|
פרק 3 הרץ במבוך רסיסי התודעה
|
אתמול |
פרק 3
"זה לא ניראה לי כמו הריסות ניתעב" פלט ז'ורז'ה
"כי זה לא" אמר תומס בקול מבוהל
"אני אמרתי לכם שמשהו מוזר" צרח מינהו
"אמרתי לכם שמשהו פה חשוד" הוא המשיך
"אבל מה זה המקום הזה" שאלה ברנדה במבט לא מפוענך, כל המקום הזה היה מוקף צוקים גבוהים כל כך עד שבקושי ראו את השמש, סלעים בכל מקום ועצים בשפע.
מיסביב למה שהיה ניראה כמו אי היו מים שהיו ניראים רגילים לגמרי, ז'ורז'ה נישא לידחוף מקל, הוא נמס בין רגע לא זמן טוב לצאת לטבילה נעימה במים, זה בטח שעת השפל" ציחקק ז'ורז'ה.
היה עוד משהו מוזר באי. היו בו הרבה קירות מוזרים בכל מיני גדלים שהיו תקועים באדמה סתם בעקרי.
"אני לא מאמין, מה זה הדבר הזה" אמר אריס תומס הסיט את מבטו מהקיר שהיה לידו והלך לעבר אריס, גם השאר עשו כמוהו.
תומס היסתקל על אריס שהצביע על קיר אבן גדול שהיה לידו.
הוא הבין למה אריס נידהם כל כך כי על הקיר האפור התחילו לצוץ מילים, ניכתב שם
'ברוכים הבאים לאי 17'
כולם היו בהלם.
"אני לא מאמין" התחיל מינהו.
"שוב עבדו עלינו!" הוא צעק והאלה את קולו יותר מימה שהיה ניראה אפשרי.
ליפני שמישהו הספיק לענות אריס שוב דיבר
"חברים זה לא הדבר היחיד שמוזר פה. תיראו את זה" תומאס ראה את אריס מצביע על אבן שהיתה קרובה לקיר המוזר. אבל הוא הבין שמה שמוזר הולך על האבן.
"אני לא מאמין. זה חרק חרב" אמר תומס.
"כמו אלא שעקבו אחריכם במבוך?" שאלה ברנדה.
"כן בדיוק" אמר גאלי בקול קודר.
נאון שלא דיבר עד עכשיו אמר משהו
"בסדר אבל למה אתם נילחצים כל כך?" הוא שאל
מינהו ענה לו בקול חסר סבלנות "זה כל כך ברור ח'תכת שפיץ. ניתעב חזרו ושוב עבדו עלינו"
ברגע שהוא אמר את זה יצא קול שאמר.
'אין יותר ניתעב יש רק שינאה'
הם ניסו לפענח מאיפה מגיע הקול, אבל הוא הגיע מיכל מקום, ומיד אחרי זה ניכתב על כל הקירות המוזרים את התשובה לשאלה שכל כך הציקה לתומס, מה זה שינאה?
הוא הביט על הקיר הקרוב ביותר עליו ניכתב שם
'שינאה-שיקום ניתעב אחרי התבוסה'
"אז אנחנו לא עצל ניתעב" התחיל מינהו בקול שקט,
"לא אנחנו עצל המחליפים של ניתעב" הוא אמר את זה ופניו החבירו.
"או יופי פשוט מצוין" נהם מינהו
"מה הבעיה שלך עכשיו" העירה ברנדה
"אז שוב חוזרים שוב לאותם הניסוים" אמר מינהו שהיה מאוד עצבני.
"אני חושב שעכשיו צריך רק לשחק את המישחק שלהם" אמר גאלי בקול עיף
פיתאום קיר אחד גדול שהיה מולם התחיל לזוז אצידה, משהו שהזכיר לתומס יותר מידי את המבוך.
"אני חושב שהאי הזה הוא יוצר מיסתם אי" התחיל נאון "זה כמו מבוך רק בצורה אחרת"
כולם היו די מבועסים, אבל ידעו שאין להם ברירה.
הם הולכים לשחק את המישחק שלהם, ברגע שהחומה הגדולה גמרה לזוז היא חספה מאחוריה שביל , שהיו שם הרבה זכוכיות בגוד עצום של מסכים סתם תקועים באדמה.
הם הבינו שלשם הם הולכים.
"טוב בואו ניראה מה הם רוצים לתת לנו בשביל הזה" אמר תומס
"מישפט מטופש" העיר מינהו.
כולם ניראו מבועסים עיפים אבל פשוט לא האיתה להם ברירה הם יעברו את המקום הזה.
