פרק 16 | העין - מיקמק קהילה

חנות

מה חדש

קהילה

אפליקציות

מנויים

הורים

עזרה

קהילה - סיפורים ושירים

7מקמק1234

פרק 16 | העין

לפני 3 ימים

אחרי הליכה ארוכה — מלאה בדיבורים, חפירות, וקצת יותר מדי קפיצות מצדו של זיפ — סוף סוף התרחקנו מהעיר.
הגענו לאזור שקט, כמעט נטוש. רק סלעים, חול, ושקט נעים כזה באוזניים. כל אחד מאיתנו התיישב ליד סלע גדול, עייף לגמרי.
השמש כבר עמדה גבוה, והבטן שלי קרקרה בקול. לא מפתיע, לא אכלתי כלום מאז אתמול.
כשהרעב שלי התחיל להשמיע קולות, זיפ מיד צחק, שלף תפוח מהתיק וזרק לי אותו.
"הנה, שבטעות לא תמותי לנו."
תפסתי את התפוח בקושי, מסמיקה קלות, ומהנהנת בתודה.
הוא שלף עוד תפוח, ניגב אותו בשרוול כאילו מדובר באוצר, ונגס בו בהנאה.
"מעדן!" הוא אמר בפה מלא, ואז שלח מבט לקאי.
קאי רק נעץ בו מבט שקט.
זיפ, כמובן, חייך חיוך רחב ונדיב מדי. "רוצה ביס?"
"לא תודה. תהנה."
קאי הסיט את מבטו, ואני חייכתי לעצמי.
רק כשהגעתי כמעט לביס האחרון, הרגשתי פתאום כאב חד צורב את פרק ידי.
התפוח נפל מהיד, נחבט באדמה, ואני התקפלתי, לוחצת על היד בכאב.
קאי זינק לעברי מיד, כרע מולי ותפס בכתפיי. "היי, מה קורה?!"
לא הצלחתי לדבר. רק חשקתי שיניים ולחצתי חזק על פרק ידי.
"תני לי לראות!"
הוא אחז בעדינות ביד שלי והסיט אותה.
ברגע שהוא ראה מה יש שם — הוא קפא.
סימן בצורת עין הופיע על עורי. הוא הבהב, כאילו היה פנס מתחת לעור — מתנדנד בין הופעה להיעלמות.
"מה לכל המיקמקים והתפוחים?!" זיפ הופיע מאחוריו, מתקרב בצעדים מהירים.
אבל קאי לא הגיב. הוא רק בהה בסימן, ואז לחש —
"זה בלתי אפשרי."
ידו השנייה התקרבה לסימן, ורעדה.
"ואוו, שלא תיגע בזה!"
זיפ כרע לידי, חטף את ידי מידיו של קאי, והסתכל עליי.
הנשימות שלי היו כבדות, הלב שלי השתולל.
"מה... מה זה??" שאלתי, קולי רעד.
זיפ ניסה לחייך, להרגיע. "זה כלום, באמת... רק סימן קטן כזה של... אנשים שהם, אממ..."
הוא הבין שזה לא זמן לבדיחות, השתעל קלות, ואז אמר:
"אוקיי, בלי פאניקה. גם לי זה קרה פעם. אחרי שהרוח ההיא תפסה אותי."
עיניי נפערו באימה.
"אבל אל תדאגי, אני יודע מה לעשות!"
הוא קם, רץ לתיק שלו, והתחיל לחטט בו במהירות.
קאי עדיין עמד שם, מתוח כולו, הלסת שלו נעולה. "אם תעשה משהו שיחמיר את זה, אני נשבע—"
"כן, כן, אני יודע שאתה פרנואיד, אל תדאג אחינו, הכל בשליטה," זיפ ענה, ופתאום שלף זריקה קטנה עם חומר ירוק.
אני קפאתי במקום. רק מראה המחט גרם לי לבחילה.
"מה זה... אתה לא באמת מתכוון—"
"אל תדאגי," הוא הסתובב אליי עם הזריקה, מחייך את החיוך שלו. "זה יעבור עוד לפני שתביני מה קרה."
קאי לא זז. אבל הידיים שלו היו קפוצות באגרופים. ידעתי שדי במילימטר אחד לא נכון — והוא התפוצץ עליו כמו פצצה.
אני נשמתי עמוק, בלעתי רוק. "י... יש תופעות לוואי?"
"אולי רק קצת בחילה," הוא ענה.
"מה?!" צרחתי, באתי להירתע בפחד.
אך הוא מיהר להוסיף — "סתם! סתם! זה בסדר, נשבע."
לא ידעתי אם לצחוק או לברוח.
אבל בסוף... הושטתי לו את היד. ברעד.
הוא התקרב, הזריק את החומר, ובעוד עיניי נעצמות, הרגשתי את הכאב שוכך לאט לאט.
כשפקחתי עיניים והסתכלתי על פרק ידי — הסימן התפוגג. כמו עשן ברוח.
הוצאתי נשיפה ארוכה, והתמוטטתי לאחור, נשענת על הסלע.
הכאב נעלם.
אבל הרעד בלב – עוד היה שם.

הוספת תגובה

שם מיקמק
תגובה

	אתמול 22:31	פנדה1925	8
מתי יוצא המשך?

	אתמול 20:59	7מקמק1234	7
תודהה רבה, פרק 17 נשלח, אני רק מחכה שיאשרו אותו. ^___^

	לפני 2 ימים 16:39	33שלוש33	6
וואו מקסים

	לפני 2 ימים 13:00	קאסתרוויל	5
מהמםםם

	לפני 2 ימים 12:50	פנדה1925	4
היום יוצא המשך?

	לפני 3 ימים 21:04	פנדה1925	3
ואיי איך זה כבר מוכן? אבל אני שמח שהסיפור מתחיל לבוא מהר יותר, ככה אני לא מתוח הרבה זמן

	לפני 3 ימים 20:09	רותםק944	2
מעניין ממשש

	לפני 3 ימים 19:32	רותםק944	1
מושלםם