קהילה - סיפורים ושירים
אלישרידן7
52
30

בית ספר לקוסמים מהצד השני - נועה חלק ב 17/01/2020

מצאתי את עצמי עם מלא תלמידים מבולבלים ואז הבנתי שהמבחן נגמר, הצלחתי! "למי שעדיין לא הבין, המבחן נגמר!" אמרה סופיה המנהלת "אנחנו עכשיו נקריא בשמותיכם אחד אחרי השני לפי האות הראשונה של השם ואתם תיכנסו לקופסה הזו בה תגלו איזה סוג קוסמים אתם" נשמתי לרווחה, הייתי צריכה לשמוע ממישהו שהמבחן באמת נגמר.
"הסוגים הם: אבן, כסף וזהב" המשיכה סופיה "והתלמיד הראשון הוא אביב אסלני" אביב אסלני היה ילד בלונדיני ונמוך, והוא התקדם לעבר הקופסה. כעבור כמה זמן הקריאו בשם של גאיה והיא הלכה לקופסה. חיכיתי בסבלנות שיגיע התור שלי ולבסוף סופיה אמרה "נועה תיגל, תיכנסי לקופסה" הלכתי במהירות לקופסה ונכנסתי.
כשנכנסתי לקופסה ראיתי מסך גדול וספה גדולה, התיישבתי על הספה מול המסך. על המסך שודרה דמות קטנה ביער וכעבור שנייה הבנתי שזה צילום שלי מהמבחן, הסתכלתי על עצמי נכנסת למאגר התרופות וראיתי שרשום בקטן "כסף" הבנתי שמנקדים אותנו על כל פעם שאנחנו עושים משהו.
דאגתי, על הפעם הראשונה קיבלתי כסף ואמא שלי והתאומות קיבלו זהב! המשכתי לצפות במסך וראיתי את המפגש עם המפלצת, על כל פעמיים שהרחקתי את המפלצת קיבלתי זהב "אני בטוח אהיה בזהב" חשבתי ושמחתי.
אחר כך אני רואה את ניר וגאיה עוזרים לי ועל זה קיבלתי "אבן" הסתכלתי על גאיה מועכת את הג'וק והמשכתי, וראיתי אותי נכנסת למאגר הנשק וקיבלתי "אבן" אבל לא דאגתי, קיבלתי כל כך הרבה זהב מהריחוק של המפלצת שאין לי סיכוי להיות במשהו אחר. ראיתי את גאיה מציעה לי להשתמש ביד החזקה וקיבלתי "כסף"
במאגר ההישרדות קיבלתי "זהב" וכשהכנתי את האוהל עם ניר קיבלתי "כסף ואבן" המסך נעצר ונכתב עליו "זהב" הצלחתי! הלכתי לדלת גדולה שהייתה לידי עם הרישום "ברוכה הבאה" נכנסתי לחדר גדול עם ספות ושולחן גדול ועליו 3 שרביטים עם שמות הסתכלתי על השרביטים וראיתי שרביט לבן מעוטר בסרט לבן עם פתק של שמי עליי.
על השולחן היו עוד שלוש פתקים זרוקים עם שמות, הרמתי את מבטתי וראיתי שיש שלוש דלתות עם שלוש כיתובים: דנה וסיליה, ניר ובן – יש ניר איתנו! – גאיה ונועה –יש גאיה איתנו! – לפתע ראיתי שיש דמות שעומדת מלפני. גאיה.
התחבקנו שתינו "בן ודנה כבר כאן וחוץ מזה רק אנחנו פה" אמרה לי גאיה, "טוב" אמרתי, פתאום נפתחה הדלת וניר עמד שם. הוא לקח את השרביט שלו – שרביט חום אדמדם עם מקום לשים את היד – רצנו אליו, אני וגאיה והושבנו אותו על הספה לדבר.
"אני לא מאמינה שכולנו הצלחנו!" אמרתי בהתרגשות "גם אני" אמר ניר, "איזה כיף!" המשיכה גאיה "אני ממש שמחה ששלושתנו יחד" דיברנו עד שהודעתי שאני עייפה. אני וגאיה נכנסנו לחדר שלנו ולא האמנו למראה עיניינו: היו מולנו שתי מיטות היפריון ושתי ארונות גדולים. מהארון הציצו תלבושות בצבעים אחדים.
