכלתי עליה בקרחת היער, הבנתי שכרגע היא הסיפור שלי.

החלטתי לשים את התחרות רגע בצד והצעתי לה שנעשה את הפיקניק כאן, בקרחת היער. אכלנו פיצה וסיפרתי לה על החברים שלי, שמכירים אותה בתור "היפהפייה הנרדמת". אני מקווה שהיא תוכל לפגוש אותם בקרוב. אולי אני אזמין אותה לחזרה הבאה של הלהקה שלנו. אולי אני יכול לארגן פיקניק קבוצתי. בעתיד של הסיפור שלי הסוף פתוח והכל אפשרי, אבל בינתיים נגמר הפיקניק והגיע הזמן לכתוב סיפור ולהכין כריכה. אני מניח שזה הסיפור. אני חושב שאני אקרא לו "הסיפור שמדל לא מצא".

מוקדש לקגג3, mili11, אוליבאש, מייק4אמילי, מיקצבעוני, מיקמקריפי, זואי4הבובה, חתול2007, 8ליילני, אלווילני
48
7
170


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה
 
 
17/02/2020   19:16 נושום  7
מושלםםםםםםם
16/02/2020   08:32 מייק4אמילי  6
סיפור מרגש. בהצלחה בבניית הסיפור שלך.
03/02/2020   11:12 mili11  5
הסיפור מסודר לפי רצף מחשבתי ולא בהכרח רצף עלילתי. נחמד שזכרת את הסיפור שסיפרתי לך, אבל האמת שזה לא המקום הראשון שבו אני ואשתי נפגשנו. זה היה המקום הראשון במיקמק סיטי שבו ישבנו ודיברנו. הפגישה הראשונה שלנו הייתה מקצועית, כשהיא ביקשה את עזרתי בתור אשפית מתחילה.
03/02/2020   10:43 אוליבאש  4
⭐ מגניב אש ⭐
03/02/2020   10:10 זואי4הבובה  3
איזה סיפור יפה!! כריכה נחמדה :)
03/02/2020   09:33 מיקמקריפי  2
אני רואה שהקדשת גם למינימיק [; מגניב
03/02/2020   09:19 מיקצבעוני  1
כל סוף הוא התחלה של משהו חדש. הסוף של שנת כוכבי הים וההתלמדות שלך אצל הבת שלי איפשרו לך להתחיל לבנות את הסיפור שלך במיקמק סיטי.