|
עמי ותמי
|
09/10/2013 |
היה היה פעם חוטב עצים עני שחי בבקתה קטנה בגבולות יער אפל עם שני ילדיו עמי ותמי אמם של הילדים מתה ואשתו השניה של חוטב העצים לא אהבה את הילדים היא התיחסה לעמי ותמי ברע לב כך שחייהם היו קשים לילה אחד אמרה אשתו שלחוטב העצים אין די אוכל בשביל כולנו אנחנו כבר לא מסוגלים לטפל בילדים קח את הילדיםליער ותעזב אותם שם עמי ותמי שמעו את הורהם מדברים והפחד התעורר בעם תמי התיפחה תמי אל תבכי אמר עמי אםישאירו אותנו ביער אנחנו כבר נמצא דרך לחזר הביתה רעיון עלה בראושו של עמי והוא יצה החוצה אל השביל בגינה עמי מלא את כיסו בחלוקי אבן קטנים והתגנב בחזרה למטתו ולמחרת בבוקר האם המרושעת העירה את הילדים השכם היא נתנה לכל אחד מהם פרוסת לחם עבה ואמרה היום תלכו למעבה היער עמי השליך חלוקי אבן קטנים על השביל מאחוריובשלב מסוים חוטב העצים עצר מלכת ואמר ילדים אתם בוודאי עייפים אתם יכוליםכאן עד שנאסוף עוד קצת עצים עמי ותמי היו עייפים מאוד אחרי ההליכה הממושכת הם אכלו את פרוסות הלחם שלהם ועד מהרה נרדמו כשהתעוררו משנתם גלו שהחשכה ירדה וחוטב העצים לא חזר תמי פרצה בבכי תמרורים עמי אמר לאחותו אל תפחדי כשהירח יעלה אוכל להביא אותך הביתה בשלום ואכן כשהירח האיר הילדים יצאו לדרכם ביד והתקדמו לפי האבנים הקטנות שעמי פזר קדם לכן עד שהגיהו הביתה חוטב העצים ואשתו היו מופתעים כשראו את הילדים שחזרו הביתה ילדים רעים קראה אמם החורגת אבל אביהם חבק אותם בזרועותיו האם החורגת הרעה שרתחה מכעס נעלה את הילדים בחדרם לחוטב העצים אמרה מחר אנחנו חייבים שוב ולהפטר מהם הילדים שמעו את דברי האם החורגת הרעה הילדים שמעו את דברי האם החורגת ושכבו במיטותיהם כשהם רועדים הם היו מוטרדים ותמי היתה עצובה מאוד אבל עמי נחם אותה שוב ואמר אל תדאגי אני כבר אחשוב על משהו למחרת בבקר האם החורגת נתנה לעמי ותמי שתי פרוסות קטנות של לחם קשה והיא ובעלה הובילו את הילדים למעבה היער כדי להשאיר אותם שם שוב עמי פורר את הלחם והשאיר אחריהם נתיב של פרורים כדי לסמן את לסמן את הדרך שבה הלכו הפעם הרחיקו ההורים יותר למעבה היער גם הפעם חוטב העצים בקש מהילדים לנוח וגם הפעם הוא ואשתו עזבו את הילדים וחזרו לביתם בדרך אחרת כשעמי ותמי התעוררו מצאו את עצמם לבדם הם לא דאגו והחלו לחפש את פרורי הלחם אבל לרע מזלם של הילדים הצפרים שחיו ביער ההוא אכלו את כל הפרורים הילדים המסכנים הם הלכו והלכו אבל לא מצאו את דרכם בחזרה לביתם הם שוטטו ביער במשך כל הלילה ורק העמיקו יותר לתוכו בבקר שמעו את הציוצים החביבים של הציפורים ואספו מעט פירות יער שמצאו שם לפתע הבחינו בין העצים בבקתה משנה היה זה בית יוצא דפן הוא היה בנוי ממאפה זנגביל מסוכריות מעוגיות משוקולד ומעוגות עמי ותמי היו כה רעבים עד שהחלו מיד לאכל את הבית הילדים נהנו מאד מן הסעודה הטעימה שהזדמנה להם עד שלפתע נשמע קול צורמני הקול הרעים ואמר מכרסמים קטנים נוגסים וכוססים מי אלה שבביתי שמות עושים עמי ותמי קפאו על עמדם הם ראו אישה זקנה מתקרבת אליהם בצליעה מתוך פתח הבית היא פנתה אליהם ילדים יקרים הכנסו אין לכם ממה לפחד אין לכם ממה לפחד האשה הזקנה הייתה בעצם מכשפה רעה שהמאכל החביב עליה ביותר היה ילדים השכם למחרת בבקר חככה בהנאה את כפות ידיה זנקה על עמי וכלאה אותו בתוך כלוב ברזל קטן אחר כך פנתה לתמי עצלנית שכמותך הדליקי את האש ועזרי לי להכין ארוחת בוקר עכשיו אחרי שסגרתי את אחיך בכלוב צריך לפטם אותו כדי שישמין ואז אכל אותו תמי המסכנה היא הייתה כה מבוהלת שעשתה כל מה שהמכשפה הרעה בקשה ממנה יום אחד המכשפה גררה את תמי למטבח ואמרה לה הדליקי את האש והסיקי את התנור עד שיהיה אדם לוהט היום אכל את אחיך לארוחת הערב תמי הדליקה את האש בלב כבד התנור כבר מספיק חם שאלה המכשפה אחרי זמן מה אין לי מושג השיבה לה תמי המכשפה התכופפה ושרבבה את ראשה פנימה כדי לראות אם התנור כבר חם דיו תמי ניצלה את ההזדמנות כדי לדחף את כל גופה של המכשפה פנימה לתוך התנור וסגרה את הדלת בחבטה המכשפה הרעה נפלה פנימה ונשרפה תמי מיהרה למצוא את המפתח לכלוב שבו היה כלוא עמי והוציאה אותו משם שני הילדים רקדו משמחה הם נשארו בבית הממתקים עוד ימים אחדים ואכלו עוד חלקים ממנו תוך כדי כך מצאו מטמון של זהב שהיה חבוי בבקתת המכשפה כשרצו לעזוב את המקום מלאו תרמיל במטבעות זהב ושוב יצאו אל היער לחפש את הדרך לביתם בפעם הזאת המזל היה לצדם של עמי ותמי הם הגיעו לאגם גדול ולפתע שחה לעברם ברבור לבן ושאל אותם אתם רוצים לחצות את האגם כן בהחלט נהיה אסירי תודה לך אם תעזור לנו השיב עמי הברבור הלבן העביר את עמי ותמי כל אחד לחוד אל גדת האגם שממול עד מהרה ראו את הבקתה הקטנה שלהם ואת אביהם ניצב בפתח אמכם החורגת מתה היכנסו איתי הביתה אמר חוטב העצים וחבק את הילדים בזרועותיו עמי ותמי סלחו לאביהם העני ונתנו לו את מטבעות הזהב שהביאו כעת לא חסר להם דבר וכלם חיו באושר ועושר |
|
