קהילה - סיפורים ושירים
|
|
מיקונו
|
0
|
|
|
|
|
|
מיקכיפה הדומה
|
06/01/2014 |
היה היתה לה מיקילדה חמודה ומתוקה, ועל ראשה כיפה אדומה. למען הקיצור הבה ונקרא לה מעתה והלאה: מיקכיפה. טיילה לה מיקכיפה ביער הירוק והמלבלב, ואספה פטריות ופרחים ליום הולדתה של מיקסבתה היקרה. בדרך לביתה של מיקסבתא פגשה מיקכיפה כל מיני מיקיצורים שונים ומשונים, מהם כמובן ידעה להיזהר ולהישמר, אבל לשיא ההפתעה הגיעה מיקכיפה כאשר פתחה את הדלת לבית הנבחרים שבו התגוררה מיקסבתא, והנה מה רואות עיניה? מיקסבתא החביבה נראית היום מוזרה מאד… שוכבת היא במיטה, כריסה גדול, שיניה חדות, ועיניה לטושות במבט ערמומי ואפל… מה קרה, מיקסבתא? הכל בסדר? בוודאי, יקירתי. אני כל כך אוהבת אותך. מה הייתי עושה בלעדייך. בואי, התקרבי אליי. אבל מיקסבתא, מדוע כריסך כה רחבה ונפוחה? אוי, מיקנכדתי המתוקה, כמה שאני טורפת, סליחה, כמה שאני אוכלת אני לא שבעה, ככה זה היום בעידן המודרני שכולם רוצים רמת חיים גבוהה וצריך לספק להם… ומדוע, מיקסבתא, עיניך כה אדומות ואפלות? כי אני צריכה להתבונן בך היטב, מיקכיפה. אני בחרתי אותך, מיקכיפה אהובתי, כדי שתהיי האובייקט עבור ההמונים, מישהי שניתן יהיה להשתמש בה ולתלות בה כל דבר… אני ממש מבולבלת, מיקסבתא. אז את אוהבת אותי, או מה? בוודאי שאני אוהבת אותך, חמודה שלי, אני אוהבת אותך בצלחת, סליחה, אני אוהבת אותך מוצלחת. אז מדוע, מיקסבתאל'ה, יש לך שיניים חדות כל כך? כי אין לי אף אחת אחרת… רק את, תוכלי להשביע את רעבוני. סליחה, מיקסבתא, אני לא מבינה! את מתכוונת לסל הדל והצמוק שלי? איך הוא יוכל להשביע את רעבונך? די כבר – צרח הזאב וזינק ממיטתה של מיקסבתא – ואז המיקצייד ראה את זה וישר רץ לבית של מיקסבתה וירה בזאב ואז מיקסבתה יצאה מהבטן של הזאב ואז חגגו וחגגו אד עצם היום הזה הסוף |
|
|
|
|
43
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
