קהילה - היצירות של אייס12211
אייס12211
9
41

צאנס- לתחרות של ליאת-כתב אורח 03/09/2023

צאנס - לתחרות של ליאת- כתב אורח

חלק אחד- היום שלפני

פרק אחד- החלוקה המאכזבת

" אמן שלא שמו אותי בכיתה הזאת" מלמלתי לעצמי.הסתכלתי בשמות ו..

כן.

כן שמו אותי בכיתה הזאת.

איזו אכזבה.

פרק שתיים- הסקר

הייתי עייפה , לא היה לי כח לכלום ובהיתי בואצפ. (למי המשפט הזה מוכר?)
מישי שלחה בקבוצה של השכבה סקר עם הכותרת :"מי מרוצה מהכיתה שקיבלה?"
תשעה בנות ענו שהם מרוצות ושמונה בנות ענו שלא.
הסתכלתי על השמות של הבנות שענו "מרוצות" וראיתי שהרוב היו מהכיתה החדשה שלי.
מוזר. ממה הן מרוצות בדיוק?
פרק שלישי - לשקר אין רגליים

טטט...טטט..
צליל הרטט המוכר שנשלח לי הודעה, הסתכלתי על ההודעה שקפצה לי למעלה היא היתה מהמדריכה שלי:
יש לי משהו להביא לך לקראת מחר (סמילי חמוד עם לב בעיניים) את בבית?
מרוב שהייתי עייפה ולא היה לי כח להתארגן או ללכת לשום מקום רציתי להגיב משו כמו: "כן אני בבית, אבל שברתי קרסול ואני חולה מאוד וכואבת לי הבטן ואני לא יכולה שיבאו אלי עכשיו"

אבל מצד שני... אסור לשקר

אבל מצד שלישי....
אין לי כח, ואני כבר שלושה ימים עשיתי בייביסיטר לבני דודים שלי ואני רוצה לנוח אז אולי כן?...

"תהלה לשקר אין רגליים את יודעת שבסוף זה יתגלה " אמר קול בתוכי .

נכנסתי להודעה ,יודעת שאני לא אשקר גם אם אני ארצה.

פרק רביעי - מחר מתחיל הלימודים!?

המדריכה השווהה מה קורה תהלה? הבנתי שקיבלתן את השיבוצים עכשיו.. איך את?? מרוצה?

המדריכה השווהה:יש לי משהו להביא לך לקראת מחר(סמיילי חמוד עם לב בעיניים)את בבית?

אני: מה יש מחר?

אני:פעולה?

אני: כיעקרון אני חצי יום בבית וחצי יום כנראה שלא

המדריכה השווהה:לאא

המדריכה השווהה: אתן חוזרות ללימודיםםםם

אני: מה באמת?( סמיילי מבועת)

"לאאאאא!"רציתי לצעוק ,אבל התאפקתי.
למה תמיד אני יודעת על דברים כאלה רק יום לפני?
מילא מבחנים, אבל יום חזרה ללימודים!?
או יותר נכון יום אחרון לחופש שלא ניצלתי כמו שצריך?!

ובידיוק שחשבתי שלא יכול להיות גרוע יותר, נזכרתי שאני לא בכיתה שרציתי, ולא עם הבנות שרציתי, ושקיבלתי רק שני בנות שביקשתי, ולמה בכלל חייבים לערבב כיתות? מה רע בישן, במוכר, ובטוב?

אוף!

פרק חמש- במדרגות

ירדתי לי לאיטי במדרגות .
המדריכה המהממת שלי כתבה לי שהיא שמה לי את המתנה בדואר.
למה כתבתי ירדתי לאיטי? בגלל שחשבתי שמילא אף אחד לא רואה ואני יכולה לרדת עם הנעליים של אמא שלי
כי לא היה לי כח לחפש את הנעליים שלי. מסתבר שזאת היתה טעות חמורה ביותר.

הנעלים היו כמובן גדולות עלי והיה לי קשה לרדת איתן.
היה לי מצב רוח גרוע. נזכרתי בפעם האלף ואחת בכיתה החדשה שלי,עם מורה חדשה , ואני לא מכירה מלא בנות , וחלק מהחברות שלי בכיתות אחרות, ואיך אני אסתדר בכיתה החדשה?

פרק שש- המתנה והמסר

פתחתי את הדואר, מתפללת שהמתנה זה משהו טעים.
חיוך גדול נמתח על שפתיי.
היה שם כיףכף ענקי .
לקחתי את המתנה וראיתי שהיא כוללת מראה, ברכה , עוד ברכה וכיףכף.
בעודי אוכלת את הכיףכף, קראתי את הברכה שהיתה מאחורי המראה.
זה לא היה ברכה זה היה סוג של מסר: " אילו היה באפשרותי לתת לך רק דבר אחד הייתי נותנת לך את היכולת לראות את עצמך כפי שאחרים רואים אותך"

"ואו יפה מאוד" חשבתי לעצמי בזמן שהיסתכלתי מבואסת, בעטיפה של הכיףכף שנגמר.

