|
המסע אחר החלום- סיפור לכתב אורח.
|
לפני 12 ימים |
המסע אחר החלום.
פרק 1- הביטחון.
תמיד אמרו לי עומר, למה אתה משקיע כל כך הרבה בכדורגל, אבל לא בלימודים.
טוב, אני מודה, כולם תמיד אמרו לי את זה, אפילו המורים שלי בבית ספר. בשלב מסוים, כבר חשבתי שלהיות שחקן כדורגל זה יהיה החלום שלי, אך מהר מאוד זה השתנה.
אף פעם לא רציתי להשקיע בלימודים, תמיד זה היה נראה לי "לא חשוב", למרות שזה מה שיקבע לי את העתיד. הייתי מקבל ציונים נמוכים ביסודי, אבל מה שכן, תמיד הייתי טוב בכדורגל. בטורנירים בין הכיתות היו קוראים לי "הכוכב" של הכיתה, זה שתמיד עושה את הגולים ונותן את הניצחון לכיתה. אפילו נרשמתי לקבוצת כדורגל, אך יצאתי לאחר מכן, וכמובן שאני שולט בשפה האנגלית, טוב... אולי אני אתחיל כבר מהתחלה.
10.12.2023
"אתה מתכוון להתרכז בשיעור עומר?" אמרה המורה שלי לספרות, הסתכלתי על החלון כל הזמן, על הדשא הירוק, השמיים הכחולים, ורק מחכה להפסקה לצאת לבחוץ ולשחק כדורגל. השיעור לא כל כך עניין אותי, למרות שהשיר שהמורה שלנו הראה לנו "רק על עצמי לספר ידעתי" עניין אותי, כי זה קצת מזכיר לי את עצמי... "את משאי עמסתי כמוה, רב וכבד על כתפי הדלה, למה כזבתם אורות רחוקים".
"עומר, שמעת מה קרה במשחק של מכבי היום?" אמר חברי הטוב יואב, הוא אוהב את הקבוצה "מכבי חיפה", ובכן... אני לא כל כך מעוניין בקבוצות בארץ אם מותר לציין, ובכלל אני חושב שהמריבה בין הקבוצות בארץ מיותרת, כל קבוצת כדורגל בארץ מגיע לה כבוד, היא בסופו של דבר מצליחה, וכמובן שיש ירידה.
כשהתחילה ההפסקה, ישר יצאתי למגרש, אך אותו השיר שהמורה הקריאה לנו רץ לי כל הזמן בראש.
"עומר, אתה מתכוון להצטרף לקבוצה או שאתה תעמוד סתם ככה??", אמר לי כפיר, אותו אחד שהיה טוב בכדורגל גם, אך תמיד היה בקבוצה נגדי.
כשנגמר היום, אני לרוב ממשיך לשחק עוד חצי שעה עם חברים במגרש, אבל הפעם לא היה לי כוח, רק רציתי לחזור הביתה. ההורים שלי עובדים באותו זמן, אז כרגיל פתחתי את המקרר, והכנסתי את האוכל למיקרו. קוסקוס ומרק ירקות זה המאכל האהוב עליי, אוכל חם ומנחם, אחרי יום לימודים ארוך.
רצות לי מחשבות בראש במהלך היום, האם להמשיך עם הכדורגל, האם לעבור למשהו אחר. הלכתי לישון, מחכה לעוד יום לימודים כרגיל.
17.12.2023
כבר שבוע שלם שאני לא מתאמן בכדורגל, ובכלל המקצוע הזה לא מעניין אותי. אני רוצה להתחיל להתעסק במשהו אחר. ההורים שלי הציעו לי ללכת לקבוצה של "מתכנתים צעירים", ניסיתי שיעור אחר ו... לא כל כך התחברתי...
אני אוהב מחשבים, שלא תבינו אותי לא נכון, אני לרוב צופה ביוטיוב בסרטונים באנגלית, צופה בסרטים באנגלית, וכמובן קורא ספרים באנגלית, זה מסביר למה האוצר מילים שלי גבוה באנגלית... זה לקח לי איזה שנה וחצי עד שהאנגלית שלי צמחה, טוב שפה זה דבר שלוקח לאט לאט ללמוד...
