|
לכתב אורח - הבחירה בידיים שלך
|
אתמול |
פרק אחד :
פאוההה, נשמע קול של פיהוק. זה היה בשעה שתיים בלילה, החבורה ראו סרט, כולם היו עייפים, כך שלשמוע פיהוק, לא היה מחזה נדיר במיוחד. נגמר הפופקורן?, שאלה אלה, שהשנייה קמה משינה . כן, ענתה לה אגם. אגם, התעייפה מהסרט, וכבר לא היה לה כוח. אבל היא הייתה חייבת...
פרק שתיים :
אגם הייתה ילדה רגילה. רגילה? ממ לא ממש. אגם הייתה חלק מחבורה שהוקמה בבית הספר, בשם "המגניבים כאן" אגם לא התעקשה על השם, בדיוק כפי שלא התעקשה על דבר. אגם עשתה רק מה שהחבורה עשתה, היא לא רצתה להיות שונה, ולכן בחרה לא להתעקש. הרי זה טוב לזרום, לא?
פרק שלוש :
לאגם הייתה כלבה, ושמה לאסי. אומנם לאגם היו המון חברות, רק לאסי, הרגישה לה חברה אמיתית.
אחרי אותו ערב סרט, אגם הייתה עייפה במיוחד לכן נשכבה לישון, ולאסי בידה.
למחרת, היא קמה לבית הספר. בדרך פגשה את אלה, חברה שלה מהחבורה. היי! צעקה אלה בחיוך הזורח שלה. מה נשמע?, שאלה אגם היא חייכה חיוך מתוק, אבל טון הדיבור שלה, סיפר סיפור אחר...
פרק ארבע :
מה קרה את בסדר? , שאלה אותה אלה. אני... בסדר! . ענתה לבסוף אגם. את יודעת, התחילה אלה החבורה מתכננת , לעשות עוד ערב סרט. אבל הפעם... ביום שני!, זה אומר שזה בבית שלי!, כי אני פנויה, יאיי... ענתה לה אגם, שבתוכה, היא אומרת אוף. שחזרה הביתה, רצתה להכין שיעורי בית. היא לקחה את ספר המתמטיקה, ואז נזכרה!, סבתא שלה, באה ביום שני!!
אוי לא!, היא תכננה לראות סרט ביום שני!
מה תעשה?
פרק חמש :
אגם לא הצליחה להחליט : מה עדיף?, סרט? או ליהיות אם סבתא?, היא לא יכלה להגיד " לא" לחבורה! אבל... יום בילוי אם סבתא... זה הכי כיף! ואין לה כוח לעוד סרט... היא ידעה שזאת לא בחירה שלה, היא חייבת להגיע לסרט אחרת לא ידברו איתה!
פרק שש :
אגם הלכה חברת כוח לבית ספר. כל כך מבאס, זאת לא הפעם הראשונה שהפסידה משהו, בגלל הסרטים האלה. לא היה לה כוח לחבורה. היא בכלל לא רצתה ללכת , היא הסתכלה אחורה, והתלבטה... לחזור לבית שלה? ממ מפתה, היא רצתה לחשוב על זה טיפה...
______________________________________________
אגם החליטה שבאלה ללכת לביתה. היא כבר הייתה בדרך , שלפתע עברה מולה ילדה, הילדה הייתה נמוכה, עורה היה כהה, ושערה היה אסוף בקוקיות, הילדה חייכה עליה, וגומותיה של הילדה, בלטו...
פרק שבע :
שלום, לחשה הילדה בקול עמוק . היי... אמרה לה אגם בחיוך ביישני. איך קוראים לך? שאלה הילדה.
אה אני.? אממ אני אה - אג- אגם! , ענתה לבסוף. והסמיקה מבושה. אני עטרה . חייכה הילדה , למה את לא בכיתה שלך? שאלה עטרה. אני... ענתה אגם, החלטתי לחזור הביתה! , אמרה ורצתה שתבלע אותה האדמה על שככה ענתה. אוי... למה?, היא שאלה בקול העמוק שלה . אני... סתם...