והם התחילו להיתקדם לשביל.
פרק 3
"זה לא ניראה לי כמו הריסות ניתעב" פלט ז'ורז'ה
"כי זה לא" אמר תומס בקול מבוהל
"אני אמרתי לכם שמשהו מוזר" צרח מינהו
"אמרתי לכם שמשהו פה חשוד" הוא המשיך
"אבל מה זה המקום הזה" שאלה ברנדה במבט לא מפוענך, כל המקום הזה היה מוקף צוקים גבוהים כל כך עד שבקושי ראו את השמש, סלעים בכל מקום ועצים בשפע.
מיסביב למה שהיה ניראה כמו אי היו מים שהיו ניראים רגילים לגמרי, ז'ורז'ה נישא לידחוף מקל, הוא נמס בין רגע לא זמן טוב לצאת לטבילה נעימה במים, זה בטח שעת השפל" ציחקק ז'ורז'ה.
היה עוד משהו מוזר באי. היו בו הרבה קירות מוזרים בכל מיני גדלים שהיו תקועים באדמה סתם בעקרי.
"אני לא מאמין, מה זה הדבר הזה" אמר אריס תומס הסיט את מבטו מהקיר שהיה לידו והלך לעבר אריס, גם השאר עשו כמוהו.
תומס היסתקל על אריס שהצביע על קיר אבן גדול שהיה לידו.
הוא הבין למה אריס נידהם כל כך כי על הקיר האפור התחילו לצוץ מילים, ניכתב שם
'ברוכים הבאים לאי 17'
כולם היו בהלם.
"אני לא מאמין" התחיל מינהו.
"שוב עבדו עלינו!" הוא צעק והאלה את קולו יותר מימה שהיה ניראה אפשרי.
ליפני שמישהו הספיק לענות אריס שוב דיבר
"חברים זה לא הדבר היחיד שמוזר פה. תיראו את זה" תומאס ראה את אריס מצביע על אבן שהיתה קרובה לקיר המוזר. אבל הוא הבין שמה שמוזר הולך על האבן.
"אני לא מאמין. זה חרק חרב" אמר תומס.
"כמו אלא שעקבו אחריכם במבוך?" שאלה ברנדה.
"כן בדיוק" אמר גאלי בקול קודר.
נאון שלא דיבר עד עכשיו אמר משהו
"בסדר אבל למה אתם נילחצים כל כך?" הוא שאל
מינהו ענה לו בקול חסר סבלנות "זה כל כך ברור ח'תכת שפיץ. ניתעב חזרו ושוב עבדו עלינו"
ברגע שהוא אמר את זה יצא קול שאמר.
'אין יותר ניתעב יש רק שינאה'
הם ניסו לפענח מאיפה מגיע הקול, אבל הוא הגיע מיכל מקום, ומיד אחרי זה ניכתב על כל הקירות המוזרים את התשובה לשאלה שכל כך הציקה לתומס, מה זה שינאה?
הוא הביט על הקיר הקרוב ביותר עליו ניכתב שם
'שינאה-שיקום ניתעב אחרי התבוסה'
"אז אנחנו לא עצל ניתעב" התחיל מינהו בקול שקט,
"לא אנחנו עצל המחליפים של ניתעב" הוא אמר את זה ופניו החבירו.
"או יופי פשוט מצוין" נהם מינהו
"מה הבעיה שלך עכשיו" העירה ברנדה
"אז שוב חוזרים שוב לאותם הניסוים" אמר מינהו שהיה מאוד עצבני.
"אני חושב שעכשיו צריך רק לשחק את המישחק שלהם" אמר גאלי בקול עיף
פיתאום קיר אחד גדול שהיה מולם התחיל לזוז אצידה, משהו שהזכיר לתומס יותר מידי את המבוך.
"אני חושב שהאי הזה הוא יוצר מיסתם אי" התחיל נאון "זה כמו מבוך רק בצורה אחרת"
כולם היו די מבועסים, אבל ידעו שאין להם ברירה.
הם הולכים לשחק את המישחק שלהם, ברגע שהחומה הגדולה גמרה לזוז היא חספה מאחוריה שביל , שהיו שם הרבה זכוכיות בגוד עצום של מסכים סתם תקועים באדמה.
הם הבינו שלשם הם הולכים.
"טוב בואו ניראה מה הם רוצים לתת לנו בשביל הזה" אמר תומס
"מישפט מטופש" העיר מינהו.
כולם ניראו מבועסים עיפים אבל פשוט לא האיתה להם ברירה הם יעברו את המקום הזה.
