קהילה - סיפורים ושירים
|
|
|
|
|
בת יחידה (סיפור לכתב אורח)
|
19/02/2019 |
פרק 1: "בוקר בהיר"
"סוף סוף! נגמר השבוע והגיע היום האהוב עליי, יום שבת". לשבת הזאת חיכיתי בקוצר רוח, חיכיתי לה יותר מהשבתות האחרות. ולמה? מפני שבשבת הזו אני וההורים שלי נלך לחנות חיות המחמד, ואני אקבל חבר שכל כך רציתי, כלב משלי. הכלב ישחק איתי, יאהב אותי ללא תנאים וסוף כל סוף יהיה לי חבר שיבין אותי, כאילו הוא אחד מילדי הבית, בדיוק ההגדרה לאח ואפילו יותר. כבת יחידה, אף פעם לא חוויתי איך זה לגור עם עוד בן משפחה שסמוך לגילי. אולי קטן ממני ואולי גדול אבל לא משנה מה, עליו יהיה אפשר לסמוך. כאשר הייתי רואה את המשפחות האחרות, תמיד היה יותר מילד אחד, שלושה ילדים בממוצע. רגשות קנאה סחפו אותי. לפעמים בחברות שלי, לפעמים בסתם אחים שמשחקים בפארק ואפילו אחים הרבים ביניהם. כי לי אין את זה. כשאין אורחים בבית או שאין חברות שמגיעות אליי לשחק, תמיד משעמם לי. פעם אחת אמא עסוקה, פעם אחת אבא ואפילו אם ההורים ישחקו איתי או יארחו לי חברה, זה אף פעם לא יהיה כמו אח/ אחות, שאפשר לדבר איתם על כל הסודות.
פרק 2: "חבר חדש"
התעוררתי בבוקר. הייתי מלאת התרגשות. התארגנתי מהר ורק חיכיתי שנלך לחנות החיות. אכלנו ארוחת בוקר, ולאחר מכן נכנסנו למכונית. כל הדרך הייתי מלאת התרגשות. רציתי מאוד שנגיע כבר לחנות. הנסיעה חלפה והגענו לחנות החיות. כאשר נכנסנו ראיתי המון דברים. המון כלובים, המון כלבים וחתולים. כל חיה הייתה כל כך חמודה ומתוקה, שרק חיכיתי שנאמץ אחד מהם. "אולי נאמץ שניים? הם כל כך חמודים!", שאלתי את אמי. אך היא השיבה בשלילה ואמרה: "נאמץ רק חיית מחמד אחת". הקשבתי לדברי אמי, ושמחתי שאוכל לאמץ אחד מאשר לא לאמץ בכלל. אמי שוחחה עם עובדת החנות דקות ספורות, ורק חיכיתי לבאות. חיכיתי כבר לרגע שאבחר, ומחשבות שמחה והתרגשות לא פסקו. בסיום השיחה, עובדת החנות החלה לעבור כלוב ועוד כלוב עד שאני אבחר את הכלב שארצה. לפני הבחירה אמי הבהירה לי: "ספיר, תבחרי כלב קטן ולא מזיק." אני אהבתי את כולם. היה ממש קשה לי לבחור אחד, בייחוד אחריי שאמי הבהירה לי שאבחר רק כלב קטן. הכלבים היו חמודים, זה נכון אבל הרגשתי במעבר מכלוב לכלוב שעדיין לא מצאתי את הכלב הנכון. חשבתי שזה יבוא אליי, כמו משב רוח קריר. פתאום זה קרה, הגענו כמעט לסוף הכלובים וראיתי כלב קטן, לבן ועטוף בפרווה נעימה וחלקה שישב והסתכל עליי במבט כובש. התקרבתי לעברו והוא התחיל לשמוח, לקשקש בזנב ,להתרוצץ, לקפוץ ולהשתולל בכלוב הקטן שהיה בו. ביקשתי מעובדת החנות להוציא אותו מהכלוב. כאשר הוא יצא מהכלוב ישר הוא רץ אליי קיפץ וליקק אותי. הוא היה כל כך חמוד שפשוט נמסתי. הרגשתי, כי זה הכלב שיהיה לי לחבר ושאנחנו נסתדר פשוט מעולה.