היה שלט קטן באמצע החדר עם הרישום "מערכת שעות" ומערכת שעות מלאה בשיעורים עם שמות ששמעתי מאמא שלי ואחיותיי כמו: שיעור ריחוף, שיעור יסודות, שיעור לחשי אופל ושיעור שיקוים למתחילים. היה שם גם שיעורים שאמא שלי לימדה אותי בבית כמו: היסטוריית הקוסמים ואיך קסם עובד?
למרות שאני וגאיה היינו עייפות הסתכלנו בארון וראינו מלא בגדי תלבושת אחידה - חולצה אפורה וחצאית אדומה. מתחת הייתה המזוודה שארזתי עם אחיותיי ומיד פתחתי אותה והוצאתי את התמונה שלי עם המשפחה, שמתי את התמונה על השידה שליד המיטה שלי.
אני וגאיה נכנסנו למיטות "שיהיה בהצלחה" לחשתי, "שיהיה בהצלחה" השיבה גאיה. הבטתי בתמונה וראיתי את עצמי עם אחיותיי ואימי בפעם האחרונה וגאיה סגרה את האור.

גאיה העירה אותי והתלבשתי במהירות, הלכתי לחדר המשותף לשלושת החדרים. עמדו שם הילדה שלא שמה לב אליי בכרכרה, ניר, ילד שלא ראיתי, ילדה שנכנסה אחרי ניר, גאיה ואני. באמצע החדר עמדה פיה "שלום לכם" אמרה הפיה "אני כאן בשביל להסביר לכם הכל. הדלת שדרכה הגעתם יכולה להביא אתכם לכל מקום: לחדר האוכל, לשיעור וגם למועדון. אתם הקבוצה החמישית של זהב ואתם גם עם הניקוד הגבוה ביותר."
הפיה עצרה לרגע בגלל שאני וכולם שמחו שהניקוד שלהם הכי גבוה "לפי המערכת שעות שנמצאת בחדרכם, קודם יש שיעור ואחר כך אוכלים ארוחת בוקר בחדר האוכל אז לכו לשיעור הראשון ואל תשכחו את השרביט שלכם".
הפיה נעלמה ומיהרתי לחדר לקחת את השרביט שלי, כמוני עשו כולם. אני וגאיה הלכנו לשיעור הראשון - שיעור ריחוף – והתיישבנו ליד השולחן. המורה עמד בקדמת הכיתה "שלום!" אמר המורה, המורה היה בן אדם גבוה עם תווי פנים רציניים "אני יניב, המורה שלכם לשיעור ריחוף. ובשביל ההתחלה חשבתי שתספרו מי מהמשפחה שלכם הוא קוסם".
התרגשתי, רציתי לספר את הסיפור שלי, אבל נראה שגאיה נלחצה. בטח כי אין לה קוסמים במשפחה, חיכיתי לתורי וכהוא הגיע אמרתי: "שתי אחיות שלי קוסמות וגם אימי" אחר כך הגיע התור של גאיה ולקח לה זמן עד שהיא אמרה "אף אחד"
בסוף השיעור קראו לגאיה אז המשכתי לחדר האוכל וישבתי עם ניר, דנה וסיליה. ניצלתי את זה בשביל להכיר גם אנשים אחרים חוץ מגאיה וניר, כדי שאם הם לא יהיו יהיה לי עם מי לדבר. פתאום ניגשה עליי הפיה "את וניר צריכים ללכת לגאיה לעזור, כי היא לא מרגישה טוב"
אני וניר מיהרנו אל גאיה והגענו לחדר שלי ושלה בדיוק שהיא התעוררה. "היא מתעוררת" אמר ניר, וגאיה התיישבה "גאיה עשינו בדיקת דם ובנתיים רק מצאנו שיש דם קסמים ואנחנו צריכים לגלות מאיפה" אמרה הפיה ונעלמה. "מה קרה?" שאלתי.
