|
התעלומה המסתורית - סיפור לכתב אורח
|
אתמול |
ההרפתקה שלנו מתחילה מאחורי שערי בית הספר בשעה הראשונה של היום בכיתה ו'2 המורה בדיוק קראה
שמות....
(בכיתה:)
עידו? כאן! לביא? כאן! רוני? (שקט...) מישהו יודע איפה רוני? גאיה: המורה היא בטח חולה. מעין לגילי: מוזר רוני באמת לא הגיעה כבר כמה ימים... גילי: כנראה היא באמת חולה אני אתקשר אליה בסוף היום. השיעור המשיך כרגיל והינה הגיע סוף היום. גילי מתקשרת לרוני אבל היא לא עונה, היא מתקשרת שוב אבל עוד פעם היא לא עונה. גילי ומעין מחליטות לעשות מעשה והולכות לביתה של רוני. ולהפתעתן הדלת הייתה פתוחה, והן נכנסו פנימה אך הבית היה חשוך, מבולגן וריק מאנשים. גילי ומעין לא ידעו מה לעשות. הן הסתובבו בבית והתחילו לחפש ראיות. פתאום מעין מצאה את הטלפון של רוני מונח על השולחן עם זכוכיות מסביב. היא הרימה את הטלפון בידה ופתאום נשלח אליו הודעה. לא היה כתוב מספר טלפון, רק סמיילי כועס בתור תמונת פרופיל. וזה מה שהיה כתוב בטלפון: אם אתם רוצים לראות את החברה שלכם ואת בני משפחתה תגיעו לכתובת שלפניכם.
גילי בהתחלה קצת היססה אך לעומת גילי מעין כבר פתחה את הוויז בטלפון שלה ואמרה לגילי: הכתובת זה בערך עשרים דקות מפה זה לא כזה נורא. והן התחילו ללכת. אחרי 20 דקות הן הגיעו לכתובת, הן לא הבינו לאן "הוויז" לקח אותן. גילי הסתכלה מסביבה ופתאום מישהו שם לה יד על הפנים והשכיב אותה על הרצפה, היא עצמה עיניים חזק וקמה בבהלה. היא הסתכלה מסביב והיא ראתה שהיא במיטה בחדר שלה והבינה שהכל היה חלום. הסוף. |
|