פרק 3: "רצוי, או לא רצוי?"
כל הדרך מחנות החיות, הייתי מאושרת. החזקתי את הכלב על ידי כל הנסיעה וליטפתי אותי שלא יפחד. כל כך חיכיתי לשוב הביתה ולשחק עמו. אמי לא חובבת חיות, כל הדרך מחנות החיות ולפני היא הבהירה לי המון חוקים. בתחילה, אמי בכלל לא רצתה שנאמץ כלב, אבל למזלי אבי ראה כמה אני בודדה, ולכן שכנע את אמי להסכים לבקשתי לאמץ כלב. למרות שידעתי שאמי הסכימה בסוף, ואפילו הכלב כאן, לידי. פחדתי שאמי לא תרצה בו יותר ותזרוק אותו כאילו הוא חפץ. לא האמנתי שאמי יכולה לעשות כזה דבר. בכל זאת זה ייצור חיי, מבחינתי. הוא בן משפחה. היה בי הספק הזה כל הזמן. בשיבה הביתה, ישר רצתי הביתה והכלב בעקבותיי, כל כך רציתי שהוא יכיר בי כמשפחה שלו, ואפילו שאחליט לו כבר על שם. שיחקתי עם הכלב שעות ארוכות, והיה כל כך כיף. הרגשתי סוף סוף שלא משעמם לי בבית, ורציתי כבר להשוויץ בפני חברותי על הכלב החדש והחמוד שיש לי. בזמן הקצר שהכלב היה אצלנו בבית, אמי נהגה להעיר לי כל הזמן לגבי דברים שהכלב עושה. "שלא יעלה על הספה, שלא יאכל את נעלי הבית, רק חסר לי שהוא יאכל לך את השיעורים" חלק מהדברים האלו היו מאוד לא הגיוניים, וקיוויתי שהם רק בסרטים. היה לי נורא עצוב שיהיה איסור על הכלב לעשות דברים שכלבים רגילים עושים. אבל קיוויתי שעם הזמן אמא והכלב ידעו להכיר כחברים. אמא כבר תימס מהחמידות שלו בסוף. טלפנתי לשתיים מחברותי הטובות שלי, גילי וירדן, והצעתי להן לבוא לפארק השכונתי,ושם נשחק יחד עם הכלב. שמתי לכלב בעדינות רצועה שרכשנו מחנות החיות, והתכוננתי לצאת איתו לפארק. לפני שיצאתי, אמי שוב התחילה עם הקיטורים ואמרה: "אם הוא עם בוץ, שלא תעזי להכניס אותו לבית". היה נורא עצוב לי שהיא ככה מקטרת, ועלה בי שוב הספק שיום אחד אמי תזרוק אותו מהבית.
