קהילה - סיפורים ושירים
|
|
|
|
|
פרק 21 | אותן עיניים, אותה להבה
|
אתמול |
"זיפ?!"
היא קפאה.
החץ והקשת נשמטו מידיה, כמו נשימתה.
ואז ברעד, היא הרימה את ידיה והורידה את הברדס, חושפת את פניה.
שיער בגוון ורוד-סגלגל רך, כמעט לילך, התפזר על כתפיה בגלים.
צבע לא רגיל — כאילו נלקח מסיפור אחר.
אבל מה שתפס אותי באמת היו העיניים:
זהובות, כמעט כתומות. חדות. חיות.
בדיוק כמו של זיפ.
אותה להבה שקטה מבפנים. אותה עוצמה מוכרת.
זיפ פשוט קפא במקום לרגע.
"מה… מה… מה?" הוא גמגם, מבטו בוהה בה כאילו ראה רוח.
"לא… לא יכול להיות. זו לא את. את… את היית—"
"מתה?" היא קטעה אותו, הקול שלה חד. "כן, ככה זה כשנותנים לכפיר לספר את הסיפורים."
הלסת של זיפ נשמטה.
אני עצמי רק עמדתי ביניהם, בוהה.
אך הרגשתי תנועה לא ברורה — אולי ידיים שמתאגרפות מהצד של קאי, אבל הוא לא אמר מילה.
"אליס..." זיפ לחש שוב, בקושי מצליח לעכל.
"אתה לא מבין," היא אמרה, הקול שלה חרישי. "ברחתי. אבל זה היה בקושי. אני לא יודעת איך נשארתי בחיים. חשבתי שלפחות אתה כן..."
היא עצרה.
"שהצלחת להתרחק מהם."
השתררה שתיקה.
כמו שריפה אחרי פיצוץ.
"כפיר..." חזרה על השם שוב, לאט. "הוא עדיין שולט בכל המערכת הזו, לא?"
אף אחד מאיתנו לא ענה.
לא היה לי מושג מי זה כפיר.
אבל הבחנתי בלסת של קאי מתהדקת.
הוא הידק את אצבעותיו לאגרוף בתוך הכיס — חזק מדי, כאילו רק זה מונע ממנו להגיב.
לא הבנתי מה הבעיה שלו, אבל לא שאלתי.
הייתי עדיין מבולבלת, מנסה להבין מה קורה כאן.
"זיפ..." היא נשמה עמוק. "אתה... איתם? שוב?"
"מה?? לא! מה פתאום!!" זיפ קפץ כמעט. "אני... אני מנסה להפיל אותם! מאז שעזבת, מאז ש... את... נעלמת, נשבעתי שהם ישלמו."
העיניים שלה רעדו.
ואז – לראשונה – היא חייכה.
חיוך קטן, כואב, כמעט לא קיים.
"טוב," היא לחשה. "אז אולי אתה עדיין אתה."
|
|
מוקדש
לכל_מי_שקורא\ת! | |
|
|
|
|
|
|
11
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אתמול 19:32 |
הגסימהמיק |
5
|
יאווו זה פשוט מושלםם,
את חייבת להמשיךך, מחכה כברר |
|
|
|
|
|
אתמול 19:18 |
פנדה1925 |
4
|
|
הולך לצאת עוד פרק היום? |
|
|
|
|
|
אתמול 17:56 |
רותםק944 |
3
|
|
ואו זה ממש טוב! |
|
|
|
|
|
אתמול 17:36 |
קאסתרוויל |
2
|
יששש
אני לא יכולה לחכות לעוד פרק
יש לך כישרוןןןןןןןןןןן |
|
|
|
|
|
אתמול 17:02 |
פנדה1925 |
1
|
ואייי אחד הטובים!!!
תמשיכי ככה. |
|
|
|
|
|
|
|
