קהילה - סיפורים ושירים
|
|
|
|
|
בת יחידה (סיפור לכתב אורח)
|
19/02/2019 |
פרק 1: "בוקר בהיר"
"סוף סוף! נגמר השבוע והגיע היום האהוב עליי, יום שבת". לשבת הזאת חיכיתי בקוצר רוח, חיכיתי לה יותר מהשבתות האחרות. ולמה? מפני שבשבת הזו אני וההורים שלי נלך לחנות חיות המחמד, ואני אקבל חבר שכל כך רציתי, כלב משלי. הכלב ישחק איתי, יאהב אותי ללא תנאים וסוף כל סוף יהיה לי חבר שיבין אותי, כאילו הוא אחד מילדי הבית, בדיוק ההגדרה לאח ואפילו יותר. כבת יחידה, אף פעם לא חוויתי איך זה לגור עם עוד בן משפחה שסמוך לגילי. אולי קטן ממני ואולי גדול אבל לא משנה מה, עליו יהיה אפשר לסמוך. כאשר הייתי רואה את המשפחות האחרות, תמיד היה יותר מילד אחד, שלושה ילדים בממוצע. רגשות קנאה סחפו אותי. לפעמים בחברות שלי, לפעמים בסתם אחים שמשחקים בפארק ואפילו אחים הרבים ביניהם. כי לי אין את זה. כשאין אורחים בבית או שאין חברות שמגיעות אליי לשחק, תמיד משעמם לי. פעם אחת אמא עסוקה, פעם אחת אבא ואפילו אם ההורים ישחקו איתי או יארחו לי חברה, זה אף פעם לא יהיה כמו אח/ אחות, שאפשר לדבר איתם על כל הסודות.
פרק 2: "חבר חדש"
התעוררתי בבוקר. הייתי מלאת התרגשות. התארגנתי מהר ורק חיכיתי שנלך לחנות החיות. אכלנו ארוחת בוקר, ולאחר מכן נכנסנו למכונית. כל הדרך הייתי מלאת התרגשות. רציתי מאוד שנגיע כבר לחנות. הנסיעה חלפה והגענו לחנות החיות. כאשר נכנסנו ראיתי המון דברים. המון כלובים, המון כלבים וחתולים. כל חיה הייתה כל כך חמודה ומתוקה, שרק חיכיתי שנאמץ אחד מהם. "אולי נאמץ שניים? הם כל כך חמודים!", שאלתי את אמי. אך היא השיבה בשלילה ואמרה: "נאמץ רק חיית מחמד אחת". הקשבתי לדברי אמי, ושמחתי שאוכל לאמץ אחד מאשר לא לאמץ בכלל. אמי שוחחה עם עובדת החנות דקות ספורות, ורק חיכיתי לבאות. חיכיתי כבר לרגע שאבחר, ומחשבות שמחה והתרגשות לא פסקו. בסיום השיחה, עובדת החנות החלה לעבור כלוב ועוד כלוב עד שאני אבחר את הכלב שארצה. לפני הבחירה אמי הבהירה לי: "ספיר, תבחרי כלב קטן ולא מזיק." אני אהבתי את כולם. היה ממש קשה לי לבחור אחד, בייחוד אחריי שאמי הבהירה לי שאבחר רק כלב קטן. הכלבים היו חמודים, זה נכון אבל הרגשתי במעבר מכלוב לכלוב שעדיין לא מצאתי את הכלב הנכון. חשבתי שזה יבוא אליי, כמו משב רוח קריר. פתאום זה קרה, הגענו כמעט לסוף הכלובים וראיתי כלב קטן, לבן ועטוף בפרווה נעימה וחלקה שישב והסתכל עליי במבט כובש. התקרבתי לעברו והוא התחיל לשמוח, לקשקש בזנב ,להתרוצץ, לקפוץ ולהשתולל בכלוב הקטן שהיה בו. ביקשתי מעובדת החנות להוציא אותו מהכלוב. כאשר הוא יצא מהכלוב ישר הוא רץ אליי קיפץ וליקק אותי. הוא היה כל כך חמוד שפשוט נמסתי. הרגשתי, כי זה הכלב שיהיה לי לחבר ושאנחנו נסתדר פשוט מעולה.