פרק 4: "טיול בפארק"
לאחר הרבה הכנות, יצאתי בפעם הראשונה עם הכלב שלי לפארק. כל הדרך הוא היה כל כך חמוד ומנומס, ומידי פעם הסטתי מבט לכיוונו, למקרה שהוא לא עלה על בוץ או כדומה על מנת לרצות את אמי. כשהגענו לפארק, פגשתי שם את גילי וירדן, הן גם נמסו מהחמידות שלו והתחילו לשחק איתו. כל כך הייתי בלחץ שלא יהיה בוץ בסביבה, הייתי עצובה שיהיה לכלב איסורים בגלל אמי. במקום להנות עם חברותיי והכלב החדש שלי בפארק, חשבתי כל הזמן על דבריי אמי. פחדתי שהיא באמת לא תכניס אותו הביתה. רציתי שרק יהיה לו טוב. לפתע התחיל להחשיך, העננים נעשו מעט אפרוריים והיה נראה שעומד לרדת גשם. הרגשתי שאני חייבת להתחיל לשוב הביתה, והצעתי לגילי ולירדן להמשיך את המשחק בבית שלי. שמנו לכלב את הרצועה והתחלנו ללכת בהליכה קצת מהירה. סיפרתי להן על מה שאמי אמרה, וזה היה נראה להן רציני. שאכן כדי להתקדם מהר הביתה לפני שגשם ישטוף את המדרכה. הפארק היה רחוק מביתי, לכן ההליכה נמשכה זמן לא קצר. לפתע התחיל לטפטף, התחלנו ללכת במהירות והכלב רץ אחרינו קשור לרצועה. במהלך ההליכה הכלב ניסה להריח כל מיני דברים, וללכת למקומות מלוכלכים שכלבים אוהבים, רציתי נורא לאפשר לו לשחק. אבל ידעתי מה יהיו ההשלכות לך. לא חשבתי פעמיים והרמתי את הכלב בידיים. הכלב היה קצת מפוחד, הוא רצה להמשיך לשחק וכל כך ריחמתי עליו. פתאום, הוא חמק מאחיזת ידיי, והחל להתרוצץ בבוץ שהיה שרוע על המדרכות. ירדן גילי ואני התחלנו לרוץ ולנסות לתפוס אותו, אבל לא חשבנו שכאשר אנשים רצים, כלבים רואים בזה כמשחק. הכלב התחיל לרוץ מהר ולא פסק.
פרק 5: "מה יהיה עכשיו?!"
לאחר הרבה מאמץ, ירדן הצליחה לתפוס את הכלב. רגליו היו מלאות בבוץ ופרוותו הייתה רטובה. הוא כל כך רעד ורציתי להכניס אותו הביתה. ידעתי מה יקרה כאשר אמי תראה מה התרחש. "אולי נכניס אותו מהחלון לחדר שלך?" גילי שאלה. אני וירדן חשבנו שזה רעיון טוב וכאשר הגענו לביתי רצנו מהר לכיוון חלון החדר שלי. כאשר פתחנו את החלון ראינו שהתריסים מוגפים. חשבנו אמי סגרה אותם בגלל הגשם. רצתי מהר לדלת הבית שלי ונכנסתי בחרישות. הרמתי מהר את התריסים וניסינו להביא את הכלב אליי. לפתע אמי צצה בחדרי, ונבהלתי נורא. "מה זה ספיר? מה את עושה?" אמי שאלה. הייתי נורא מבוהלת ושתקתי. "ספיר, ספיר. איפה את?" נשמעו צעקות מבחוץ אמי הסתכלה לכיוון וישר ראתה מה ניסינו לעשות. "אמא סליחה אני כל כך מצטערת, באמת שהשתדלתי בבקשה תכניסו אותו הביתה הוא רועד." התחננתי לאמי. פניה של אמי זעפו והיא אמרה: "דבר ראשון, מה שניסית לעשות ממש לא מקובל עליי זה מאוד מסוכן. דבר שני, אני הייתי מאוד ברורה בדבריי, ולכן הכלב נשאר בחוץ היום עד שמחר אחרי בית הספר תשטפי אותו עם צינור". התחלתי לפרוץ בבכי וכל כך ריחמתי על הכלב שהוא עומד להישאר בחוץ, רועד מקור רק בגלל האינטרסים של אמי. ירדתי לחצר ואמרתי לחברות שלי את דבריה של אמי. התנצלתי בפניהן והן הציעו לשוב לביתן על מנת לא ליצור יותר כעסים.
