היום בבית הספר קיבלנו לעשות עבודה במדעים.
היינו צריכים לעשות מצגת על אנרגייה. העבודה הייתה בקבוצות, הייתי עם אגם- החברה הכי טובה שלי, עם אורי - הקראש שלי, עם איתי - החבר הכי טוב של אורי ונויה. נויה עוברת חרם. אף אחד לא מדבר איתה, שופכים לה מים על הכיסא, זורקים לה את האוכל וכשהיא בוכה ואומרת למורה - המורה אפילו לא מקשיבה. מתייחסים אלייה ככה בגלל גאיה, "מלכת הכיתה". היא הילדה הכי נחשבת בכיתה ואם מישהו לא מקשיב לה היא עושה עליו חרם. היא עשתה חרם כבר על רועי, לירון, יעל, יהלי, אופיר, ליאם ואלירן - הם עברו בית ספר. אף אחד אף פעם לא ידע מה קרה וכנראה שגם לא ידע. אנחנו פוחדים שבגלל שאנחנו עושים איתה את העבודה יעשו גם עלינו חרם. ביום הראשון של העבודה קבענו בלי נויה. עשינו את רוב העבודה ונהננו ואז אגם שאלה:" מישהו יודע בכלל למה עושים על נויה חרם ?" הייתה שתיקה. איתי שאל:"מישהו יודע למה בכלל עשינו חרם אי פעם ?" אף אחד לא ענה. אורי אמר:" לא הבנתי למה צריך להקשיב רק לגאיה ?! מי היא בכלל שתחליט עלינו - מספיק ילדים עברו בית ספר בגללנו ולעולם לא נראה אותם שוב, אז למה להעיף עוד ילדה ?" בתור אחת שמאוהבת בו גם אם הוא היה אומר ההפך הייתי אומרת שהוא צודק, אבל הפעם - הוא לגמרי צדק. לא חשבתי פעמיים ומחקתי את העבודה. "למה עשית את זה ?!?!" התעצבנו עלי אורי ואיתי. אגם הסבירה להם ואמרה:" היא צודקת, אנחנו לא יכולים להגיש עבודה שלא כולם עשו אותה - אם העבודה בלי נויה, אני ועדי בחוץ." הבנים חשבו רגע והסכימו איתנו. השעה הייתה מאוחרת אז התפזרנו לבתים. אורי פתח קבוצה בוואטסאפ בשם:"העבודה הכי טובה במדעים 1" שלחתי:"הוספת גם את נויה נכון ?"
הוא ענה לי שכן והתחלנו לקבוע מתי נפגשים וקבענו ליום שני בבית של איתי. נויה ראתה שהיא בקבוצת וואטסאפ ושלא שכחנו אותה, היא כתבה:"...

זה כל הפרק הראשון - מקווה אהבתם !