פרק 3: "רצוי, או לא רצוי?"
כל הדרך מחנות החיות, הייתי מאושרת. החזקתי את הכלב על ידי כל הנסיעה וליטפתי אותי שלא יפחד. כל כך חיכיתי לשוב הביתה ולשחק עמו. אמי לא חובבת חיות, כל הדרך מחנות החיות ולפני היא הבהירה לי המון חוקים. בתחילה, אמי בכלל לא רצתה שנאמץ כלב, אבל למזלי אבי ראה כמה אני בודדה, ולכן שכנע את אמי להסכים לבקשתי לאמץ כלב. למרות שידעתי שאמי הסכימה בסוף, ואפילו הכלב כאן, לידי. פחדתי שאמי לא תרצה בו יותר ותזרוק אותו כאילו הוא חפץ. לא האמנתי שאמי יכולה לעשות כזה דבר. בכל זאת זה ייצור חיי, מבחינתי. הוא בן משפחה. היה בי הספק הזה כל הזמן. בשיבה הביתה, ישר רצתי הביתה והכלב בעקבותיי, כל כך רציתי שהוא יכיר בי כמשפחה שלו, ואפילו שאחליט לו כבר על שם. שיחקתי עם הכלב שעות ארוכות, והיה כל כך כיף. הרגשתי סוף סוף שלא משעמם לי בבית, ורציתי כבר להשוויץ בפני חברותי על הכלב החדש והחמוד שיש לי. בזמן הקצר שהכלב היה אצלנו בבית, אמי נהגה להעיר לי כל הזמן לגבי דברים שהכלב עושה. "שלא יעלה על הספה, שלא יאכל את נעלי הבית, רק חסר לי שהוא יאכל לך את השיעורים" חלק מהדברים האלו היו מאוד לא הגיוניים, וקיוויתי שהם רק בסרטים. היה לי נורא עצוב שיהיה איסור על הכלב לעשות דברים שכלבים רגילים עושים. אבל קיוויתי שעם הזמן אמא והכלב ידעו להכיר כחברים. אמא כבר תימס מהחמידות שלו בסוף. טלפנתי לשתיים מחברותי הטובות שלי, גילי וירדן, והצעתי להן לבוא לפארק השכונתי,ושם נשחק יחד עם הכלב. שמתי לכלב בעדינות רצועה שרכשנו מחנות החיות, והתכוננתי לצאת איתו לפארק. לפני שיצאתי, אמי שוב התחילה עם הקיטורים ואמרה: "אם הוא עם בוץ, שלא תעזי להכניס אותו לבית". היה נורא עצוב לי שהיא ככה מקטרת, ועלה בי שוב הספק שיום אחד אמי תזרוק אותו מהבית.
פרק 4: "טיול בפארק"
לאחר הרבה הכנות, יצאתי בפעם הראשונה עם הכלב שלי לפארק. כל הדרך הוא היה כל כך חמוד ומנומס, ומידי פעם הסטתי מבט לכיוונו, למקרה שהוא לא עלה על בוץ או כדומה על מנת לרצות את אמי. כשהגענו לפארק, פגשתי שם את גילי וירדן, הן גם נמסו מהחמידות שלו והתחילו לשחק איתו. כל כך הייתי בלחץ שלא יהיה בוץ בסביבה, הייתי עצובה שיהיה לכלב איסורים בגלל אמי. במקום להנות עם חברותיי והכלב החדש שלי בפארק, חשבתי כל הזמן על דבריי אמי. פחדתי שהיא באמת לא תכניס אותו הביתה. רציתי שרק יהיה לו טוב. לפתע התחיל להחשיך, העננים נעשו מעט אפרוריים והיה נראה שעומד לרדת גשם. הרגשתי שאני חייבת להתחיל לשוב הביתה, והצעתי לגילי ולירדן להמשיך את המשחק בבית שלי. שמנו לכלב את הרצועה והתחלנו ללכת בהליכה קצת מהירה. סיפרתי להן על מה שאמי אמרה, וזה היה נראה להן רציני. שאכן כדי להתקדם מהר הביתה לפני שגשם ישטוף את המדרכה. הפארק היה רחוק מביתי, לכן ההליכה נמשכה זמן לא קצר. לפתע התחיל לטפטף, התחלנו ללכת במהירות והכלב רץ אחרינו קשור לרצועה. במהלך ההליכה הכלב ניסה להריח כל מיני דברים, וללכת למקומות מלוכלכים שכלבים אוהבים, רציתי נורא לאפשר לו לשחק. אבל ידעתי מה יהיו ההשלכות לך. לא חשבתי פעמיים והרמתי את הכלב בידיים. הכלב היה קצת מפוחד, הוא רצה להמשיך לשחק וכל כך ריחמתי עליו. פתאום, הוא חמק מאחיזת ידיי, והחל להתרוצץ בבוץ שהיה שרוע על המדרכות. ירדן גילי ואני התחלנו לרוץ ולנסות לתפוס אותו, אבל לא חשבנו שכאשר אנשים רצים, כלבים רואים בזה כמשחק. הכלב התחיל לרוץ מהר ולא פסק.