פרק 6: "הלילה הגשום"
נשארתי עם הכלב בחוץ. חיבקתי אותו וניסיתי לחמם אותו. כל כך ריחמתי שככה יעבור עליו הלילה הראשון. קיוויתי שהוא יסלח לי על כך. סגרתי את שער הבית על מנת שהכלב לא ייצא ועליתי הביתה. קיוויתי שהגשם יפסיק בקרוב. אך הוא המשיך והתגבר. "ספיר תלכי להתקלח" אמי הורתה לי. הסתכלתי לפני בחלון חדרי, וראיתי שהוא עצוב. כל כך ריחמתי עליו ורציתי שיגיע כבר מחר. במשך המקלחת וארוחת הערב לא הצלחתי להפסיק לחשוב עליו. כשנכנסתי למיטה, בכיתי כמעט כל הלילה. באותו לילה היה קר מאוד, אפילו שהייתי בתוך בית ומתחת לשמיכה חמה עדיין היה לי קר, וכל כך ריחמתי על הכלב שבטוח הרבה יותר קר לו. הסתכלתי פעם נוספת בחלון חדרי ולא הפסקתי לעצור את הדמעות. הכלב שכב עצוב על הרצפה, רועד מקור בזמן שירד עליו גשם. לא יכולתי לעמוד מנגד וטלפנתי מהר לגילי ולירדן, סיפרתי להן על מה שקרה לאחר שהן הלכו. הן כל כך היו עצובות והרגשנו שחייב לעשות משהו. ירדן הציעה שניקח את הכלב לביתה עד הבוקר. קיוויתי שזה יהיה אפשרי, ולפחות לכלב יהיה טוב. לאחר מספר דקות, ירדן טלפנה אליי בחזרה ואמרה שההורים שלה ישנים, ולכן היא לא תוכל לשאול אותם. פחדנו שהיא תעשה משהו נגד ההורים שלה, ושזה יעשה לה נזק. השיחה ביננו נשארה פתוחה, ולא מצאנו פתרון. הרגשתי שאין לי ברירה ושאני לא יכולה לתת לכלב שלי לסבול ככה, לא חשבתי על ההשלכות. התלבשתי בבגדים חמים, הבאתי איתי שמיכה קטנה ויצאתי בשקט לגינה. הרמתי את הכלב במהירות ועטפתי אותו בשמיכה. ראיתי כמה הוא סובל ורועד והרגשתי כל כך רע שנתתי שזה יקרה לו. נכנסתי הביתה בצעדים קטנים ושטפתי את הבוץ ממנו בכיור המקלחת. עטפתי אותו בשמיכה נוספת והנחתי לו לישון לידי.
פרק 7: "מתי אמא תאהב אותו כבר?"
התעוררתי בבהלה באמצע הלילה, אך נרגעתי שראיתי שהכלב נמצא לידי. שמעתי דיבורים מחדריהם של הוריי. "אני לא יכולה כבר עם הכלב הזה, תראה מה זה גרם לספיר לעשות. ללכת נגד ההוראות שלי?" אמי אמרה לאבי. "את יודעת כמה ספיר בודדה בבית, חוץ מזה כלב הוא ייצור חי, ואי אפשר לתת לו לסבול בחוץ בקור ובגשם". אבי השיב לאמי. הבנתי מיד שאמי גילתה שהחזרתי את הכלב הביתה, אבל שמחתי שאבי מבין אותי. למרות שידעתי שאמי היא זאת שמקבלת את ההחלטות בבית. לפתע שמעתי את אמי אומרת: "לא אכפת לי, מחר או מחרתיים נחזיר אותו לחנות". נבהלתי נורא ונורא נפגעתי שאמי מתייחסת אל הכלב כחפץ ולא אל ייצור חי ונושם. בכיתי כל הלילה, ולא הצלחתי להירדם בידיעה שרק היום הכלב הגיע, ומחר הוא כבר חוזר. נורא נקשרתי לכלב, ואפילו חשבתי כבר על שם בשבילו, "שלג". הוא היה רך נעים ולבן כמו שלג, וחשבתי שזה יהיה השם הכי מתאים עבורו.