פרק שמונה :
אוקיי , ענתה עטרה בקול מבולבל . אולי נשאל שאלות אחת על השניה, ונכיר אותנו יותר טוב? אגם חייכה . ולא היה צריך תשובה, כדי להבין שאמרה כן
הן שאלו שאלות, הן גילו המון דברים! למשל : לשתינו יש כלבה, שתיהן אוהבות אייס קפה, ושתיהן טובות בציור!, ואוו, נבהלה אגם שהסתכלה על השעון. כבר עוד מעט נגמר השיעור. אני ממליצה שנתקדם... עטרה חייכה את החיוך המתוק שלה, והן יצאו לדרך...
פרק תשע :
אגם חייכה כל השיעור, שנזכרתי המילה של עטרה. בהפסקה, שכל החבורה דיברה ביניהם על הסרט, אגם רצה למצוא את עטרה, שמסתבר שהייתה בכיתה ח2 , ככה שלמרות שאדם הייתה בח1 , היו באותו הגיל. סליחה, היא אמרה שנתקלה בילד בכיתה ז' . היי! שמעה קול מאחוריה, אגם הסתכלה אחורה, וראתה את עטרה, מחייכת. חיפשתי אותך, אמרה לה. עטרה המשיכה לחייך. ולבסוף לחשה לה: ספרי לי למה לא רצית להשאר בבית ספר היום...
פרק עשר :
אגם נשמה נשימה עמוקה וסיפרה לה הכל. על החבורה, על הביקור של סבתא שלה, ועל הסרט המעייף. עטרה הסתכלה עליה, ועיני הטורקיז של עטרה, נצצו. את לא צריכה לעשות הכל לפיהם, אמרה וחייכה. מה זאת אומרת?. שאלה אגם. אגמי, לחשה לה , את היית צריכה להגיד את זה להורים שלך , ולהתיעץ איתם. את לא מחויבת לעשות כלום,
אם את רוצה להשאר בבית שלך - תישארי, אם את רוצה לראות סרט - תלכי! הבחירה, היא בידיים שלך
פרק אחד עשרה :
אגם חזרה לבית שלה אם חיוך מלא תקווה, שלום אגמי!, אמרה לה אימה שחזרה, הכנתי לך ארוחה שמחה במיוחד. אמרה בחיוך , אמא, אוכל אחר כך אמרה לה אגם. אני רוצה לדבר. אין בעיה גמגם, אמרה אמא ונכנסה לחדר...
פרק שתיים עשרה :
מה קרה גמי?, עוד פעם שכחתי להביא לך אוכל? שאלה, לא אמא... אמרה אגם וסיפרה לה הכל... על החברה שלה, על האי נוחות אם החבורה וכמובן, על הסרט שלא באלה ליהיות בו , אמא חייכה וחיבקה את אגם. כל הכבוד שאמרת לי אגם שלי, גבורה שאת, לא לכל ילד יש אומץ כזה. תישארי בבית, במלאי לא טוב לבריאות לראות כל כך הרבה סרטים.
פרק שלוש עשרה : ( קצר)
בבוקר שלמחרת קמה אגם, חיוך על פניה. היא דיברה אם עטרה, ולאחר מכן נכנסה לכיתה . היא נשמה נשימה עמוקה, וניגשה על החבורה...
היא ראתה את אלה . ואת שאר החבורה. היא באה
על החבורה ואמרה : אני החלטתי לפרוש מהחבורה.
פרק ארבע עשרה :
היא ציפתה לצעקות... אבל במקום זה, כולם עמדו בהלם. אגם!, אמרה אלה למה? , מה אין מספיק סרטים?, אין אוכל טעים?, אנחנו נשנה הכל!, אגם חייכה , זה ... לא קשור אני החלטתי לפרוש, אלה הסתכלה עליה, במבט מבולבל מאוד, ואגם התחילה להסביר ...
_____________________________________
אלה שמעה הכל, ונאנחה כל החבורה הייתה שם, אבל רק אלה דיברה, אני מבינה אותך, אמרה. אבל אם את פורשת, גם אני! אמרה
לא אלה, אמרה את צריכה ליהיות בחבורה בדיוק כמו שתמיד רצית להיות, זוכרת שהיינו בגן אמרת שבאלך ליהיות חלק מחבורה?, את חלק מזה ! אלה נשמה וחיבקה את אגם, עטרה בדיוק עברה שם, ואגם רק סימנה לה לבוא להצטרף... |
|
