קהילה - סיפורים ושירים
זואיליר100
69
98

הילדה הכי קטנה בכיתה-לכתב אורח לפני 6 ימים

פרק ראשון-בבוקר

קמתי בבוקר,הרגשתי שמשהו טוב הולך לקרות לי היום.
התבוננתי בחלון,ראיתי את הציפורים את הדשא והשמיים.
הסתכלתי קודם כל על השמיים,והתפללתי ל-ה' שישמור עליי,כמו בכל יום וכמו בכל אותו ערב.

פרק שני-בדרך לכיתה

קמתי מהמיטה בצעדי ענק,התארגנתי לקראת בית הספר בזריזות והלכתי אל בית הספר. בדרך פגשתי בפרחים,עצים וציפורים שפשוט עשו לי את היום!

פרק שלישי-בכיתה

הגעתי לכיתה,היא אכן הייתה ריקה. הגעתי ראשונה לכיתה והוצאתי את הציוד הנדרש לקראת שיעור לשון.
לאחר כמה רגעים,נכנסה לכיתה שירלי,הילדה הכי גבוהה בכיתה. היא ניגשה אליי ושאלה אותי:
"את רוצה היום ללכת למפגש של כל הכיתה?אנחנו עושים מסיבה".
בתוך תוכי חשבתי לעצמי שבטח כל הגבוהות יהיו שם,
ואני אהיה הקטנה היחידה במסיבה וכאשר יצלמו אותי אצטרך לעמוד על ארגז.
עניתי לשירלי:"אממ...אני אחשוב על זה ואענה לך אחר כך".
לאחר שאמרתי זאת ישבה במקומה וגם הוציאה את הציוד הנדרש לקראת שיעור לשון.

פרק רביעי-לקראת שיעור לשון

לפתע נשמע הצלצול,וכל הילדים מיד חזרו למקומם על מנת לא לקבל הערה מהמורה ללשון,כי יודעים הם שלפעמים המורה ללשון עשויה להיות טיפה קשוחה.

פרק רביעי-בצילצול

המורה ללשון נכנסה ובירכה את הכיתה בבוקר טוב,השבנו לה חזרה:"בוקר טוב המורה"!
התיישבו כולם,ושילבו ידיים.

פרק חמישי-בשיעור לשון

המורה ללשון הסבירה לנו שהיום היא רוצה להעביר לנו פעילות כיפית.
היא הסבירה לנו בהוראות כך:
"עכשיו,תלמידים,אני רוצה לעשות לכם קצת שיעור אחר לגמרי ממה שאנחנו לומדים כרגע,ברצוני לעשות לכם פעילות. הפעילות היא:כל ילד עומד בטור.
אתם מסתדרים בטור על-פי מידת הנעליים.
לדוגמא,אם אני מידה 45 וליאת מידה 46, ליאת תהיה מקדימה.
אני נותנת לכם 5 דקות על השעון,נא להתחיל!"
באותו רגע חשבתי לעצמי:
מה??אין מצב אני נמוכה בכיתה והכי קטנה בכיתה!כולם יצחקו עליי שאני מידה 30 וכל השאר יותר מ-40!
אוף...מה עליי לעשות?אולי אבקש מהמורה לצאת לשירותים ואחזור כאשר הם יסיימו?אוף!אני לא יודעת!

פרק שישי-כשנסיתי להתחמק

לא הייתה לי ברירה אחרת או רעיון אחר,אז נסיתי להתחמק בכך שאגש למורה ואבקש ממנה לצאת לשירותים.ניגשתי למורה בפרטיות ושאלתי אותה:"אני יכולה בבקשה ללכת להתפנות?"
היא השיבה לי:
"כן,אבל רק לאחר שנסיים את הפעילות.אל דאגה,היא לא תיקח יותר מ-5 דקות".
הייתי עצובה בתוך תוכי ומלמלתי למורה:טוב המורה...

פרק שביעי-הפעילות

חזרתי למקומי להסתדר בטור,הייתי כמובן הילדה האחרונה בטור,כי אני הרי הכי נמוכה בכיתה.
סיימנו כולנו להסתדר בטור.המורה בדקה ושאלה:
ליהי,איזה מידה את?
באותו רגע הייתה די לחוצה,כי הייתי מול כל הכיתה וכל הכיתה שמעה את המורה,עניתי למורה בלחש:אממ...30 המורה.
המורה לא ענתה,והמשיכה להסתובב בטור.
דמיינתי לעצמי שבטח כולם יצחקו על המידה שלי,אוף!איזה פאדיחות!

פרק שמיני-איך בסוף התמודדתי

נשמע הצלצול להפסקה וירדתי למגרש לשחק כדור עם שאר הכיתה,אני לא כל כך טובה בלשחק בכדור אבל השתדלתי הכי שאני יכולה.בסוף ההפסקה ניגשו אליי
שירלי,אור,ודנה ואמרו לי:
הופה!ליהי כל הכבוד!
השתפרת!
באותו רגע זה העלה לי חיוך על הפנים והשבתי להן:תודה!!
וגליתי באותו רגע שזה לא משנה שאני נמוכה,ואם צוחקים עליי שאני נמוכה אז כניראה שהם לא חברים,
וכך המשכתי לבלות את היום,פשוט לא האמנתי שאומר את המשפט הזה,אבל באותו רגע צעקתי בהתרגשות בכל רחבי בית הספר:בית ספר זה הכי כיף בעולם!!

מוקדש לואי, מיהלי1, כפירמיק, יונימיק, yaniv, וכלמנהליהמיקמק:}
6
37


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תוכן