פרק 8: "שלג חמוד שלי"
דיברתי אל שלג כל הלילה. הבהרתי לו כמה אני אוהבת אותו וכמה נקשרתי אליו. ראיתי את דברי אמי כדברי אמת וכוונה, כפי שהיא השאירה את שלג בחוץ. לא יכלתי לוותר עליו והייתי כל כך עצובה. הלילה חלף והתארגנתי לבית הספר. שלג הסתכל עליי כמו ביום שראיתי אותו בחנות החיות, וראיתי שהוא מרגיש משהו. התחלתי לחבק אותו חזק ובכיתי. "שלג, אני כל כך אוהבת אותך. אני לא התכונתי שתישאר בחוץ. באמת. זאת הייתה אמא שלי. רק אתמול הגעת וכבר אתה הולך. אני מקווה שלפחות במקום החדש שלך תהיה לך משפחה שתרצה אותך בלב שלם. שלג אני אתגעגע אליך", אמרתי תוך כדי בכי לא פוסק. הלכתי לבית הספר עצובה, וסיפרתי לגילי ולירדן את מה שהולך לקרות לשלג. הן היו כל כך עצובות. ידענו שאין מה לעשות. אם אמי לא אוהבת כלבים זה לעולם לא ישתנה.
פרק 9: "אין כמוך אמא"
חזרתי מבית הספר הביתה עצובה ,עם רצון להיפרד משלג עוד פעם אחרונה. נכנסתי לחדרי ופתאום ראיתי את שלג משחק עם כלב קטן בצבע לבן עם כתמים שחורים. לא הבנתי איך הוא הגיע לשם, וישר רצתי לאמי שישבה בסלון. "ספיר. את צודקת, כלב יכול להיות לך לחבר. הרגשתי שגם לשלג מגיע חבר. אני כל כך מצטערת על איך שהתנהגתי כלפי שלג. תדעי, אני חשבתי ששלג חמוד מהתחלה". שמחתי כל כך והייתי מאושרת! החיוך אצלי לא פסק ושמחתי ששלג נשאר ועכשיו גם לו יש חבר, בעצם... חברה. ששמה קרמבו. כשהגיע הערב, ההורים קראו לי לסלון ואמרו לי לשבת. אמי פתחה אלבום והראתה לי תצלומים שחורים כאלו. לא הבנתי מה זה ופתאום ראיתי בתוך התצלומים צורה קטנה של פנים. הייתי נורא מבולבלת. פתאום אמי אמרה: "ספיר. אני בהריון" התחלתי לבכות משמחה ולהתרוצץ ולקפוץ בכל הבית. סוף סוף! יהיה לי את מה שרציתי כל חיי! את מה שחיכיתי לו! גם יש לי כלבים, שהם יהיו מאושרים ביחד. ועוד מעט יהיה לי אח קטן וחמוד! "אין כמוך אמא!! וגם אתה... אבא(:
|
|
מוקדש
לכולם | |
|
|
|
|
|
|
|
|
4580
|
|
|
|
|
|
|
|
|
20/02/2019 17:13 |
7רודיה |
33
|
|
מדהים! ממש ממש ממש הגיע לך לזכות! |
|
|
|
|
|
20/02/2019 17:10 |
דונדוני3 |
32 |
|
מושלם קרן אני מקווה שאת זוכרת אותי |
|
|
|
|
|
20/02/2019 16:55 |
ANDIMACK |
31 |
וואו זה ממש מרגש!
ממש מגיע לך את זה |
|
|
|
|
|
20/02/2019 16:44 |
גייקסון |
30
|
|
יפה מאוד אני ממליץ לכולם ליקרוא את הסיפור המהמם הזה! |
|
|
|
|
|
20/02/2019 16:43 |
דבורה1219 |
29 |
|
ווואו סיפור ממש מרגש באמת מגיע לך תואר כתב אורח ממש אהבתי את הקטע שאמא שלך התנצלה ואמרה לך שמגיע לשלג עוד חבר ושהיא בהריון בקיצור אהבתי ממש את הכללל מממששש מגיע לך כתה אורח שלך דבורה |
|
|
|
|
|
20/02/2019 16:34 |
לוגריע5678 |
28
|
|
סיפור מדהים |
|
|
|
|
|
20/02/2019 16:28 |
פגוש1239 |
27
|
|
קרן סיפור מגניב אני שמח שאת כתבת אורחת |
|
|
|
|
|
20/02/2019 16:25 |
יובל1811 |
26
|
|
מהממת אם זה היה תלוי ביהייתי היום הופכת אותך לסופרת! |
|
|
|
|
|
20/02/2019 16:25 |
זבוני4341 |
25
|
|
איזה מרגש ומהמם! כל הכבוד! |
|
|
|
|
|
20/02/2019 16:17 |
אנימושית53 |
24 |
כמה מרגש :) איזה כיף שכל החלומות מתגשמים בבת אחת :)
את ממש מוכשרת. בהצלחה בהמשך❤ |
|
|
|
|
|
20/02/2019 16:07 |
סיגלית2626 |
23
|
מהמם!!
