|
מקס מארץ עוץ
|
06/08/2013 |
היה הייתה ילדה וקראו לה זואי והיא גרה בעיירה שבקנזס. ויום אחד בקנזס הייה טורנדו גדול ומפחיד, כולם הספיקו לרדת לממ"ד אך זואי הקטנה והמסכנה סידרה פרחים בביתה ולא הצליחה לברוח למקום המסתור. הטורנדו העיף את ביתה של זואי יחד איתה. זואי פחדה ולא ידעה איך תיחלץ מן הטורנדו, ולאחר מכן ביתה של זואי פגע באדמה. זואי חשבה שהיא בביתה אך כשיצאה הבינה כי היא בארץ קסומה ויפה. ובארץ זו ראתה שדונים, פיות, מכשפות ועוד מלא יצורים שאינה הכירה. פתאום הגיעה אל זואי מישהי יפה, קסומה וטובת לב. זואי שפשפה את עיניה, היא לא האמינה למראה עניה שהיו כבר כואבות מרוב שפשופים. כולם נאספו סביב זואי שלא ידעה מה קורה, מי שנראתה לה כמו פיה או מכשפה אמרה בשם כולם: " שלום אני המכשפה הלבנה והטובה, וכולנו רוצים להודות לך על שהצלת אותנו מן המכשפה השחורה והרעה של המערב".
זואי לא לא מיהרה וענתה לה:
" אני?, אני סתם ילדה מה כבר יכולתי לעשות?"
" הבית שלך הוא נחת על המכשפה" אמרה המכשפה הלבנה והטובה.
זואי בכתה ואמרה לה: " אבל אני רוצה לחזור הבייתה איני שייכת למקום הזה ובטח חבריי כבר מאוד דואגים לי"
"אל תדאגי" אמרה לה המכשפה הלבנה והביאה לה זוג נעליים אדומות ומבריקות. "עם הנעליים האלה תמצאי את מקס הגדול והידוע והוא כבר יעזור לך למצוא את הדרך הבייתה" אמרה לה המכשפה הלבנה. והוסיפה כי:
"אל תסתי מן השביל הצהוב אסור ללכת לשבילים מסוכנים אחרת סופך יהיה מר... " וכך הקשיבה זואי למכשפה הלבנה.
הלכה והלכה ובדרכה ראתה את ג'ימבו הדחליל מסכן שהעורבים מציקים לו. שאלה זואי את עצמה: "מה זה למה העורבים מציקים לאותו ג'ימבו הדחליל והמסכן, ואוכלות לו את התירס?"
מיד ענה ג'ימבו הדחליל : " בגלל שהן כלל לא מפחדות ממני"
זואי נבהלה ושאלה בפחד את ג'ימבו הדחליל:
" אתה מדבר?"
"בטח שאני מדבר" ענה ג'מבו הדחליל.
"אוי מסכן אתה תלוי שם בלי לזוז והציפורים מציקות לך!!!" אמרה זואי לג'ימבו הדחליל.
"לאן את הולכת?" שאל ג'ימבו הדחליל את זואי.
זואי ענתה לו שהיא הולכת למקס הגדול שיחזיר אותה הבייתה.
"אפשר לבוא?" שאל אותה.
בשמחה ענתה לו ושנהם התחילו לצעוד ולצעוד ואז אמרה זואי " בוא נשיר"
ושרו להם:
אני רוצה לחזור הבייתה
וג'ימבו הדחליל רוצה מוח
ובדרך ראו ערמה של גרוטאות.
הם חשבו שזה כלום, אך פתאום יצא צליל מתוך ערמת הגרוטאות.
והבינו שזה כנרא עוד מישהו שצריך עזרה.
"היי אני סאני איש הפח ואני חסר לב אני לא יכול להביע את רגשותיי אני לא יכול להיות: שמח, עצוב ועוד מלא רגשות."
אל תדאג נצרף אותך לחבורה שלנו.
"יש" אמר סאני איש הפח.
והמשיכו לצעוד אל מקס הגדול
ושרו:
"אני רוצה לחזור הביתה,
ג'ימבו הדחליל רוצה מוח
וסאני איש הפח רוצה לב
המשיכו לצעוד ולצעוד ובדרך ראו את אלביס האריה שגם הוא כמובן היה צריך עזרה והוא רצה אומץ הוא פחד מזבוב אז כמובן שגם הוא הצטרף לחבורה והם צעדו לעבר מקס הגדול. ושרו:
אני רוצה לחזור הבייתה,
ג'ימבו הדחליל רוצה מוח,
סאני איש הפח רוצה לב,
ואלביס האריה רוצה אומץ
ולבסוף הגיעה החבורה למקס הגדול.
מקס הגדול הסביר שהחבורה הגשימה את משאלותיהם במסע. החבורה לא הייתה יותר מאושרת אך זואי שאלה את מקס "אבל מה איתי?"
מקס ענה שהיא צריכה להקיש 3 פעמים בנעליה הקטנות האדומות והמבריקות כדי לחזור הבייתה, וכך עשתה.
חזרה זואי הבייתה עם חיוך גדול על הפנים, ופתאום התאוררה זואי מין החלום המפתיע .
שאלה את עצמה זואי: "מה כל זה היה חלום?" ולאחר מכן קמה זואי מין המיטה
והתפלאה שבמקום נעלי הביית הלבנות שלה לרגליה היו נעולו נעליים אדומות ומבריקות.
ואמרה לעצמה:
" זה לא היה חלום זה היה כיף להפליא"
"סוף טוב הכול טוב" |
|
