רון קם ממיטתו במהירות. זה היום הראשון ללימודים. רון לא חשב שהוא יגיד את זה אבל החופש הגדול היה משעמם בצורה מוזרה. רון תמיד אהב את החופש הגדול אבל הוא רצה יותר חופש בינוני מגדול. רון הוא ילד בן שניים עשרה הוא סנדוויץ' במשפחה לשבעה ילדים. לבכור קוראים יואב (שש עשרה. לזאת שאחריו קוראים שרה (ארבע עשרה) לזה שאחריה קוראים שלמה (שלוש עשרה. ואז יש את רון ואחריו רבקה (תשע) ואחריה נעמי ) חמש) ובן זקונים זה יוסף (שנתיים). רון ירד במדרגות של ביתו (בבית של רון יש שלושה קומות) וכשהגיע לסלון ראה את כל אחיו לבושים בחולצות לבנות עם תיקים. רון מיהר לתיק של עצמו. רון אירגן הכל יום קודם משעמום כך שלא נותר לו כלום לארגן חוץ מהסנדוויץ' שלו. לתיק של רון יש ריח טוב (וזה מהסיבה שרון חשב שבניקיונות של פסח צריך לשים מכל שמפו שלם בשביל שיהיה נקי) רון הרים את תיקו ואביו רצה לצלם לפחות מאה תמונות של הרגע הזה שבו כולם עם תיקים מתחילים שנה חדשה. (לאבא של רון יש מצלמה משוכללת והוא יותר מידי אוהב אותה כך שלעולם לא תיראה אותו בלי המצלמה שלו) ועכשיו הגיע הזמן לעלות לרכבים הישר לבית ספר. הבית ספר של רון נחצה לשניים. אחד לחטיבה והשני ליסודי כך ששרה שלמה רון ורבקה לומדים באותו בית ספר. זה היה הפעם הרביעית של רון שהוא הגיע לחצי של החטיבה (הראשונה בטקס של אחיו השנייה מאותה סיבה והשלישית כי הוא בטעות נכנס לשם פעם) רון נפרד ממשפחתו והלך עם שלמה ושרה לחטיבה. רון נכנס לחטיבה וישר ראה את חברו הטוב אליה. אליה הוא ילד בלונדיני בניגוד לרון שהוא אדמוני. (כמה מתאים שיש מישהו שקוראים לו רון והוא ג'ינג'י) "מה קורה אחי?" אמר אליה והלך אל רון בצעדים בטוחים. לרון ולאליה אין הרבה במשותף הוא בן יחיד ועדיין לא חגג שניים עשרה. "אני מקווה שאתה מוכן לראות את הכיתה" אמר לו אליה בטון מוזר. רון לא הבין למה הוא התכוון עד שראה את הכיתה. היא הייתה ענקית! כגודל של מגרש כדורסל. "למה הכיתה ענקית?" שאל רון במבט שואל. "כי הם חושבים שאנחנו מצטרך מרחב ענק" אמר אליה והמשיך "מסתבר שאנחנו אמורים לעשות מלא דברים בכיתה" והמבט של אליה לא מצא חן בעיניו. מין מבט כזה שאומר: הולך להיות הרבה אקשן בכיתה. ורון לא אוהב אקשן. כמה שהוא לא אהב אקשן. "רון אליה מה קורה?" שאל קול מוכר מאוחרים. זה היה הראל. חבר טוב מאוד של שניהם. ההורים שלו מתו לפני כמה חודשים והוא מתגורר אצל דודים שלו שהיו ממש קרובים לבית ספר. "שמעת שכל החברים שלנו לא יבוא איתנו השנה לפה?" שאל הראל. "כן וואי זה לא כיף" אמר רון. שלושתם הסתכלו זה על זה ופתאום הבינו. יהיה להם חברים טובים חדשים השנה. "מעניין מתי כל השאר יבואו" תהה אליה. "אני חושב שבינתיים בואו פשוט נסתובב פה נראה את כל הבית ספר מהצד החטיבתי" הציע הראל ובקשתו התקבלה. שלושתם טיילו קצת בחוץ ואז חזרו כשירד פתאום גשם והמטיר עליהם טיפות מים. "טוב בא נחזור לכיתה" אמר רון ושלושתם חזרו לכיתה מי שרוצה לדעת את ההמשך שיהיה עוקב שלי ואני אמשיך בסיפור זה תלוי בכם אם יהיה המשך
