קהילה - סיפורים ושירים
|
|
29מותקה
|
0
|
|
|
|
|
|
מיקמקית בת ההרים
|
04/08/2013 |
הרואח שרקה ומיזמרה.היא נשבה במשבים חזקיםעל מיקמקית ודודתה . בעודן משריכות את דרכן במעלה ההר. מעלה-מעלה הן הוסיפולטפס אל עולם נישא מלה העננים.לבסוף הן היגיעו לביקתה קתנה שאמדה אדם זקן ורזה פתח את הדלת. הרשה לי להציג בפנך את נחדתך! אמרה דודתה של מיקמקית. הבאתי אותה לגור איתך. אבל אני לא רוצה אותה! אני טיפלתי במיקמקית מאז שהוריה מתו. עכשו תורך. ובמילים אלה היא רצה חזרה במורד ההר. טוב מותב שתיקנשי. אר סבא בזאף. אבל את תיצתרחי לימצו לאצמח מקום לישון בו. מה נימה במאלה הסולם הזה? שאלה מיקמקית. סבא לא אקשיב. מיקמקית טיפסה בסולם וגלטה מולה ערמת קש גדולה.היא הכינה לאצמה מיתה ריחנית מהקש. למחרת בבוקר היתאוררה מיקמקית לקול צילצול פע מונים. אור שמש זרם פנימה מיבאד לחלון. היא רצה החוצה אל העשב הרתוב מיטל. ושם ראתה נער שורק להנאתו. זהו פר. רועה העזים. אמר סבא. האים את רוצהלעלות איתי להרים? שאל פתר. אני לוקאח את העזים לחפש אשב טרי. בחול יום יאצאה מיקמקית למרעה עים פתר והעזים. בערבים הישקה אותם סבא בחלב עזים מתוקק. ואכיל אותה בלחם כפרי וגבינה מתחת. בבקשה. קרה לי סיפור.ביקשה מיקמקית. וכך. בכול לילה. ישבו סבא ומיקמקית מול האח. וסבא קרה לה סיפור. מיקמקית מעולם לא היתה מאושרת יותר... עד שיום אחד הופיאה דודתה בפתה הבקתה. מציאתי עבודה למיקמקית. היא היזקירה. אני לוקחת אותה העירה. אבל סבא המיסקן ישאר לבדו. קראה מיקמקית. הוא אוהב להיות לבדו. אמרה דודתה. זה לא נכון! חשבה מיקמקית יום אחד אניאחזור אלו. דודתה של מיקמקית לקחה אותה אל בית גדול ומפאר. שם היה עליה לטפל בילדה חולה בשם קלרה.אני כול-כך חלשה. אני בקשוי מצליחה ללחת. אמרהקלרה. אם תבאי איתי להרים. תלחלימי במהרב. השיבה מיקמקית. העיר שקקה אנשים ממהרים לדרכם. וריחות עבשים מילאואת הרחובות. מיקמקית הישתוקקה לישון שוב במיתה הקש שלה לישמע שוב את צילצול הפאמונים ואת סיפורו של סבא ליד האח... בלילה הלחה מיקמקית מיתוח שנתה. היא עברה בין חדרים הבית בקותונת הלילההלבנה שלה. הנארה הזות צריחה לחזור הביתה. החליט אביה של קלרה. כאבור שבוא ראה סבא תהלוחה מוזרה עולה במהלי ההר. מיקמקית! חזרת אלי! גם קלרה רצתה לבוא איתנו. היסבירה מיקמקית. האים תוחל להישאר אצלנועד שתבריא? כמובן. אמר סבא. אנחנו נעזור לה להברי.בחול בורק שתתה קלרה חלב עזים טרי. וישבה בחוץ באור השמש ובחול יום היא היצליחה ללחת כימאת יותר מהיום הקודם. אני לא מאמין! קרה ביאה של קלרה. כשהיגיע לבקרה. האים זוהיא באמתת ביתי? איך אוחל להודות לכם? קלרה...את הולחת! לחר שקלרה ואביאה נאלמו יצהאו מיקמקית וסבא החוצה להבית בשקיאה. חזרת אלי. הביתה. אמר סבא ולעולם לא תאזבי אותי עוד. |
|
|
|
|
51
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
