קהילה - סיפורים ושירים
אינדגים333
312
318

חברים דימיוניים פרק 3 אתמול

היי, רציתי להגיד שמתי שאני כותב סיפורים לפעמים זה מיקמק ולפעמים זה לא. הנה דוגמא, שיש תמונה ליצירה אתם יכולים לדמיין את הסיפור קורא בעולם של מיקמק אבל אם אין תמונה ליצירה אתם יכולים לדמיין את הסיפור בעולם האמיתי! אז בואו נתחיל בפרק השלישי של חברים דימיוניים.

כולם ישבו לארוחת הערב

יהל: אמא, אפשר לעבור בית ספר?
אמא: לא!
אביעד: למה? את כבר בכיתה א' עד ד' בבית הספר הזה, מה קרה פתאום?
יהל: מה שקרה זה שאתה איתי בבית הספר!
אמא: אולי תרגעי?! לא יזיק אם תשחקי איתו מידי פעם
יהל: אנחנו מדברים כאן על אביעד, כן?
ניניה: וואו זאת משפחה מאושרת
תמר: אני שמחה שהייתי בבית הספר הזה ומתי שהוא עלה לכיתה א' שם אני עליתי לכיתה ז' והלכתי לבית ספר אחר!
יהל: מעולה, לך יש מזל ולי אין!
אבא: אולי תאכלו? הכנתי סטייקים מדהימים! צ'ונצ’ון: הלוואי שיכולתי לאכול את הסטייקים, אבל כולי צל.

יום לאחר מכן אביעד היה בבית הספר

דור: מה המצב אביעד?
אביעד: אני בסדר איך אתה... מה הוא עושה פה?!
דור: מה? מי?
אביעד: זה ששם!
דור: זה עם המשקפיים?
אביעד: כן!
דור: מי זה?
אביעד: הוא היה איתי בכל הגנים, קוראים לו שליו.
דור: הרבה מידע חדש
אביעד: השם הזה ממש לא מתאים לו! הוא לא ילד שליו! דור: אתה יכול להחזיר לי את הסנדוויץ'?
אביעד: אני יודע הוא היה איתי בגן וזה ממש כיף אבל אני מופתע לגמרי לראות אותו באותו בית ספר באותו כיתה! דור: אתה לקחת את הסנדוויץ' שלי ולא שמת לב, כאילו הוא עדיין אצלך ביד, רק תביא לי אותו
אביעד: פעם לקחתי לו את הכיסא שהוא עמד לשבת והוא בכה, הוא בטח שונא אותי
דור: פשוט הסנדוויץ' הזה עם קוטג' ומלא זמן לא אכלתי אחד כזה.
אביעד: למה הוא יושב לבד? לארח לו חברה? זה אהיה לו מטריד?
דור: אתה לקחת ביס מהכריך שלי ולא שמת לב, אבל הכל בסדר אני יכול פשוט לאכול מהצד השני.
אביעד: אני אלך אליו! אה ודרך הגב אמא שלך הייתה צריכה להוסיף לכריך גבינה צהובה (לאחר מכן אביעד החזיר את הכריך לדור)

אביעד ישב ליד שליו

אביעד: היי שליו!
שליו: אביעדדדד מה אתה עושה פה?
אביעד: אממ... מה שאתה עושה פה?
ניניה: הוא עם משקפיים!
צ'ונצ’ון: מה אתה אומר
ניניה: זה אומר שהוא חכם! בטח הוא מדען ברמה 10! שליו: עבר הרבה מאוד בחופש הגדול בין הגן חובה לכיתה א'
שליו: זוכר את הילד ההוא שהתאהב בעשר אגורות? אני חיתנתי בינהם! ניניה: אולי לא רמה עשר... 9, 8 וחצי...
שליו: אחר כך חיבקתי אותם ואיחלתי להם ילדים מופלאים! ניניה: רמה 6, משהו כזה
שליו: הוא רצה לקנות עם זה אבן מילד אחד אבל מנעתי ממנו בגלל הנישואים הנפלאים
ניניה: 3?
שליו: אחר כך לא שמתי לב ובלעתי את המטבע
ניניה: 1?
שליו: למזלי הרב הקאתי אותו ונישקתי אותו
ניניה: מינוס 20?
אביעד: וואו! מדהים!
שליו: איפה אתה יושב?
אביעד: שם!
שליו: אז למה יושבת שם ילדה אחרת?
אביעד: מה?!

