|
ציידי הרוחות, פרק 8
|
לפני 4 ימים |
פרק 8: מפגש
הפתק נחת על השביל ממש לרגליהם של ספארק ולירי. לירי, למרות הכאב בצווארה, התכופפה בזהירות ולקחה אותו. היא פתחה את הקיפולים בידיים רועדות. הכתב בפנים היה נקי וברור, אך המסר היה תמציתי ומסתורי: "למיקפה. כל הצוות."
"כל הצוות?" לירי לחשה, מבטה עלה אל ספארק, מלא בתמיהה. "איך הוא יודע על מגה ובלייז? מי זה בכלל?"
ספארק קימט את מצחו. "אין לי מושג. לא ראיתי אותו מעולם. אבל הוא ידע על הרוח בחתול... ואיכשהו, הוא ידע שיש לנו צוות." הוא הביט לעבר החתול השחור, שעדיין שכב חסר תנועה. "הוא השתמש בטכנולוגיה שונה לחלוטין משלנו. יכול להיות שיש עוד ציידי רוחות שפועלים לבד?"
הם לא בזבזו זמן. לירי וספארק עשו את דרכם המהירה ביותר למפקדה התת-קרקעית. כשהגיעו, בלייז ומגה כבר היו שקועים בניתוח נתוני ההתקפה האחרונה. לירי, עם צווארה הפצוע, וספארק, עם הבעה חמורה על פניו, משכו מיד את תשומת ליבם.
"מה קרה לצוואר שלך, לירי?!" שאל בלייז בדאגה, וקם ממקומו.
"סיפור ארוך," ענה ספארק בקצרה, והושיט את הפתק למגה. "ומשהו מוזר קרה. צייד רוחות מסתורי נתן לנו את זה."
מגה לקח את הפתק וקרא אותו. מבטו, שכמעט תמיד היה רגוע, התקשה מעט. "כל הצוות? זה מעניין מאוד." הוא חשב בקול, "הוא ידע עלינו... זה לא משהו שקורה כל יום. מיקמקים שיודעים על קיומן של רוחות רפאים הם נדירים, וכאלה שיש להם את היכולת להילחם בהן... נדירים עוד יותר."
"אנחנו צריכים ללכת," אמר בלייז בנחישות. "אם הוא יודע עלינו, הוא כנראה לא אויב, והוא הציל את לירי. אולי יש לו מידע חיוני."
השלושה, כשלפתע הצטרפה אליהם לירי, שהייתה נחושה להבין מה קורה ולגלות מי המיקמק המסתורי, יצאו לכיוון המיקפה. הדרך הייתה שקטה, רק קול צעדיהם נשמע על האספלט הרטוב קלות. כשהתקרבו, ראו שהמיקפה, שרק לפני שעות ספורות הייתה זירת הרס, כבר החלה להתאושש. חלונות שבורים הוחלפו, שולחנות סודרו, אך עדיין ניכרו סימני הקרב.
דרך חלון הראווה, זיהו מיד דמות יושבת לבדה באחד השולחנות הפינתיים. היה זה המיקמק המסתורי, עדיין עטוף במעילו הכהה, הקפוצ'ון מכסה את פניו. הוא ישב בשקט, כמעט חסר תנועה, כאילו חיכה להם.
הם נכנסו למיקפה. ריח קפה ומאפים נישא באוויר, אך האווירה סביב השולחן הייתה מתוחה. בזהירות, צעדו הארבעה אל השולחן. המיקמק המסתורי הרים את ראשו באיטיות, ואור עמום נשקף מבעד לצל הקפוצ'ון, אך פניו נותרו חבויות.
|
|
מוקדש
לכל_עם_ישראל_החזקים | |
|
|
33שלוש33