ומזל טוב על הכתב אורח!
מגיע לך^♥^ |
|
|
|
|
|
20/02/2019 16:07 |
משכית123 |
22 |
|
איזה סיפור חמוד ומהמם! |
|
|
|
|
|
20/02/2019 16:00 |
חברות504 |
21 |
|
סיפור מרגש ומהמם |
|
|
|
|
|
20/02/2019 15:55 |
peach185 |
20 |
מזל טוב על כתב אורח!
נהנתי לקרוא!! |
|
|
|
|
|
20/02/2019 15:44 |
תמר21103 |
19
|
מ
מו
מוש
מושל
מושלם
מושל
מוש
מו
מ
מושלם חחח |
|
|
|
|
|
20/02/2019 15:34 |
מעולה10 |
18
|
|
מעניין |
|
|
|
|
|
20/02/2019 15:33 |
מעולה10 |
17
|
|
מזל טוב!! |
|
|
|
|
|
20/02/2019 15:15 |
111מיקביט |
16 |
יאא זה כזה מעניין!!!
ממש סיפור מרגש ;) |
|
|
|
|
|
20/02/2019 15:01 |
המלוך700 |
15 |
|
תותון50 הסדרה של מושקע היום! |
|
|
|
|
|
20/02/2019 14:57 |
גולגולי11 |
14 |
|
מעניין |
|
|
|
|
|
20/02/2019 14:56 |
לירוןגלי |
13 |
|
לה לה לה לה לצגו |
|
|
|
|
|
20/02/2019 14:52 |
באבלס22 |
12 |
|
איזה סיפור מרגש כל הכבוד על כתב אורח |
|
|
|
|
|
20/02/2019 14:50 |
מרתמר6 |
11 |
|
מזל טוב על כתב אורח! סיפור נהדר, אין ספק שאתה מוכשר מאוד:) |
|
|
|
|
|
20/02/2019 14:46 |
שלו7ם500 |
10
|
|
ואוו |
|
|
|
|
|
20/02/2019 14:44 |
2נועםג |
9
|
|
קקי קקי הוא הוא |
|
|
|
|
|
20/02/2019 14:35 |
שירן6121 |
8 |
|
סיפור יפה, מאוד ריגש אותי!! |
|
|
|
|
|
20/02/2019 14:30 |
יובל8134 |
7
|
|
מגניבבבבבבבבבב |
|
|
|
|
|
20/02/2019 14:29 |
דשדשית |
6
|
סיפור מהממי!!!!
מזלט על כתב אורח!(: |
|
|
|
|
|
20/02/2019 14:20 |
55קרמבו555 |
5
|
|
היי תותון |
|
|
|
|
|
20/02/2019 14:16 |
סגולי23645 |
4
|
|
מגניב! ומזל טוב על כתב אורח! |
|
|
|
|
|
20/02/2019 14:03 |
66666יוסי |
3 |
|
איזה יופי:) |
|
|
|
|
|
20/02/2019 14:01 |
תותון50 |
2
|
מזל טןב על כתב אורח!
היה מעניין לקרוא :) |
|
|
|
|
|
20/02/2019 13:05 |
עינב2803 |
1
|
|
מעניין |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