אביעד הלך לשם בעצבנות

צ'ונצ’ון: קדימה! תראה לה מה זה! אביעד: סליחה? למה את יושבת לי במקום?
אורלי: למה זה המקום שלך?
אביעד: כי זה המקום שבחרתי!
אורלי: למה בחרת אותו? אביעד: למה בחרתי אותו?! שליו: הנה זה מתחיל
אביעד: המקום הזה לא רחוק מידי ולא קרוב מידי ללוח ואין הרבה ילדים מול הכיסא וככה אני יכול לראות את הלוח הכי נוח שיש.
אה וגם זה פונה לחלון הזה והזה והוא הנוח ביותר וסדר האטומים שלו מסודר בדיוק בצורה שאני רוצה!
אורלי: אתה אחד הילדים החדשים?
אביעד: כולם פה חדשים
אורלי: אתה יודע בן כמה בית הספר הזה?
אביעד: לא
אורלי: אתה יודע למה קוראים לבית הספר הזה אילן רמון?
אביעד: לא
אורלי: אתה יודע משהו?
אביעד: אני יודע שאת יושבת לי במקום!

לאחר מכן היה שיעור ואחר כך הפסקה

איתי: איזה חנון
אביעד: מה? מי אתה?
איתי: נעים מאוד איתי כץ
אביעד: שלום אני אביעד כחלון ואני שוב שואל מי אתה
איתי: הרגע עניתי לך על זה
אביעד: אז הנה שאלה אחרת, מה אתה רוצה?
איתי: ראיתי איזה טריק אורלי עשתה לך
אביעד: אורלי? קוראים לה אורלי?
איתי: כן, קוראים לה אורלי
אביעד: אוקיי מה אתה רוצה?
איתי: לעזור לך, אני תמיד פוטר ריבים בחוכמה רבה
אביעד: אתמול ראיתי אותך מפיל ילד על הרצפה כי הוא שאל מה השעה
איתי: מאיפה הייתי אמור לדעת?! יש לי שעון ביד?!
אביעד: אוקיי, מה הנקודה? מה אתה רוצה שאעשה? אבקש מאלוהים שירחיק אותה?
איתי: אני לא מאמין באלוהים
אביעד אז מה בא לך שאעשה? כבר עשיתי מספיק וראית איזה תותח יצאתי! איתי: אתה גמרת בספסל מחוץ לבית הספר. והיו עוד מקומות פנויים אבל היא פשוט הצליחה לגרום לך לשבת שם!

לאחר מכן היה הפסקה

אביעד: היי יהל
יהל: היי אביעד, רוצה מסירות עם כדור?
אביעד: אוקיי כמה כסף אמא הציעה לך?
יהל: מאה שקל וכדאי לך מאוד לא להרוס לי את זה!
אביעד: תביאי לי 50 שקלים מהרווחים ונדבר
יהל: 10!
אביעד: 40!
יהל: 20! אביעד: 30! יהל: 25!
אביעד: 80! יהל: זה אפילו יותר מההצעה הראשונית
אביעד: טוב נו 25 שקל
יהל: ייאלה מסירות
עדי: היי יהל, רוצה לאכול איתנו?
יהל: אתה לא באמת חייב לשחק איתי מסירות, פשוט שנגיע הביתה תשכנע את אמא שזה קרה ונקבל את הכסף.

יהל הלכה עם חברות שלה

צ'ונצ’ון: וואו, זה קשוח! אביעד: מה אכפת לי? קיבלתי 25 שקלים בלי לעשות כלום!

לאחר מכן היה ארוחת ערב נוספת

אמא: אזזז איך היה בבית הספר?
אביעד ויהל (אמרו באותו הזמן): שיחקנו מסירות! אמא: כל הכבוד יהל! הנה החמישים שקלים
יהל: אה... דיברנו על 50 שקלים. לא אכפת לך אם תקבל 12.5 שקלים נכון?
אבא: אז רצינו לעדכן אתכם שאנחנו עומדים לעשות קומה שלישית לבית!
יהל: מי אהיה בה?
אמא: אני ואבא
אביעד: דווקא אתם מקבלים חדר ענקי?
תמר: רגע! אז מה נעשה עם החדר שלכם?
אמא: אממ... רוצה להיות בוא?
תמר: כן! אביעד: מה?! למה דווקא היא מקבלת חדר עם אמבטיה ושירותים?
אביעד: רק רגע! מה נעשה עם החדר של תמר?
אמא: אתה תוכל להיות בוא
אביעד: חדר עם דלת? ישששששששששששששששש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אבא: מה איתך יהל?
יהל: אני אשאר בחדר שלי
אבא: סבבה
אביעד: סוף סוף חדר נורמלי! ניניה: נוכל להתעצל בעוד מקומות!
אביעד: שאמרת להתעצל התכוונת ללהיות צל?
ניניה: אממ... ברור...
צ'ונצ’ון: אני מברך אותך על החדר החדש שלך אביעד!

אביעד: רגע! איפה תאתה תהיה?
אבא: אממ... תאתה היא כלבה בת 3 אז אני מניח ש... במלונה?
אביעד: הגיוני
2
3
8


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה
 
 
אתמול   18:15 ניקה953  3
מהממם
אתמול   14:38 7מקמק1234  2
חחחח יפהה, ממש אהבתי!
אתמול   11:40 EzM1808  1
מדהיםםם
אהבתי ממששש