והם התחילו להיתקדם לשביל.
פרק 3
"זה לא ניראה לי כמו הריסות ניתעב" פלט ז'ורז'ה
"כי זה לא" אמר תומס בקול מבוהל
"אני אמרתי לכם שמשהו מוזר" צרח מינהו
"אמרתי לכם שמשהו פה חשוד" הוא המשיך
"אבל מה זה המקום הזה" שאלה ברנדה במבט לא מפוענך, כל המקום הזה היה מוקף צוקים גבוהים כל כך עד שבקושי ראו את השמש, סלעים בכל מקום ועצים בשפע.
מיסביב למה שהיה ניראה כמו אי היו מים שהיו ניראים רגילים לגמרי, ז'ורז'ה נישא לידחוף מקל, הוא נמס בין רגע לא זמן טוב לצאת לטבילה נעימה במים, זה בטח שעת השפל" ציחקק ז'ורז'ה.
היה עוד משהו מוזר באי. היו בו הרבה קירות מוזרים בכל מיני גדלים שהיו תקועים באדמה סתם בעקרי.
"אני לא מאמין, מה זה הדבר הזה" אמר אריס תומס הסיט את מבטו מהקיר שהיה לידו והלך לעבר אריס, גם השאר עשו כמוהו.
תומס היסתקל על אריס שהצביע על קיר אבן גדול שהיה לידו.
הוא הבין למה אריס נידהם כל כך כי על הקיר האפור התחילו לצוץ מילים, ניכתב שם
'ברוכים הבאים לאי 17'
כולם היו בהלם.
"אני לא מאמין" התחיל מינהו.
"שוב עבדו עלינו!" הוא צעק והאלה את קולו יותר מימה שהיה ניראה אפשרי.
ליפני שמישהו הספיק לענות אריס שוב דיבר
"חברים זה לא הדבר היחיד שמוזר פה. תיראו את זה" תומאס ראה את אריס מצביע על אבן שהיתה קרובה לקיר המוזר. אבל הוא הבין שמה שמוזר הולך על האבן.
"אני לא מאמין. זה חרק חרב" אמר תומס.
"כמו אלא שעקבו אחריכם במבוך?" שאלה ברנדה.
"כן בדיוק" אמר גאלי בקול קודר.
נאון שלא דיבר עד עכשיו אמר משהו
"בסדר אבל למה אתם נילחצים כל כך?" הוא שאל
מינהו ענה לו בקול חסר סבלנות "זה כל כך ברור ח'תכת שפיץ. ניתעב חזרו ושוב עבדו עלינו"
ברגע שהוא אמר את זה יצא קול שאמר.
'אין יותר ניתעב יש רק שינאה'
הם ניסו לפענח מאיפה מגיע הקול, אבל הוא הגיע מיכל מקום, ומיד אחרי זה ניכתב על כל הקירות המוזרים את התשובה לשאלה שכל כך הציקה לתומס, מה זה שינאה?
הוא הביט על הקיר הקרוב ביותר עליו ניכתב שם
'שינאה-שיקום ניתעב אחרי התבוסה'
"אז אנחנו לא עצל ניתעב" התחיל מינהו בקול שקט,
"לא אנחנו עצל המחליפים של ניתעב" הוא אמר את זה ופניו החבירו.
"או יופי פשוט מצוין" נהם מינהו
"מה הבעיה שלך עכשיו" העירה ברנדה
"אז שוב חוזרים שוב לאותם הניסוים" אמר מינהו שהיה מאוד עצבני.
"אני חושב שעכשיו צריך רק לשחק את המישחק שלהם" אמר גאלי בקול עיף
פיתאום קיר אחד גדול שהיה מולם התחיל לזוז אצידה, משהו שהזכיר לתומס יותר מידי את המבוך.
"אני חושב שהאי הזה הוא יוצר מיסתם אי" התחיל נאון "זה כמו מבוך רק בצורה אחרת"
כולם היו די מבועסים, אבל ידעו שאין להם ברירה.
הם הולכים לשחק את המישחק שלהם, ברגע שהחומה הגדולה גמרה לזוז היא חספה מאחוריה שביל , שהיו שם הרבה זכוכיות בגוד עצום של מסכים סתם תקועים באדמה.
הם הבינו שלשם הם הולכים.
"טוב בואו ניראה מה הם רוצים לתת לנו בשביל הזה" אמר תומס
"מישפט מטופש" העיר מינהו.
כולם ניראו מבועסים עיפים אבל פשוט לא האיתה להם ברירה הם יעברו את המקום הזה.
והם התחילו להיתקדם לשביל.
