קהילה - סיפורים ושירים
|
|
|
|
|
מיקכיפה אדומה
|
23/07/2013 |
היו היתה ילדה ושמה כיפה אדומה.
קראו לה כך משום שחבשה על ראשה כיפה אדומה. ואז יום באחד הימים אמה ביקשה ממנה לקחת אוכל בשביל סבתא החולה. ''היזהרי,ביער יכולים ליהיות
זאבים רעבים.'' אמרה אמה מיקכיפה אדומה הלכה לדרכה. באמצע היער יצא מן אחד השיחים זאב רעב ומתוחכם.
פגשה בו מיקכיפה אדומה ועצר בדרכה. ''לאן ילדה חביבה,קטנה,ומתוקה הולכת?'' שאל הזאב הרעב,'' לסבתא שלי.להביא לה אוכל,כי היא חולה מאוד'' אמרה מיקכיפה האדומה המסכנה שלא ידעה שהו רק רוצה לאכול אותה ואת סבתא שלה. ''סבתא שלי גרה בקצה היער.רואה שם את הביקתה ההיא? שם היא גרה,ולשם אני הולכת,עכשיו אם תיסלח לי!''
הזאב הרעב היה עוד יותר ראב,הלך אל הביקתה שביקצה היער,דפק על הדלת,סבתא פתחה,והזאב טרף אותה.היתלבש כמו סבתא,וניכנס למיטה.חיכה קצת עד שמיקכיפה אדומה תגיע. עברה שעה קלה ומיקכיפה אדומה היגיע לדלת בית הסבתא.דפקה,פתחה,וישבה ליד סבתא.
מיקכיפה אדומה לא זיהתה את סבתא ולכן שאלה את סבתא שלה כמה שאלות:
''סבתא,למה יש לך עינים גדולות כל כך?'' וסבתא אמרה: ''כדי ליראות אותך יותר טוב!'' אמרה סבתא, ושוב מיקכיפה אדומה שאלה ''וסבתא למה יש לך אף כל כך גדול? ''כדי להריח אותך יותר טוב!'' אמרה סבתא,ושוב שאלה מיקכיפה אדומה: ''למה יש לך פה גדול?'' שאלה מיקכיפה אדומה, ''כדי ליטרוף אותך!'' והזאב אכל גם את מיקכיפה אדומה. לפטע פטעום שמע מיקצייד את הקריעות מהבית.ניכנס לבית,הרג את הזאב,הוציא את מיקסבתא,ואת מיקכיפה אדומה בחיים וכולם חייו באושר ועושר עד עצם היום הזה. |
|
|
|
|
88
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