"יניב הביא אותי למנהלת, והם גילו שלא באתי ממשפחת קוסמים ועשו לי בדיקת דם" אמרה גאיה "איך ידעתם להגיע לפה?" שאלה. "אכלנו בדיוק וקראו לנו וסיפרו לנו שהרגשת רע בגלל משהו" אמר ניר "השיעור עומד להתחיל אז כדאי ש..." נראה שגאיה הבינה את המסר ויצאה מהמיטה. שלושתנו הלכנו לשיעור שיקוים.
המורה עמדה בקדמת הכיתה "שמי גילה" אמרה "ואני אלמד אתכם שיקויים" לפתע נשמעה אזעקה ואני רצתי אחרי כל התלמידים המבוהלים, נכנסנו לחדר קטן והצטופפנו. לא הבנתי מה קרה "מה זה?" אמרה גאיה "מה קורה?" היא שאלה בדיוק מה שרציתי לשאול "אני חושב שזה הקוסם הרע שסיפרתי לכם עליו, אני די בטוח ששמו הוא גייב" אמר ניר "הוא בטח זורק כדורי אש על הבית ספר, נראה לי שהמורים נלחמים מולו"
אני וגאיה התחבקנו כי לא ידענו מה יקרה בחוץ בזמן שאנחנו פה? עברו כמה דקות עד שגילה המורה נכנסה לחדר ואמרה לכולם "אפשר לחזור לכיתות" אני, ניר וגאיה יצאנו מהחדר וכולם אחרינו "איך אפשר לדעת חדשות אצל קוסמים?" שאלה גאיה את ניר. "לוקחים ספר היסטוריה" השיב ניר, הוא לקח ספר דק מהתיק שלו.
הוא פתח את הספר ובעמוד היה איש זקן שדיבר "לפני כמה דקות גייב, הקוסם שאיבד את אישתו ואת הבת שלו לפני 10 שנה, תקף את בית הספר לקוסמים כנקמה. אנחנו צופים שבפעם הבאה הוא התקוף את ממשלת הקוסמים וכולם מתנהגים בהתאם" יש לי רק ספר היסטוריה אחד בבית אז אין לי כאן בבית ספר לקוסמים.
"היה שיעור ממש כיף היום בלחשי אופל, נכון?" שאלה גאיה אחרי שיעור לחשי אופל – השיעור האחרון לאותו יום, כל השיעור היא הצליחה בהכל ואני ביזבזתי חצי שיעור בהתפעלות מהקסמים שלה. "ברור שהיה לך כיף, הרי מייה הריעה לך כל הזמן" השבתי לה, לקחתי כרית שהייתה לידי וזרקתי עליה.
גאיה לעומת זאת לקחה את שרביטה ועשתה לחש מגננה והעיפה את הכרית על הרצפה, היא הוציאה את הלשון והבטתי בה במבט מעוצבן "איזה מעצבנת" אמרתי. גאיה ציחקקה והלכנו לישון במצב רוח טוב, למחרת כשהתעוררנו ויצאנו לחדר המשותף עמדה שם פייה.
"את מאומצת" היא אמרה לגאיה והניחה את ידה על הכתף של גאיה, לא ידעתי מה לומר כי מה אומרים לבן אדם שמגלה שהוא מאומץ? "וגאיה, מצאנו קשר דם בינך לבין קוסמת בשם מאי שרידן. אמא שלך" המשיכה הפיה "טוב כדי שתלכי לשיעור"
החלטתי לגשת בגישה חיובית ובשיעור יסודות אמרתי לה "את יודעת שזה לא משנה שאת מאומצת, הרי עדיין יש לך הורים" שתינו ניסינו להוציא אש מהשרביט "אבל הם עדיין החליטו לעזוב אותי" השיבה גאיה, שרביטה ניצת באש כל כך חזקה שהיא כמעט שרפה את כל הכיתה.
