|
ציידי הרוחות, פרק 6
|
לפני 3 ימים |
פרק 6: מבט מהצללים
השקט חזר לעיר המיקמק, אך היה זה שקט שברירי, רווי במתח בלתי מוסבר. ספארק ולירי צעדו יחד לעבר הפארק המרכזי. אור השמש הזהוב של אחר הצהריים נשפך על השבילים, אך עבור לירי, כל פינה נראתה פתאום מאיימת, כל צל נראה חשוד. ליבה עדיין הלם בחוזקה מהאירועים האחרונים, ומוחה סירב לעכל את המציאות החדשה שבה רוחות רפאים משתוללות ברחובות.
"לירי, אני מבטיח לך שאני אסביר הכל," אמר ספארק בקול שקט, מנסה להרגיע אותה. הוא הושיט את ידו וליטף בעדינות את שיערה. "אני יודע שזה נשמע מטורף, אבל את חייבת לסמוך עליי. הכל יהיה בסדר." לירי הנהנה קלות, מנסה לשאוב כוח מהמילים שלו, אך מבטה המודאג לא עזב את הסביבה.
הם התיישבו על ספסל עץ ישן בפארק, ליד עץ מיקמק גדול שסיפק צל נעים. ספארק החל לדבר, בקול שקט ואיטי, מפרט בפניה את סיפורם של ציידי הרוחות, את קיומן של הישויות הבלתי נראות, ואת הטכנולוגיה הסודית שדוקטור מגה פיתח. לירי הקשיבה קשב רב, עיניה פעורות לרווחה. ככל שספארק דיבר, כך הבלבול וההלם התחלפו אצלה בתערובת מוזרה של פחד, סקרנות וצורך להבין.
לפתע, לירי חשה צמרמורת קרה לאורך עמוד השדרה שלה. היא הסתובבה, ועיניה נתקלו בזוג עיניים ירוקות זוהרות שבהו בה מבין השיחים הסמוכים. היה זה חתול שחור, גדול ובוהק, שעמד ללא ניע, מבטו קבוע עליהם. משהו בחתול הזה היה שונה, לא טבעי. הוא לא מצמץ, לא הזיז את זנבו, פשוט בהה בהם בעוצמה שגרמה לליבה של לירי לדלג.
"ספארק... תראה," לחשה לירי, מצביעה בחשש לעבר החתול. ספארק הביט לכיוון, ומיד זיהה את האנרגיה המשונה שהילכה סביב החתול. הוא שלף במהירות את המיקמפון שלו ופתח אפליקציה מיוחדת, המסך הקרין אור כחלחל, מראה ריכוזי אנרגיה סביב החתול. "זה לא סתם חתול, לירי," אמר ספארק בלחש, קולו נמוך ודרוך. "משהו נמצא בתוכו."
החתול השחור החל לזוז. צעדיו היו שקטים באופן מצמרר, כמעט חסרי משקל, כאילו הוא מרחף מעל האדמה. הוא התקדם באיטיות, מבטו עדיין נעוץ בלירי, כאילו היא המטרה הבלעדית שלו. קרני שמש נשברו על פרוותו השחורה, אך נראה היה שהן נבלעות בה, לא מחזירות אור. הוא עבר בשביל, חומק בין העצים, מתקדם ללא הפרעה לעבר הספסל שעליו ישבו השניים.
המשך יבוא... |
|
