|
אחוות המיקאחים
|
18/11/2013 |
לפני שנים רבות , חיו במיקמק שני מיקאחים . המיקאחים ירשו מאביהם שדה חיטה גדול . כל שנה הם חרשו , זרעו וקצרו והתחלקו שווה בשווה בתבואה . למיקאח הבכור היו הרבה מיקמקים ואילו למיקאח השני לא היו מיקמקים כלל . שנה אחת הניב השדה יבול גדול במיוחד . קצרו המיקאחים את היבול , ושמו כל אחד את חלקו בקצה אחר של השדה .
הגיע הלילה והמיקאחים חזרו כל אחד לביתו . המיקאח הבכור עלה על מיטתו אבל לא הצליח להירדם . " מסכן מיקאחי ,” הוא חשב , “ אין לו מיקמקים . הוא ואשתו כל כך בודדים . איך אוכל לשמח אותו ?” ופתאום היה לו רעיון ! " אלך עכשיו ואוסיף לו עוד כמה מהחלק של היבול השייך לי !” הוא אמר לעצמו , קם , התלבש והלך לשדה . בחשיכה , הוא לקח כמה מהיבול שלו והלך לקצה השני של השדה , לכיוון החלק של מיקאחיו . ובינתיים , גם המיקאח השני לא יכל להירדם . “ אוי מיקאחי הבכור ! כל כך קשה לו לפרנס את משפחתו הגדולה !”, הוא חשב לעצמו , “ זה ממש לא הוגן לחלק את היבול חצי - חצי . הוא צריך לקבל חלק הרבה יותר גדול ! הרי אני ואשתי לא צריכים כל כך הרבה תבואה .” והוא החליט , שעכשיו בלילה זה הזמן המתאים ביותר להעביר חלק מהיבול שלו למיקאחיו . והוא גם התלבש בזריזות , הלך לשדה , לקח כמה יבול שיכל לסחוב והלך לכיוון חלק מיקאחיו . באמצע הדרך נפגשו המיקאחים . הם הבינו מיד מה קרה , ונפלו אחד על השני.
ובאותו מקום גדל עץ רימונים, שנתן יבול כל כך מבורך, שממנו יכלו להתפרנס המיקאחים ברווח עד סוף ימיהם. |
|