|
המיקענק הכי גנדרן בעולם! לתחרות ספר הסיפורים!
|
21/08/2016 |
מיקעוג היה ענק זרוק ומוזנח מאוד. הוא תמיד לבש את אותו זוג הסנדלים מיק-חומים ומרופטים ואת אותה מיק-כותונת טלאים ישנה.
"נמאס לי להיות הענק הכי מוזנח בעולם המיקמקים" הוא אמר בקול עצוב.
יום אחד כשהסתובב לו להנאתו במיקניון הבחין מיקעוג בחנות חדשה, חנות מלאה בגדים מיק-אופנתיים מכל הקולקציות.
אז הוא קנה לו... מכנסים מיק-חגיגיים, חולצה מיק-מהודרת מאוד, עניבת פסים מיק-צבעונית, חגורה אופנתית, נעלים שחורות ומיק- מבריקות וגרביים מיק-מעניינים מאוד בדוגמת מעוינים.
"עכשיו אני הענק הכי גנדרן בעולם המיקמק", התפאר מיק-עוג.
מיק עוג השאיר את בגדיו המיק-ישנים והבלויים בחנות, והתכונן ללכת בחזרה הביתה אך לפתע שמע קול. על המדרכה מולו עמד מיק-ג'ירף גבוה ומשך באפו בעצב. "מה קרה מיק-ג'ירף?" שאל מיקעוג. "הצוואר שלי," אמר הג'ירף "הוא כל כך מיק-ארוך וכל כך מיק-חשוף הלוואי שהיה לי צעיף ארוך ומיק-חם!"
"אל דאגה!" אמר מיקעוג המיק-נדיב והסיר את העניבה המיק-צבעונית מצווארו. "היא בלאו הכי לא מתאימה למיק-גרביים שלי" אמר מיקעוג. "תודה, מיקעוג!" אמר הג'ירף. כשמיקעוג צעד בדרך הביתה הוא שר לעצמו: "המיק-עניבה היא עכשיו צעיף למיק-ג'ירף, אך הביטו עליי, הביטו כולם- אני הוא הענק הגנדרן בעולם!"
עוג הגיע אל שפת הים שבאי. על סירה עמד מיק-תיש ובכה בקול נואש. "מה קרה, מיק-תיש?" שאל מיקעוג. "המפרש שלי", אמר התיש. "המפרש שלי נתלש ועף בסערה. הלוואי שהיה לי מפרש חדש וחזק". "אל דאגה!" אמר מיקעוג, והסיר את חולצתו הלבנה והמיק-חדשה. "היא בלאו הכי קצרה מדי במתנים." אמר ונתן אותה במתנה לתיש כמפרש לסירה. "תודה, מיקעוג!" אמר המיק-תיש.
מיקעוג המשיך בדרכו ושר לעצמו, "המיק-עניבה היא עכשיו צעיף למיק-ג'ירף החולצה הצחורה- מפרש למיק- סירה אך הביטו עליי, הביטו כולם אני הוא הענק הגנדרן בעולם!"
עוג הגיע לבית מיק-קטנטן, הרוס לגמרי. ליד הבית עמדה עכברה מיק לבנה וסביבה המון מיק-עכברונים קטנים וחמודים. כולם צווחו וצייצו. "מה קרה מיק- עכברה?" שאל מיקעוג. "המיק בית שלנו" צייצה אימא עכברה. "הוא נשרף כליל ועכשיו אין לנו מיק-בית לגור בו. הלוואי שהיה לנו מיק בית יפה ומיק חדש. "אל דאגה!" אמר מיקעוג, וחלץ לעצמו את אחת מנעליו המבריקות. "היא בלאו הכי מיק-לוחצת לי בבוהן." הוא אמר. הנעל הפכה למיק-בית מושלם! "תודה מיקעוג!" הם צייצו.
מיקעוג נאלץ לקפץ על נעל אחת, אבל לו היה לו אכפת. הוא קיפץ לעצמו כל הדרך ושר לעצמו, המיק-עניבה היא עכשיו צעיף למיק-ג'ירף החולצה הצחורה- מפרש למיק סירה במיק-נעל גרים שמונה מיק-עכברים אך הביטו עליי הביטו כולם אני הוא הענק הגנדרן בעולם.