פרק 5: "מה יהיה עכשיו?!"
לאחר הרבה מאמץ, ירדן הצליחה לתפוס את הכלב. רגליו היו מלאות בבוץ ופרוותו הייתה רטובה. הוא כל כך רעד ורציתי להכניס אותו הביתה. ידעתי מה יקרה כאשר אמי תראה מה התרחש. "אולי נכניס אותו מהחלון לחדר שלך?" גילי שאלה. אני וירדן חשבנו שזה רעיון טוב וכאשר הגענו לביתי רצנו מהר לכיוון חלון החדר שלי. כאשר פתחנו את החלון ראינו שהתריסים מוגפים. חשבנו אמי סגרה אותם בגלל הגשם. רצתי מהר לדלת הבית שלי ונכנסתי בחרישות. הרמתי מהר את התריסים וניסינו להביא את הכלב אליי. לפתע אמי צצה בחדרי, ונבהלתי נורא. "מה זה ספיר? מה את עושה?" אמי שאלה. הייתי נורא מבוהלת ושתקתי. "ספיר, ספיר. איפה את?" נשמעו צעקות מבחוץ אמי הסתכלה לכיוון וישר ראתה מה ניסינו לעשות. "אמא סליחה אני כל כך מצטערת, באמת שהשתדלתי בבקשה תכניסו אותו הביתה הוא רועד." התחננתי לאמי. פניה של אמי זעפו והיא אמרה: "דבר ראשון, מה שניסית לעשות ממש לא מקובל עליי זה מאוד מסוכן. דבר שני, אני הייתי מאוד ברורה בדבריי, ולכן הכלב נשאר בחוץ היום עד שמחר אחרי בית הספר תשטפי אותו עם צינור". התחלתי לפרוץ בבכי וכל כך ריחמתי על הכלב שהוא עומד להישאר בחוץ, רועד מקור רק בגלל האינטרסים של אמי. ירדתי לחצר ואמרתי לחברות שלי את דבריה של אמי. התנצלתי בפניהן והן הציעו לשוב לביתן על מנת לא ליצור יותר כעסים.
