היו היה מינימיק שלא היה לו בעלים (מיקמק). יום אחד הוא החליט לחפש מישהו שיאמץ אותו. הוא חיפש וחיפש ולא מצא, כי לכולם היו מינימיקים. כשהוא היה עיף הוא נרדם תחת עץ אלון רחב. פתאום הוא היתעורר וגילה שהוא לא באותו המקום שבו ישן קודם, אלה הוא היה על מיטה רכה ונעימה בתוך בית גדול ומפואר ואז הוא גילה שהוא בבית של מיקמקוני נחמדוני המיקמק הכי נדיב ונחמד בכל מיקמק סיטי. ומאז ועד היום מיקמקוני נחמדוני מגדל את אותו מינימיק שמצא ביערות מיקמק. הסוף