עוג הגיע למחנה נופש ליד אחד האוהלים עמד מיק-שועל ויבב. "מה קרה מיק שועל?" של מיקעוג. "שק השינה שלי", אמר המיק-שועל. "הוא נפל למיק-שלולית. הלוואי שהיה לי שק שנה חם ומיק יבש. "אל דאגה!" אמר מיק עוג, והסיר את אחד מגרביו עם דוגמת המעוינים. הוא בלאו הכי מדגדג לי באצבעות", הוא אמר ומיק-שועל התכרבל לו מיד בתוך הגרב. זה היה מיק- שק שינה מעולה! "תודה, מיקעוג! אמר המיק-שועל.
מיקעוג המשיך לקפץ, ושר לעצמו, המיק-עניבה היא עכשיו צעיף למיק-ג'ירף החולצה הצחורה- מפרש למיק- סירה במיק-נעל גרים שמונה מיק-עכברים, בגרב המיק-חם המיק-שועל נם לו נם, אך הביטו עליי הביטו כולם אני הוא הענק הגנדרן בעולם.
עוג הגיע אל ביצה מלאת בוץ ומיק-טובענית. ליד הביצה עמד מיק-כלבלב ילל וילל. "מה קרה מיק-כלבלב?" שאל מיקעוג. "הביצה הזאת" אמר המיק-כלבלב. אני צריך לעבור כאן אבל אני שוקע שוב ושוב. "הלוואי שהיה כאן מיק-שביל יבש ובטוח!". "אל דאגה!" אמר מיקעוג, ומשך ממיק-מכנסיו את החגורה המיק-אופנתית החדשה שלו. "היא בלאו הכי מיק-לוחצת לי בבטן," הוא אמר, והניח את החגורה על פני הביצה. המיק-חגורה הפכה לשביל יציב ומיק-בטוח. "תודה, מיקעוג" אמר המיק-כלבלב.
מיק- רוח חזקה התחילה לנשוב, אבל למיקעוג לא היה אכפת. הוא המשיך לקפץ, ושר לעצמו. המיק-עניבה היא עכשיו צעיף למיק-ג'ירף החולצה הצחורה- מפרש למיק סירה במיק-נעל גרים שמונה מיק-עכברים, בגרב המיק-חם המיק-שועל נם לו נם, המיק-כלב גילה חגורת מיק-הצלה אך... הביטו עלי תוך מיק- רגע או שנים נשארתי ענק אך בלי מכנסים!"
פתאום נעשה מיקעוג עצוב מאוד. הוא רעד מהמיק-קור ובכלל לא הרגיש הכי מיק-גנדרן בעולם המיקמק. הוא נעמד על רגל אחת וחשב. "טוב אצטרך לחזור למיקניון, לחנות הבגדים ולקנות לי עוד כמה מיק-בגדים אופנתיים" הוא החליט. והוא חזר על עקבותיו ודלג ומיק-קיפץ כל הדרך עד למיקניון.
אבל כשהגיע לשם, כל המיקניון היה סגור! "אוי,לא!" קרא מיקעוג. הוא צנח וישב בפתח המיקניון ומיק- דמעה ענקית גלשה על אפו. הוא היה עצוב כמו כל החיות שפגש בדרכו הביתה. ואז מזווית העין הוא ראה מיק- שקית, ומתוכה הציץ משהו מוכר...
"המיק-כותונת שלי, הוא צעק. "המיק כותונת והסנדלים הישנים והמיק- חביבים שלי!" מיקעוג לבש את המיק-כותונת ונעל את המיק- סנדלים. הם היו נוחים להפליא. אני המיק-ענק הכי חופשי ומאושר בעולם!" הוא קרא ורקד כל הדרך אל המיק-בית שלו.
ליד דלת הבית עמדו כל החיות שמיקעוג עזר להן. הן הביאו לו מתנה מיק-ענקית. "קדימה מיקעוג", הם אמרו, "פתח אותה!"
מיקעוג התיר את המיק-סרט היפה ופתח את המיק-מתנה הענקית. בפנים היו מיק-כתר מנייר יפהפה בצבע זהב וכרטיס ברכה. "קרא את הברכה, עוג!" אמרו החיות.
עוג הניח את המיק-כתר על ראשו, פתח את כרטיס הברכה וקרא:
צעיף מעונב נתת למיק-ג'ירף, המיק-תיש זכה במפרש למיק-סירה, בנעל גרים שמונה מיק עכברים, במיק-גרב החם המיק-שועל נם לו נם, והמיק-כלב גילה חגורת מיק-הצלה, אז הנה לך מיק-כתר ונכתיר אותך כולם לענק הכי מיק-חביב והכי מיק-נדיב בעולם.
|
|
