|
סיפור על חייזר מכוכב צ'אפיליו בשם זינבוק
|
אתמול |
היי:)
מה קורה?
קבלו סיפור על חייזר בשם זינבוק
אהחמ אהחמ:
הסיפור על זינבוק, החייזר האומלל אבל החמוד מכוכב צ'אפיליו
זינבוק, חייזר קטן מצ'אפיליו, נראה כמו מלפפון ירקרק עם שיער פרוותי סגול ו-4 עיניים שממצמצות כל שתי שניות
יום אחד, הוא מחליט להגיע לכדור הארץ בשביל "מחקר חשוב":
לגלות למה בני אדם אוכלים חטיפים עם טעמים שלא אמורים להתקיים
כמו "במבה בטעם חלווה" ו"צ’יפס בטעם חמוץ חריף פירותי מוגז".
בצ'אפיליו זה נחשב פשע קולינרי.
החללית שלו נוחתת—לא בצבא, לא במעבדה סודית—
אלא… בחצר של בית ספר.
בשעה 12:00, כשההפסקה מתחילה.
תזמון. רע. מאוד.
פתאום בערך 50 ילדים עומדים מסביב לחללית וצועקים:
"וווואאאוווו זה אמיתי?"
"אורי אל תגע!!!"
"מישהו צילם?"
"זה מפלצת או תלמיד חדש?"
הדלת נפתחת, ומתוכה יוצא זינבוק.
הוא אומר בקול רך וגבוה:
“ברכות לבני כדור הארץ, הגעת—”
לפני שמסיים, ילד בשם איתי כבר צועק:
"הוא חמודדד!! שמישהו יביא לו במבה!"
זינבוק לא יודע מה זה "במבה", אז הוא אוכל.
טעות.
ענקית.
בצ'אפיליו יש כלל:
כל דבר צבעוני מדי = כנראה רעיל.(במבה זה מאוד צבעוני)
אז הוא בטוח שהוא הרגע אכל פצצה קטנה ומתכונן שהראש שלו יתפוצץ לאור פלורסנט.
הוא צורח:
“אאאאאא! המוח שלי נמס!!!”
והילדים מסבירים לו:
"אחי, זה בוטנים מוקצפים. תרגע."
בסוף המורים באים, מסתכלים עליו, ומחליטים שהוא כנראה "אביזר מהצגה של כיתה י׳".
זינבוק מנסה להסביר שהוא חייזר מתקדם שבא לבדוק את טעמי החטיפים ההזויים של כדור הארץ,
אבל הם נותנים לו צבעי גואש ואומרים:
"נהדר, תציירו לו משהו."
הוא פחד כי חשב שזה גיר, אבל כשאמרו לו שגואש זה לא הדבר הלבן המאובק הזה
הוא נרגע והתחיל לצייר ציור של חללית שמוחקת את טעם הבמבה מהיקום.
לבסוף הוא חוזר לכוכב צ'אפיליו עם מסקנה רשמית:
“בני אדם נחמדים, אבל החטיפים שלהם מסוכנים מאוד.”
הסוף.
זה שימי(גיפטי) המציאאא
רוצים עוד חלק?
|
|
מוקדש
לך, וגם, לך | |
|
|