פרק 6: "הלילה הגשום"
נשארתי עם הכלב בחוץ. חיבקתי אותו וניסיתי לחמם אותו. כל כך ריחמתי שככה יעבור עליו הלילה הראשון. קיוויתי שהוא יסלח לי על כך. סגרתי את שער הבית על מנת שהכלב לא ייצא ועליתי הביתה. קיוויתי שהגשם יפסיק בקרוב. אך הוא המשיך והתגבר. "ספיר תלכי להתקלח" אמי הורתה לי. הסתכלתי לפני בחלון חדרי, וראיתי שהוא עצוב. כל כך ריחמתי עליו ורציתי שיגיע כבר מחר. במשך המקלחת וארוחת הערב לא הצלחתי להפסיק לחשוב עליו. כשנכנסתי למיטה, בכיתי כמעט כל הלילה. באותו לילה היה קר מאוד, אפילו שהייתי בתוך בית ומתחת לשמיכה חמה עדיין היה לי קר, וכל כך ריחמתי על הכלב שבטוח הרבה יותר קר לו. הסתכלתי פעם נוספת בחלון חדרי ולא הפסקתי לעצור את הדמעות. הכלב שכב עצוב על הרצפה, רועד מקור בזמן שירד עליו גשם. לא יכולתי לעמוד מנגד וטלפנתי מהר לגילי ולירדן, סיפרתי להן על מה שקרה לאחר שהן הלכו. הן כל כך היו עצובות והרגשנו שחייב לעשות משהו. ירדן הציעה שניקח את הכלב לביתה עד הבוקר. קיוויתי שזה יהיה אפשרי, ולפחות לכלב יהיה טוב. לאחר מספר דקות, ירדן טלפנה אליי בחזרה ואמרה שההורים שלה ישנים, ולכן היא לא תוכל לשאול אותם. פחדנו שהיא תעשה משהו נגד ההורים שלה, ושזה יעשה לה נזק. השיחה ביננו נשארה פתוחה, ולא מצאנו פתרון. הרגשתי שאין לי ברירה ושאני לא יכולה לתת לכלב שלי לסבול ככה, לא חשבתי על ההשלכות. התלבשתי בבגדים חמים, הבאתי איתי שמיכה קטנה ויצאתי בשקט לגינה. הרמתי את הכלב במהירות ועטפתי אותו בשמיכה. ראיתי כמה הוא סובל ורועד והרגשתי כל כך רע שנתתי שזה יקרה לו. נכנסתי הביתה בצעדים קטנים ושטפתי את הבוץ ממנו בכיור המקלחת. עטפתי אותו בשמיכה נוספת והנחתי לו לישון לידי.
פרק 7: "מתי אמא תאהב אותו כבר?"
התעוררתי בבהלה באמצע הלילה, אך נרגעתי שראיתי שהכלב נמצא לידי. שמעתי דיבורים מחדריהם של הוריי. "אני לא יכולה כבר עם הכלב הזה, תראה מה זה גרם לספיר לעשות. ללכת נגד ההוראות שלי?" אמי אמרה לאבי. "את יודעת כמה ספיר בודדה בבית, חוץ מזה כלב הוא ייצור חי, ואי אפשר לתת לו לסבול בחוץ בקור ובגשם". אבי השיב לאמי. הבנתי מיד שאמי גילתה שהחזרתי את הכלב הביתה, אבל שמחתי שאבי מבין אותי. למרות שידעתי שאמי היא זאת שמקבלת את ההחלטות בבית. לפתע שמעתי את אמי אומרת: "לא אכפת לי, מחר או מחרתיים נחזיר אותו לחנות". נבהלתי נורא ונורא נפגעתי שאמי מתייחסת אל הכלב כחפץ ולא אל ייצור חי ונושם. בכיתי כל הלילה, ולא הצלחתי להירדם בידיעה שרק היום הכלב הגיע, ומחר הוא כבר חוזר. נורא נקשרתי לכלב, ואפילו חשבתי כבר על שם בשבילו, "שלג". הוא היה רך נעים ולבן כמו שלג, וחשבתי שזה יהיה השם הכי מתאים עבורו.
פרק 8: "שלג חמוד שלי"
דיברתי אל שלג כל הלילה. הבהרתי לו כמה אני אוהבת אותו וכמה נקשרתי אליו. ראיתי את דברי אמי כדברי אמת וכוונה, כפי שהיא השאירה את שלג בחוץ. לא יכלתי לוותר עליו והייתי כל כך עצובה. הלילה חלף והתארגנתי לבית הספר. שלג הסתכל עליי כמו ביום שראיתי אותו בחנות החיות, וראיתי שהוא מרגיש משהו. התחלתי לחבק אותו חזק ובכיתי. "שלג, אני כל כך אוהבת אותך. אני לא התכונתי שתישאר בחוץ. באמת. זאת הייתה אמא שלי. רק אתמול הגעת וכבר אתה הולך. אני מקווה שלפחות במקום החדש שלך תהיה לך משפחה שתרצה אותך בלב שלם. שלג אני אתגעגע אליך", אמרתי תוך כדי בכי לא פוסק. הלכתי לבית הספר עצובה, וסיפרתי לגילי ולירדן את מה שהולך לקרות לשלג. הן היו כל כך עצובות. ידענו שאין מה לעשות. אם אמי לא אוהבת כלבים זה לעולם לא ישתנה.
