קהילה - היצירות של גלשני55
|
|
|
|
|
המזימה של מיקיאוולי והנשף - פרק שני
|
01/02/2020 |
"לא ייתכן, זה פשוט לא ייתכן!" קראה מיקיאוולי, ופניה התעוותו בהבעת גועל. "מה העניין גברתי?" שאל מונדו בדאגה. שבוע עבר מאז שמיזמתם האחרונה להשתלט על העולם של מיקמק ולהפוך את מיקיאוולי לראשת העיר נכשלה, ומאז הרבתה מיקיאוולי לפרוק את עצביה על מונדו המסכן, שהיה נאמן לגברתו וספג את התקפיי הזעם שלה בגבורה. "בעוד שבוע מתקיים נשף סיום הלימודים של אלכסיס המתוקה שלי, ונחש מי עדיין לא הלך איתה למקניון לקנות לה ולחברה הזו שלה, דולי שמלה חדשה?!" היא צעקה, בתנועה חדה הפנתה את אצבעה למונדו, שקפא במקומו, והצליח רק למלמל חלושות:"לא זכרתי, גברתי, הייתי עסוק בלעזור לך עם התוכנית, אני מצטער, גברתי..." מיקאוולי הביטה במונדו בתיעוב, ונראה היה שעשן יוצא מאוזנייה מרוב זעם. "אני יראה לך מה זה לא לזכור, יצור ביבים עלוב שכמותך! אין טעם בכך בתעזור לי במשימות אם אתה כל הזמן נכשל!" מונדו לקח שניי צעדים אחורה והתנשם. כמובן שהוא היה רגיל לצעקות מהסוג הזה, אך הפעם מיקאוולי הגזימה לגמריי. "מידי אעשה זאת גברתי" הוא אמר, ויצא מהחדר בזריזות, לפני שמיקיאוולי תספיק להטיח בו עוד האשמות. מיקיאוולי נאנחה והתיישבה על כיסאה הנוח. "מונדו הזה, רק צרות הוא מביא לי" היא אמרה לעצמה, וחזרה לעיסוקייה.
******************************************************
"אוף, אני לא מבינה למה קיפ עוד לא הזמין אותי לנשף" קיטרה אלכסיס, ודולי הנהנה בהסכמה. שתיהן היו כעת בחדרה של אלכסיס, ומדדו את השמלות החדשות שקנו עם מונדו במיקניון. השמלה של אלכסיס הייתה ורודה, קצרה וכמובן- נוצצת. היא הורידה את הקשת משערה, שכעת התפזר על כתפיה במן מראה של דוגמנית על, ודולי לא יכלה שלא לתהות האם גם קיפ יחשוב שאלכסיס נראית בשמלתה כמו דוגמנית. דולי בחרה שמלה בגוון ירוק ים, שהבליטה את עייניה העמוקות, וגרמה לה להקרין מן שלווה שקטה שכזו, שבניגוד לשמלה של אלכסיס גרמה לה להיראות כמו נערה עם עומק, עם נשמה. כעת השתיים עמדו מול המראה ובחנו את השתקפותם. "וואו דולי, את נראית..." אמרה אלכסיס בחשש. "ידעתי שהשמלה הזו היא בחירה רעה." קטעה דולי את אלכסיס. "מתוקה, כאילו, שלא תביני אותי לא נכון" אמרה אלכסיס ברשעות. "זה פשוט... לא מה שאנשים לובשים לנשף סיום בית הספר." חיוך מזוייף עלה על שפתיה של דולי. היא דווקא אהבה את הדרך בה השמלה שלה התנפנפה כאשר היא הסתובבה במקום, היא פשוט לא רצתה שאלכסיס תדע את זה. "כמובן, אני יודעת" היא אמרה בעליזות. "כאילו, אוליי תקחי משהו עם יותר נצנצים? בכל זאת, את צריכה שמישהו יזמין אותך לנשף" פיטפטה אלכסיס. "תוכלי להשאיל לי משהו?" התחננה דולי. "לא, זה הבגדים שלי!" אמרה אלכסיס, וכשהבחינה במבט הנואש על פניה של דולי מיהרה להניף את ידה בביטול: "ברור שאשאיל לך משהו! כאילו, חברות הכי טובות לנצח נכון?" "ברור" חייכה דולי, והשתיים התחבקו. דולי אהבה להיות חברה של אלכסיס, למרות הרשעות שלה, שהייתה תוקפת במקרים הכי פחות צפויים. היא בעיקר פחדה מה יקרה אם קיפ באמת יזמין את אלכסיס לנשף- האם היא תוכל להמשיך להיות נחמדה ולשתוק?