עליתי לי לאיטי במדרגות והיה לי זמן לחשוב.
לחשוב על הכל.
חשבתי לעצמי, מה יקרה עם אני אתן צ'אנס לכיתה החדשה. הרי גם לפני שנתיים ערבבו כיתות, וגם אז אני לא הכרתי הרבה בנות, ובכל זאת נתתי צאנס וגילתי שיש לי כיתה נפלאה.

אז אולי אתן צאנס?

חלק שני- היום שאחרי
פרק אחד- בוקר

"תהלה קומי"

"אבל אמא השעה שש וחצי"

"זה היום הראשון ללימודים ולא התארגנת"
ואייי נכון! זה היום הראשון ללימודים!.
לקחתי נשימה עמוקה ונזכרתי שאני נותנת צ'אנס לכיתה החדשה.

התפללתי ברכות השחר, התלבשתי, גילתי שנעלם לי הפלאפון.
מצאתי אותו אחרי שני צילצולים, במגירת הסירים בתוך סיר עם מכסה סגור( איך הוא הגיע לשם?!)

פרק שני- כיתה ריקה

הגעתי לבית הספר באיחור קטן .
כל השמינסטיות עמדו בשער וחגגו . "מתלהבות " סיננתי לעצמי .
ממש לא היה לי כח לבית ספר.
נכנסתי והבנתי שאין לי שמץ איפה הכיתה שלי.
חיפשתי בכל בית הספר, עד שהגעתי למסדרון קטן ואפל . סתם סתם נראלכם? חיפשתי במשך כמה דקות ומצאתי את הכיתה שלי.
נשמתי עמוק ופתחתי את הדלת .
פה בטח אתם מצפים ,שאני אראה את כולם יושבות ומאחלות לי בוקר טוב.
אבל זה לא מה שקרה.
פתחתי את הדלת והכיתה היתה ריקה.
אף אחת לא היתה בכיתה .
חוץ מהמורה.

פרק שלישי- המורה נחמדה?

הסתכלתי על המורה, והיא היסתכלה עלי.
"ממ היי?" אמרתי בבישנות ,מתפללת שיקרה נס.
"היי" היא חייכה אלי "כולם למטה בחדר כינוסים בדיוק באתי להגיע לשם, רוצה לבוא איתי?"

זה היה אחד הדברים הכי מביכים שקרה לי.
אבל מצד שני גם הכי מרגיעים שקרה לי.

גילתי שהמורה לא כזאת נוראה כמו שחשבתי ,ושהיא אוהבת הרבה דברים שגם אני אוהבת, וששתינו שונאות קולה. שהגענו לחדר כינוסים, הבנתי שהולכת להיות לי שנה נפלאה.

מוקדש ל המנהלתליאת, בוני11110, לולי12542, יאירהמלך97, מרדכיהחמוד
6
10
60


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה
 
 
31/10/2023   19:42 עטנובע 10
מה שסמייל אמרה.
09/10/2023   11:13 smiling10  9
איזה סיפור מהמםם!!!❤️
ממש עצוב שאת פורשת..❤️
יש לך קהילה מושלמת כל כך!❤️
בהצלחה ענקית בהמשך...❤️
אוהבת ברמותת❤️
14/09/2023   15:51 אייס12211  8
פרשתי מהקהילה כנראה סופית): יש מצב אני אעלה יצירת פרידה תודה רבה לכולם ושנה טובה^=^
05/09/2023   18:47 אייס12211  7
רוצים לדעת מי הזוכה באתגר הניחושים של הסיפור הקודם? תחזרו יצירה אחורה, כתבתי תגובה עם התשובה הנכונה ואפילו עם תקציר לפרק השני!(שכנראה לא יעלה למיקמק)
תודה!
05/09/2023   00:05 מרינט66  6
ואוו יש לך כישרוןןןן
הסיפור מושלםם,
שיהיה לך בהצלחה ועקבתי ותכתבי עוד סטפוריםם
04/09/2023   22:02 קסםשלנסיכה  5
אהבתי את הכתיבה
04/09/2023   19:37 עטנובע  4
אני לגמרי מבין אותך, לצערי... ):
המון בהצלחה גם לך (:
04/09/2023   13:49 אייס12211  3
בעיקר בגלל שאין הרבה תמיכה ביוצרי סיפורים במיקמק. מאחלת לכולם שנת לימודים מוצלחת ובהצלחה בכיתה החדשה לכולם תודה על הכל❤️ אייס
04/09/2023   11:50 אייס12211  2
תודה עטנובע!
נ.ב כנראה זה הסיפור האחרון שלי למיקמק :(
03/09/2023   17:41 עטנובע  1
כתיבה מעולה.