פרק 9: "אין כמוך אמא"
חזרתי מבית הספר הביתה עצובה ,עם רצון להיפרד משלג עוד פעם אחרונה. נכנסתי לחדרי ופתאום ראיתי את שלג משחק עם כלב קטן בצבע לבן עם כתמים שחורים. לא הבנתי איך הוא הגיע לשם, וישר רצתי לאמי שישבה בסלון. "ספיר. את צודקת, כלב יכול להיות לך לחבר. הרגשתי שגם לשלג מגיע חבר. אני כל כך מצטערת על איך שהתנהגתי כלפי שלג. תדעי, אני חשבתי ששלג חמוד מהתחלה". שמחתי כל כך והייתי מאושרת! החיוך אצלי לא פסק ושמחתי ששלג נשאר ועכשיו גם לו יש חבר, בעצם... חברה. ששמה קרמבו. כשהגיע הערב, ההורים קראו לי לסלון ואמרו לי לשבת. אמי פתחה אלבום והראתה לי תצלומים שחורים כאלו. לא הבנתי מה זה ופתאום ראיתי בתוך התצלומים צורה קטנה של פנים. הייתי נורא מבולבלת. פתאום אמי אמרה: "ספיר. אני בהריון" התחלתי לבכות משמחה ולהתרוצץ ולקפוץ בכל הבית. סוף סוף! יהיה לי את מה שרציתי כל חיי! את מה שחיכיתי לו! גם יש לי כלבים, שהם יהיו מאושרים ביחד. ועוד מעט יהיה לי אח קטן וחמוד! "אין כמוך אמא!! וגם אתה... אבא(:
|
|
מוקדש
לכולם | |
|
|
|
|
|
|
|
|
4580
|
|
|
|
|
|
|
|
|
02/03/2019 09:35 |
זוהר6689 |
83 |
|
מה קורה מיקמקים.כמו שאתם יודעים עוד 17 ימים מגיע פורים ואני אוהב את החג הזה כי מיתחפשים למשל אני מיתחפש להארי פוטר |
|
|
|
|
|
01/03/2019 14:21 |
כרובי7310 |
82 |
מדהים!
נורא אהבתי |
|
|
|
|
|
01/03/2019 11:18 |
פמה10 |
81
|
איזה סיפור יפה קראתי 3 פעמיים!
אהבתי מאוד ובקרוב גם אני אכתוב סיפור לכתב אורח. |
|
|
|
|
|
28/02/2019 17:26 |
סגוליניו1 |
80 |
|
ואוו |
|
|
|
|
|
27/02/2019 19:28 |
אמיליXDX |
79
|
|
סיפור כל כך מרגש! נהניתי לקרוא אותו ואני מקווה שתכתבי עוד סיפורים כאלה מרגשים ומקסימים כמו זה! |
|
|
|
|
|
27/02/2019 17:29 |
אייפסחא |
78
|
|
מדהים!!!!!!!!!!! |
|
|
|
|
|
27/02/2019 15:13 |
מנהמנה130 |
77 |
|
את כותבת מהמם!!! אני ממש שמחה שקיבלת את התואר כתב אורח. אין מישהי שהתואר הזה מתאים לה יותר ממך:) את חייבת לכתוב את הספר הזה באמת ולהוציא אותו לאור. אני יהיה הקונה הראשונה:) הלוואי שגם אני הייתי יודעת לכתוב כמוך. מקווה שתמשיכי ותכתבי עוד! |
|
|
|
|
|
26/02/2019 21:55 |
ניסויHשלי |
76 |
סיפור מהמם!!!