"אני חושב שכדי שתחשבי חיובי הרי ההורים שגידלו אותך שכחו אותך, לא?" אמר ניר בארוחת הצהריים וגאיה הנהנה, הבנתי שכשהיא כועסת הקסמים שלה יותר חזקים והיא הצטיינה כל היום "אז עכשיו יש לך הורים שזוכרים אותך שתוכלי לפגוש"
"צודק!" ענתה גאיה "אחרי בית ספר אתם עוזרים לי למצוא את כל מה שאפשר על אמא שלי ובעיקר מי יכול להיות אבא שלי" היא נראתה נחושה אבל היו לי מלא שיעורי בית ולא היה לי זמן פנוי "אני לא חושב שאוכל" מילמל ניר "גם אני לא" הוספתי. "אתם עוזרים לי אחר כך וזה סופי" אמרה גאיה והתקדמה לשיעור ואני אחריה.
"אוקיי, אז נולדה לה בת וגנבו אותה מחדר הלידה, אז היא לא ויתרה אליך" אמרתי, וגאיה נרגעה. חיפשנו בספרים את השם מאי שרידן, מסתבר שהיא חוקרת את הקסמים וממציאה כשפים. הלכתי משם בזמן ארוחת ערב עם ניר והשארנו את גאיה שם.
כשהלכתי לישון גאיה לא היתה שם ובשיעור פגשתי אותה "איפה היית?" שאל ניר והוציא לי את המילים מהפה "אל תגידי שנרדמת שם" גאיה הנהנה "אוי, נו באמת" יניב נפנף בידו בשביל התחלת השיעור. באמצע השיעור נשמעה אזעקה אבל גאיה לא רצה למקלט אלא לקדמת הבית ספר ואני לא יכולתי לתת לה ללכת לבד.
רצתי אחריה וראיתי שמיה המורה נתנה לה לעבור, רצתי לעבר מיה "למה נתת לה לעבור?" שאלתי היא הצביעה לעבר גאיה שהתקדמה לעבר גייב וקלטתי את הדימיון בניהם, גאיה מצאה את אבא שלה! התחלתי לרוץ לעבר גאיה בשביל לעזור לה אבל מיה עצרה אותי "אבל אני צריכה לעזור לה!" עניתי.
"תני לה לעשות את זה לבד" מיה אמרה וכעבור כמה רגעים גייב כרע על ברכיו. פתאום הופיע מאחוריי ניר "מה קורה?" הוא שאל, "תסתכל" אמרתי והצבעתי על גאיה וגייב. סופיה שהייתה שם הניפה את שרביטה על גייב ויניב לקח את גאיה מהמקום. "לא!" אמרה גאיה, מתנגדת ליניב. היא בכלל לא הסתכלה לעברנו כשיניב גרר אותה משם.
גאיה סיפרה לי ולניר מה קרה שם עם גייב בדרך לשיעור הראשון, לפתע ראינו את יניב מסדר את כולם בשני טורים "יש טקס" הוא אמר. כל התלמידים ואני הלכנו לאולם ובאולם היו גם כמה קוסמים בוגרים. התיישבתי ליד "טוב" אמרה סופיה המנהלת שעמדה על במה לפני כל הכיסאות "התכנסנו היום כדי לתת פרס שלום לתלמידה"
"התלמידה בעזרת הרבה אומץ וטיפה קשר משפחתי הצליחה לגשר עם קוסם שעמד להתקיף את בית ספר" הבנתי שמדובר בגאיה ולא האמנתי "ואנחנו רוצים לקרוא לה לפה" אמרה סופיה "גאיה כהן או יש לומר שרידן, בואי לפה" גאיה התרגשה.
אני וניר גררנו את גאיה לבמה ומחאתי כפיים "איזה יופי" אמרתי "מגיע לה" ניר הינהן "איזה כיף" הוא השיב. פתאום הרגשתי רגש חזק שניסיתי להשקיט אבל הוא עדיין פעם בתוך ליבי, קנאה.
המשך יבוא!

זה הפרק היום וסליחה שלא שלחתי הרבה זה פשוט שבוע מאוד עסוק אצלי. מקווה שתהנו ואני אשלח ביום ראשון פרק ראשון של סדרה חדשה בשם "המכשפה" שאני מקווה שתאהבו כמו את בית ספר לקוסמים.

מוקדש ל גאיוש242, כשכשונה, קקלויי, ולכל_מי_שקורא!
1
32


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה