|
סיפור
|
היום |
שלום ילדים, אני אפצי, ואני רוצה לספר לכם את הסיפור הכי הזוי שהיה בתולדות ההיסטוריההה!
הכל התחיל כשהייתי בבית ולא עשיתי משהו מיוחד, ואז קראו לי ואמרו לי: "אפצי! תשימי מהר קסדה, החרדל במקרר התחיל לדבר!" רצתי למטבח, ופתאום ראיתי את הקופסה של החרדל עומדת באמצע השולחן, שמה משקפי קריאה ומקריאה לירקות במקרר את תוצאות הלוטו של שנת 2099!
אני לא ידעתי מה לעשות, אז החלטתי לברוח. ואז קול הגיוני בקע בתוכי ואמר: "אולי פשוט תשימי אותו במקרר??? תזרקי אותו לפח??? זה כולה חרדל?!" אבל התעלמתי ממנו והמשכתי לברוח, והגעתי ל... כמה מפתיע, לקיר! וניתקעתי בבום מטורף!
הסתובבתי אחורה בבהלה, ופתאום גיליתי שהקיר הגיב בחזרה: "אחי, שים לב לאן אתה רץ, אני גבס חדש!" מסתבר שכל הבית החליט לקבל אישיות. הבטתי לכיוון המטבח, וראיתי את קופסת החרדל צועדת לעברי לאט לאט על שתי רגליים קטנות שנוצרו לה מקיסמי שיניים, כשהיא מחזיקה שלט קטן וצועקת: "אפצי! את לא בורחת משיחת יחסינו לאן!"
אז החלטתי לדבר עם החרדל, אולי היא רוצה להציע לי זכייה בלוטו, מי יודע??? ושאלתי אותה מה היא רוצה. החרדל אמרה לי: "אפצי, יש לי הצעה שלא תוכל לפספס! אם תביא לי כף מיונז וצלחת קטנה, אני מגלה לך איפה מוחבאת החבילה של הביסלי האחרונה בבית... אבל יש קאץ'!"
שאלתי אותה: "מה הקאצצצצ?! נו תעני ליייי!"
והיא אמרה לי: "הקאץ' הוא שאת לא שמה אותי יותר בסלט זה!"
אמרתי לה: "מה סלט?! מי בכלל שים חרדל בסלט, את כולה הלכת לאיבוד ליד המלפפונים!" אבל היא עמדה על שלה והבטיחה שהביסלי מוחבא בתוך הצנצנת של הגרביים האדומות!
רצתי לצנצנת של הגרביים האדומות בשיא המהירות! דחפתי את היד פנימה, ופתאום – בום! תפסתי את השקית של הביסלי! אבל ברגע שהוצאתי אותה, כל הגרביים האדומות התחילו לקפוץ החוצה מעצמן, לעמוד על המדף ולצעוק במקהלה: "אפצי! תחזירי את הביסלי או שאנחנו נלבש את עצמנו על הידיים שלך ולא תוכלי לאכול אותו בחיים!"
אמרתי להם: "נראה לכם?! אין סיכוי בעולם שגרב תמנע ממני לאכול ביסלי!" תפסתי את השקית בשיניים, לקחתי את המטאטא שהיה ליד הדלת, והתחלתי להילחם בגרביים האדומות כמו לוחמת נינג'ה! אחרי קרב מטורף ניצחתי, פתחתי את השקית ובאתי להכניס את הביסלי הראשון לפה... ופתאום הביסלי עצמו צעק: "חכי, חכי! את לא אוכלת אותי לפני שאני נפרד מכל החברים שלי!"
אמרתי לו: "מה אתה רציני?! זה טקס לפני חופה?! הם יבואו איתך יחד לבטן המקרקרת שלי!"
והכנסתי את הביסלי ישר לפה!
אבל אז, המקרר התחיל לרעוד, ואמר: "תכירי, זה שמלו!"
וקפץ מולי מרשמלו קטן שאמר מתנשא: "מר שמלו בשבילך!"
אמרתי לו: "מה אמרת?! איזה בוס, אני הבוס!"
אבל מר שמלו סידר את הפפיון שלו ואמר: "אפצי היקרה, מי שמצליח להגיד 'גנן גידל דגן בגן' עשר פעמים מנצח!"
לקחתי אוויר עמוק ואמרתי "גנן גידל דגן בגן" עשר פעמים ברצף בלי להתבלבל!
מר שמלו נכנס להלם, ניסה בעצמו, התבלבל בלשון ונכשל לחלוטין! הוא הסתכל עליי, נכנע ואמר: "בסדר, אוקיי, קחי אותי למדורה ועשי ממני עיסה טעימה לבטן שלך..."
ואז ילדים... קמתי בבוקר והבנתי שהכל היה חלום! אבל הבטן שלי ממש רוצה מרשמלו, אז אני אלך לקנות. ביווש!
|
|
מוקדש
ל סיפור | |
|
|