את חייבת לכתוב עוד , בבקשה! |
|
|
|
|
|
26/02/2019 17:53 |
8המלךשלו |
75 |
|
zhbv |
|
|
|
|
|
26/02/2019 16:30 |
אבטחה13532 |
74 |
|
אוהב אתכם מעריצים |
|
|
|
|
|
26/02/2019 14:29 |
שירה5458 |
73 |
|
וואו קרןנצנץ רק שתדעי אני בכיתי מהסיפור המדהים שלך ואני בטוחה שאין עוד כתבות כמוך את בהחלט מתאימה לתיאור כתב אורח! :) |
|
|
|
|
|
26/02/2019 13:49 |
טיקה9090 |
72
|
|
את מדהימה איך אפשר להיות כתבת אורחת כמוך? |
|
|
|
|
|
26/02/2019 13:26 |
מיקלי |
71 |
|
כל הכבוד |
|
|
|
|
|
25/02/2019 19:10 |
אורלי12 |
70 |
|
וואו כל הכבוד כמעט בכיתי |
|
|
|
|
|
25/02/2019 18:43 |
YOJER |
69 |
|
וואו מגניב |
|
|
|
|
|
25/02/2019 18:27 |
סיגלית2626 |
68
|
איזה סיפור מושלם!!
ויש לי שאלה: אם אני רוצה להיות לכתב אורח אז אני חייבת לעשות כ"כ הרבה פרקים? |
|
|
|
|
|
25/02/2019 17:57 |
לאריש1236 |
67 |
|
מהממת קרן כל הכבוד על הכתיבה המרגשת בהחלט מגיע לך תואר כתב אורח |
|
|
|
|
|
25/02/2019 17:17 |
1פנסטיה6 |
66 |
|
מרגשת, כמעט בכיתי כשסיימתי לקרוא קרןנצנץ את סופרת מצויינת |
|
|
|
|
|
25/02/2019 17:02 |
לירנושמלכה |
65
|
|
וואו הסיפור הכי מושלם! |
|
|
|
|
|
24/02/2019 19:09 |
מיקמקית |
64 |
|
אני אוהבת את המישחק |
|
|
|
|
|
24/02/2019 17:07 |
מוזה351 |
63 |
|
מהממת קרן היה לך מזל טוב תהני מהכלב ותהני גם מהאח או האחות שיהיה לך בעזרת ה את כזאת מושלמת וכל הכבוד לאבא שלך |
|
|
|
|
|
24/02/2019 16:34 |
6100חמודון |
62 |
|
וואו!מהמם ומרגש!. |
|
|
|
|
|
24/02/2019 07:28 |
כרמל775 |
61 |
|
וואי איזה סיפור יפה וארוךךךךך! |
|
|
|
|
|
23/02/2019 20:28 |
פיקה12312 |
60
|
|
יפה |
|
|
|
|
|
23/02/2019 15:23 |
לני718 |
59
|
|
קול |
|
|
|
|
|
23/02/2019 09:11 |
210אניי |
58
|
|
וואו הסיפור הכי מושלם בעולם!! |
|
|
|
|
|
22/02/2019 19:18 |
55קרמבו555 |
57
|
|
וואו זה פשוט לא רוצים להפסיק לקרוא את זה זה ממש מרתק זה מגיע לך קרןנצנץ |
|
|
|
|
|
22/02/2019 17:36 |
כדור496 |
56 |
הסיפור היה יפה מאוד!
אהבתי את זה כל הכבוד לך! |
|
|
|
|
|
22/02/2019 16:56 |
אנטרטיקה6 |
55 |
|
אני כימעט בכיתי מהסיפורהזה בתור אחת שממש אוהבת חיות אבל ממש ואפילו יש לי כלב בשם ביסלי מגיעה לך הכתב אורח ריגשת אותי זה סיפור מושלם |
|
|
|
|
|
22/02/2019 16:35 |
לידיאןשרלי |
54 |
סיפר מדהים, קרןנצנץ! כל הכבוד! את ממש מוכשרת.
איך אפשר לנסות להיות כתבת אורחת? |
|
|
|
|
|
22/02/2019 15:34 |
ןדובוני |
53
|
וואו וואו וואו!!!
מרגש ומדהים!
