|
למי שאוהב סיפורים
|
לפני 15 ימים |
הסיפור שלי/ מאת חםקר
פרק 1
"אנחנו מנסים להיות נחמדים אבל כולם מעצבנים אותנו" – מזל טלה
תמיד העדפתי להיות לבד בהפסקות, חשבתי לעצמי.
10:00
"ליבי! , את באה לשחק?"
"אין לי חשק, אולי מאוחר יותר." השבתי.
אני ליבי, בכיתה ז' בת 13 ומזל טלה.
אף פעם לא הייתי ממש חברותית, וחוץ מזה גם ביישנית מאוד.
אף פעם לא אהבתי לצאת לשחק עם ילדי הכיתה בהפסקה, וגם לא לדבר איתם יותר מידי.
תמיד לא הייתי הכי חברותית, אבל לא הרגשתי שזה הפריע לי.
למרות שאמא שלי תמיד אומרת לי להיות איתם,
היא לא אוהבת שאני לבד.
אבל תמיד אני עונה לה את אותה התשובה – "אני מעדיפה להישאר בכיתה ולצייר."
זה תמיד היה הכישרון שלי,
ציור- יכולת עצמית ומופלאה לבטא את עצמי.
הוצאתי את הכריך והתפוח שאמא הכינה לי לארוחת הבוקר , וכמובן בתוספת פתק נחמד שאמא מוסיפה- ליבי שלי , הכנתי את הכריך האהוב עלייך. בתאבון ~אמא~.
תמיד אהבתי את הכתב המסולסל של אמא, הוא היה יפה ומושקע.
לעומתי הכתב שלי מסורבל ולא ממש ברור.
10:30
נשמע צלצול שמכריז על סוף ההפסקה,
הכנסתי בזריזות את המחברת וכמה מהעפרונות המיוחדים שלי חזרה לתיק.
דניאל נכנסה לכיתה בפנים אדומות, כנראה ששוב עשתה תחרות ריצה עם כל השכבה חשבתי לעצמי,
דניאל התישבה לידי , נרתעתי לשנייה
"למה לא יצאת לשחק?!" אמרה בפנים חמוצות.
"הייתי בדרך אליכם , באמת! והיה ממש ממש חם אז עליתי לכיתה" שיקרתי.
"טובב יש בזה משהו, באמת היה ממש חם." השיבה דניאל
הבטתי בה.
היא הייתה אדומה נורא ,
"אולי תלכי לשטוף פנים , תתרענני" הצעתי לה
היא פערה את עיניה והשיבה "רעיון מצוין!"
חייכתי לעברה.
והיא קמה והלכה.
___________________________________________________
היי כולם , אני מאוד מקווה שאהבתם את הסיפור ,
אני ממש עכשיו ברגעים אלה -_-
כותבת את פרק 2 (:
מקווה שזה עניין אותכם,
פרק 2 בקרוב
~חםקר~ ~.^
|
|
מוקדש
מי, שאוהב, לקרוא, ואהב, את, הסיפור. | |
|
|
אקסל77425