במבחנים באנגלית אני מקבל תמיד 90+, בשבילי זה לא כזה קשה... אבל יותר מידי קל.
אימי ראתה את הכישרון שלי באנגלית, ואפילו הציעה לי להצטרף לתחרות של הסברה ישראלית באנגלית, אבל יש עוד בעיה אחת...
הביטחון. אין לי כזה הרבה ביטחון לדבר מול קהל עם הרבה אנשים, אני לפעמים אפילו מתחיל לגמגם, אני מנסה לעבוד על זה. היום ניסיתי לעבוד על השולחן שלי, עם מחברת ועט, לכתוב חיבור באנגלית ולדבר איתו, אבל נרדמתי עם ספק האם כדאי לעשות זאת.
18.12.2023
קמתי בשעה 7:09, צריך להתארגן לעוד יום לימודים, ארזתי את התיק שלי, ויצאתי לדרך. בדרך רצו לי מחשבות על מה כדאי לי לעשות, ממש באלי להשתתף בתחרות של ההסברה הישראלית באנגלית, אבל אין לי ביטחון לזה- ואני מפחד שבאמצע הנאום אני אתחיל לגמגם, תמיד היה לי פחד קהל, ואף פעם לא ידעתי מה לעשות.
"יפה עומר, תשובה נכונה כרגיל" אמרה המורה לאנגלית, תמיד אני משתתף בכל דבר שהמורה אומרת, במיוחד בגלל שלרוב אפשר לתת תשובות קצרות בלי לדבר יותר מידי, אבל המורה תמיד רוצה לתת לי לקרוא מהספר, ושזה קורה הלב שלי פועם, מה אם לא אגיד משהו נכון? מה אם מישהו יצחק? למה ש30 תלמידים פשוט ישמעו אותי מדבר? מה אם אפספס משפט?. מה שטוב זה שהמורה נותנת לנו אפשרות להקריא מהספר כמה משפטים שרוצים, אז כמובן שאני מקריא משפט אחד ומסיים, ומחכה לרגע הזה שמישהו אחר יקריא והתלמידים לא יחשבו עליי.
אתם רואים, לדבר מול קהל תמיד היה החוסר ביטחון שלי.
"הקראת יפה, עומר" אמר יואב, חברי הטוב ביותר שיושב לידי. "תודה" אמרתי לו בלחש, שהמורה לא תשמע...
אני תמיד אוהב שמעודדים אותי, זה אומר שעשיתי טוב.
בהפסקה הסתובבתי עם יואב בקפיטריה. "שמעת על התחרות של ההסברה הישראלית באנגלית?". "בטח ששמעתי, זה נשמע מגניב, הייתי ממליץ שתלך לזה אבל יש לך פחד במה" אמר יואב.
טוב, אולי הוא היחיד ששם לב לפחד הבמה שלי, במיוחד בגלל שאני מספר לו על זה שאני שונא שיש שקט בזמן שאני מקריא, ושאני מפחד אם אני אומר משפט לא נכון.
"אתה צריך לעבוד על הביטחון העצמי שלך, יש לך פוטנציאל לנצח!" אמר לי יואב.
טוב, הוא צודק. אני ממש רוצה לנצח, שמעתי שמי שמנצח מקבל תעודת הוקרה, יתפרסם בעיתון ואפילו יקבל פרס של אלף שקל. זה פרס שכמובן שלא הייתי מסרב לו.
וכאן, אפשר לומד שהתחיל המסע שלי בעקבות החלום שלי.
____________________________
היי כולם!
אני בדיוק עובד על עוד פרקים שיבואו בהמשך, פרק 2 אני אעלה ממש השבוע... יש לי גם בית ספר וחיים אישים...
שיהיה לכם יום מצויין! אל תשכחו לעקוב אחרי בשביל שתתעדכנו בפרק הבא...
|
|
מוקדש
ל מישעוקבאחריי, ומישנהנהלקרואאתהספר | |
|
|
חםקר