את כותבת מקסים, ואני מוכנה להתערב אתך שתהיי סופרת מצליחה ומפורסמת בעתיד! (: |
|
|
|
|
|
22/02/2019 13:31 |
חגיס |
52 |
|
יפהה! הסיפור הכי חמוד ששמעתי בחיים שלי:)❤ |
|
|
|
|
|
22/02/2019 12:11 |
מאונה22444 |
51 |
|
מושלם כול הכבוד |
|
|
|
|
|
22/02/2019 12:10 |
מילי5632ו |
50 |
|
מושלם |
|
|
|
|
|
21/02/2019 19:12 |
קרןנצנץ |
49 |
ואו! אני בכלל לא ציפיתי. תודה רבה רבהההה לכולכם! תודה רבה לכם מיקמקים יקרים ובעיקר תודה ענקית לצוות היקר הענקי והמדהים של מיקמק! ולמנהלות ליאת וחן המקסימות בפרט! אני ממש שמחה שנהניתם והתרגשתם מהסיפור, אני בעצמי מרוגשת מכם!
תודה רבה לכם פעם נוספת❤❤ ותודה לך ליאת על השדרוג!
אין כמו מיקמק!!!
קרןנצנץ |
|
|
|
|
|
21/02/2019 17:10 |
ק7ופו1 |
48
|
|
יפה כל כך[בואי נחליף מוחות] |
|
|
|
|
|
21/02/2019 16:57 |
מאדעני |
47 |
|
קול הקבוד לך!!! סיפור מעניין ממש, לא הצלכתי להפסיק לקרוא! נו נו נו לך! בגללך קמעט איחרתי לבצפר! |
|
|
|
|
|
21/02/2019 15:51 |
471חמודה |
46 |
|
מוששששששששששששששש |
|
|
|
|
|
21/02/2019 15:50 |
גלידי589 |
45
|
|
קול |
|
|
|
|
|
21/02/2019 15:48 |
snowfox1 |
44 |
|
חןמיק גם אני כתבתי סיפור, אשמח אם תקראי |
|
|
|
|
|
21/02/2019 14:01 |
לירוןגלי |
43 |
|
נפלא אני מסכימה עם ליאת |
|
|
|
|
|
21/02/2019 13:50 |
צהבהבי467 |
42 |
|
מוושלם! |
|
|
|
|
|
21/02/2019 13:39 |
סיגלית2626 |
41
|
כל הכבוד על הסיפור המושקע!!
מהמםםםם♥
יש לי רק שאלה: איך הדגשת את הכותרות של הפרקים??
ממש מעניין אותי לדעת אשמח שתעני לי בקהילה שלי או אפילו כאן!
תודה מראש♥♥♥ |
|
|
|
|
|
20/02/2019 21:32 |
טיחוש123 |
40
|
איזה סיפור מדהים!!!
כל כך ריחמתי על שלג כשהוא היה בחוץ ורעד מקור XD |
|
|
|
|
|
20/02/2019 20:11 |
אאאעשא |
39 |
סיפור יפה ומרגש
כל הכבוד! |
|
|
|
|
|
20/02/2019 20:01 |
מישלBFF |
38 |
ממש יפה
ואת לא היחידה שהיא ילדה יחידה
גם אני ילדה יחידה
וזה הכיייי כיף בעולםםםם!!!!!
אני כל כך שמחה שאין לי אחים(תמיד רבים,מתחלקים במחשבים,מקבלים עונשים) אני למשל,מקבלת את כל מה שאני רוצה חח... |
|
|
|
|
|
20/02/2019 19:00 |
סגלגל626 |
37 |
מושלםםם
זה סיור ממש יפה! |
|
|
|
|
|
20/02/2019 18:34 |
אנימלכה141 |
36
|
|
חח גם לי קוראים ספיר;) |
|
|
|
|
|
20/02/2019 18:09 |
ליליפופ81 |
35
|
|
תכתבי את זה בספר אמיתי ותמכרי בחנוית כי אהבתי את זה!! אני לא יכולה להפסיק לקרוא |
|
|
|
|
|
20/02/2019 17:59 |
לולוהמלכה9 |
34
|
|
סיפור מדהים ויפה ממש |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