פרק 3
"זה לא ניראה לי כמו הריסות ניתעב" פלט ז'ורז'ה
"כי זה לא" אמר תומס בקול מבוהל
"אני אמרתי לכם שמשהו מוזר" צרח מינהו
"אמרתי לכם שמשהו פה חשוד" הוא המשיך
"אבל מה זה המקום הזה" שאלה ברנדה במבט לא מפוענך, כל המקום הזה היה מוקף צוקים גבוהים כל כך עד שבקושי ראו את השמש, סלעים בכל מקום ועצים בשפע.
מיסביב למה שהיה ניראה כמו אי היו מים שהיו ניראים רגילים לגמרי, ז'ורז'ה נישא לידחוף מקל, הוא נמס בין רגע לא זמן טוב לצאת לטבילה נעימה במים, זה בטח שעת השפל" ציחקק ז'ורז'ה.
היה עוד משהו מוזר באי. היו בו הרבה קירות מוזרים בכל מיני גדלים שהיו תקועים באדמה סתם בעקרי.
"אני לא מאמין, מה זה הדבר הזה" אמר אריס תומס הסיט את מבטו מהקיר שהיה לידו והלך לעבר אריס, גם השאר עשו כמוהו.
תומס היסתקל על אריס שהצביע על קיר אבן גדול שהיה לידו.
הוא הבין למה אריס נידהם כל כך כי על הקיר האפור התחילו לצוץ מילים, ניכתב שם
'ברוכים הבאים לאי 17'
כולם היו בהלם.
"אני לא מאמין" התחיל מינהו.
"שוב עבדו עלינו!" הוא צעק והאלה את קולו יותר מימה שהיה ניראה אפשרי.
ליפני שמישהו הספיק לענות אריס שוב דיבר
"חברים זה לא הדבר היחיד שמוזר פה. תיראו את זה" תומאס ראה את אריס מצביע על אבן שהיתה קרובה לקיר המוזר. אבל הוא הבין שמה שמוזר הולך על האבן.
"אני לא מאמין. זה חרק חרב" אמר תומס.
"כמו אלא שעקבו אחריכם במבוך?" שאלה ברנדה.
"כן בדיוק" אמר גאלי בקול קודר.
נאון שלא דיבר עד עכשיו אמר משהו
"בסדר אבל למה אתם נילחצים כל כך?" הוא שאל
מינהו ענה לו בקול חסר סבלנות "זה כל כך ברור ח'תכת שפיץ. ניתעב חזרו ושוב עבדו עלינו"
ברגע שהוא אמר את זה יצא קול שאמר.
'אין יותר ניתעב יש רק שינאה'
הם ניסו לפענח מאיפה מגיע הקול, אבל הוא הגיע מיכל מקום, ומיד אחרי זה ניכתב על כל הקירות המוזרים את התשובה לשאלה שכל כך הציקה לתומס, מה זה שינאה?
הוא הביט על הקיר הקרוב ביותר עליו ניכתב שם
'שינאה-שיקום ניתעב אחרי התבוסה'
"אז אנחנו לא עצל ניתעב" התחיל מינהו בקול שקט,
"לא אנחנו עצל המחליפים של ניתעב" הוא אמר את זה ופניו החבירו.
"או יופי פשוט מצוין" נהם מינהו
"מה הבעיה שלך עכשיו" העירה ברנדה
"אז שוב חוזרים שוב לאותם הניסוים" אמר מינהו שהיה מאוד עצבני.
"אני חושב שעכשיו צריך רק לשחק את המישחק שלהם" אמר גאלי בקול עיף
פיתאום קיר אחד גדול שהיה מולם התחיל לזוז אצידה, משהו שהזכיר לתומס יותר מידי את המבוך.
"אני חושב שהאי הזה הוא יוצר מיסתם אי" התחיל נאון "זה כמו מבוך רק בצורה אחרת"
כולם היו די מבועסים, אבל ידעו שאין להם ברירה.
הם הולכים לשחק את המישחק שלהם, ברגע שהחומה הגדולה גמרה לזוז היא חספה מאחוריה שביל , שהיו שם הרבה זכוכיות בגוד עצום של מסכים סתם תקועים באדמה.
הם הבינו שלשם הם הולכים.
"טוב בואו ניראה מה הם רוצים לתת לנו בשביל הזה" אמר תומס
"מישפט מטופש" העיר מינהו.
כולם ניראו מבועסים עיפים אבל פשוט לא האיתה להם ברירה הם יעברו את המקום הזה.
והם התחילו להיתקדם לשביל. |
|
