|
מיק זאתי
|
10/11/2013 |
סיפור ראשון: הכול היתחיל שזואי רצתה בובה. היא היתה אז בת שנה וידעה לאמר רק מילה אחת: זאתי. היא רצתה לאמר" אמא תני לי את הבובה הקטנה הזאת" אבל זואי אמרה רק: זאתי. זואי גדלה ולמדה לדבר אך לזאתי לא נתנה שום שם אחר. אמא אומרת" זואי וזאתי הולכות לכול מקום ביחד. זואי וזאתי משחקות ביחד תמיד".אך יום אחד קמה זואי בבוקר ולא מצאה את זאתי. אמא אמרה לה" היתלבשי מהר שלא תאחרי" וזואי היתלבשה ופיתאום מצאה בנעל שלה את זאתי. זואי שמחה. סיפור שני: ויום אחד רייני באה לבקר ושתיהין שיחקו בחצר. אבל זואי שחכה את זאתי הקטנה... עד לערב ליפני שהלכה לישון קראה
"אמא איפה זאתי" אמא חיפשה בכול מקום אך לא מצאה את זאתי. וזואי בכתה עד שנירדמה.בבוקר שאמא העירה את זואי היא לא היתה במיטה האמא קראה"ילדה ובובה הלכו לאיבוד" אבל אז נישמעה צעקה בחצר"אמא בואי מהר" זואי מצאה את זאתי קבורה בחול.היא היתה מלוכלכת ממש. אך זואי אמרה " תני לי מסרק ומגבת" וזואי סירקה וניגבה עד שזאתי היתה כמו חדשה.סיפור שלישי: עברו הרבה ימים. זואי ורייני שיחקו הרבה וזאתי היתה גלמודה ונישכחת. אך בערב ליפני השינה זואי לקחה את זאתי לישון איתה. יום אחד באמצע המישחק היתחיל לרדת גשם חזק חזק. ורייני אמרה" אני רוצה הביתה אך איך אוכל ללכת? בלי מיטרייה הירטב"אל דאגה אבא של רייני בא עם כלבו השחור הגדול מונדו. שריחרח מיסביב וחיפש.ראה את זאתי על המדף וחטף פרץ החוצה וכולם בעיקבותיו צעקו הם" מונדו עמוד " " מונדו עזוב" לבסוף היגיעה אל שלולית ואת זואי לשם העיף זואי ניכנסה ולקחה את זאתי מהמים רצה הביתה עם עינים דומעות.רייני וזואי הגיעו הביתה ואמא אמרה " זואי את וזאתי תלכו להיתקלח" הם היתקלחו אך אוי מה קרה נפלו לזאתי כול השערות. אמא אמרה" לא נורא זואי ניקנה לך בובה חדשה" אבל זואי אמרה " לא רוצה בובה חדשה רוצה את זאתי ולא אחרת " ומאז זואי וזאתי תמיד תמיד ביחד הסוף. |
|