******************************************************
"אני ישלם עליך!" אמר מקס לזואי, בעודם יושבים יחדיו במיקפה. "לא, אני ישלם עליך!" צחקה זואי. מאז שהיא ומקס ביחד שניהם הפכו דביקים במיוחד, ולא היה נראה שזה הפריע לאחד מהם, זואי או מקס. קיפ ישב בצד המיקפה ונעץ בהם את מבטו בקנאה. לו זה דווק כן הפריע. כמה שהיה רוצה להיות האחד שיושב שם עם זואי ומצחיק אותה. "אומייגד קיפ, מה נשמע?" ציחקקה אלכסיס, שבאה יחד עם דולי למיקפה, "במקרה" בזמן שקיפ היה שם גם. "בסדר אלכסיס, מה איתך?" השיב קיפ בעגמומיות. "מעולה!!!" אמרה אלכסיס בחיוך מוגזם. "דולי שלום, לא ראיתי אותך כאן." חייך קיפ. היה משהו במיקמקית כתומת השיער שגרם לו לחבב אותה- בתור ידידה כמובן. "היי" ענתה דולי בחיוך ביישני, וסומק הציף את פניה היפות. אלכסיס מיהרה לדבר בקול מתוק מידי: "קיפ, אני ודולי חשבנו אוליי לשבת פה, כי, כאילו, ממש יהיה נחמד לשבת ולדבר, כאילו איתך." "בטח, תתיישבו." חייך קיפ, והחיוך ירד מפניו כאשר ראה את זואי מביטה בו. הוא ידע על היחסים הלא מאוד חמים בין זואי לאלכסיס, ולא רצה לעשות את זואי רושם רע. דולי ואלכסיס התיישבו, בעוד אלכסיס מתיישבת כמה שיותר קרוב לקיפ ודולי יושבת מולם, צופה במאמצים הנואשים של אלכסיס לגרום לקיפ לשים עליה את ידו. "היי קיפ!" נשמע קולו של מקס, וכאשר קיפ התסכל לצידו הוא ראה את מקס ואת זואי, מחזיקים ידיים. "קיפ עסוק" מיהרה אלכסיס להבהיר בקולה המעצבן. "לא, קיפ לא עסוק." התבדח קיפ, וכולם צחקו. "אכפת לכם שנשב פה?" שאלה זואי. "הטמבל הזה שלידי הצליח איכשהוא לשפוך את השייק שלו על השולחן שלנו, ועכשיו נתקענו בלי שולחן" היא תקעה את מרפקה במקס והביטה בו במבט אוהב. "הטמבל הזה הוא החבר שלך," צחק מקס. "והטמבל הזה יכול להיות מאוד מאוד מגושם" חייכה זואי. "האמת שממש צפוף פה.." התחילה אלכסיס להגיד. "לא,זה בסדר. הם יכולים לשבת." מיהר קיפ לקטוע את אלכסיס. "מצויין." חייכה זואי, והשניים התיישבו ליד דולי. "נו קיפ, אז עם מי אתה הולך השנה לנשף?" הסתקרנה זואי. "כן, עם מי?" קפצה אלכסיס. "האמת היא ש..." פתח קיפ, ואז הבחין במבטו המשועשע של מקס. קיפ נשך את שפתו בעצבנות והמשיך. "האמת היא ש.. רציתי להזמין מישהי." "אוווווו" התגרתה בו זואי, ואלכסיס נעצה בו את מבטה בציפייה. "דולי, תבואי איתי לנשף?" פלט קיפ. "וואו.. אממ.." אמרה דולי בחוסר אונים. היא רצתה לצרוח מאושר, אך גם הבחינה במבטה הפגוע של אלכסיס. הבחירה הייתה בידה: כן או לא? "בודאי!" חייכה דולי. אלכסיס נראתה על סף דמעות. "נראה לי שאני אלך עכשיו.." היא אמרה, ופנתה לצאת מהמיקפה. "חכי, אני יבוא איתך" אמרה דולי בבהלה. "אין צורך." השיבה אלכסיס בקרירות, ויצאה בסערה מהמיקפה.
המשך יבוא! אתם מוזמנים לקרוא את הפרק הקודם סיפור, שהועלה אתמול.
|
|
מוקדש
ל מיקה89897 | |
|
|
|
|
|
|
34
|
|
|
|
|
|
|
|
|
06/02/2020 15:06 |
תצמה1 |
2 |
|
מגניב |
|
|
|
|
|
02/02/2020 16:21 |
מיקה89897 |
1 |
|
וואו! זה מהמם! אני לא מאמינה שהסיפור המושלם הזה מוקדש לי, אוהבת המון ומחכה להמשך |
|
|
|
|
|
|
|
