קהילה - סיפורים ושירים
|
1245דריה
|
4
|
|
|
|
|
|
סיפור לכתב אורח - פעם ראשונה בבית ספר!
|
לפני 4 ימים |
פרק 1 - רגיל
אני יודע שאני לא ילד בן עשר רגיל.
טוב, ברור אני עושה את כל הדברים הרגילים שילדים עושים...אני רוכב על אופניים,אני אוכל גלידה,אני משחק בכדור.
אני גם מרגיש רגיל אבל אני יודע שלילדים רגילים לא נועצים כל הזמן מבטים.
אם הייתי מוצא מנורת קסמים והיה לי משאלה אחת, הייתי מבקש שהגוף שלי יפסיק עם הקולות שאני משמיע. שאף אחד לא ישים לב .
הייתי מבקש שאצליח ללכת ברחוב מבלי שאנשים יביטו בי ללא הפסקה.
אבל כולנו התרגלנו בקטע הזה, אני,אמא ואבא, ואחותי הגדולה ליה. סליחה קבלו תיקון, ליה ממש לא טובה בזה!
שמישהו מתחיל לצעוק עלי או לפגוע בי, היא בלי לחשוב פעמיים תוקפת אותו.
פעם אחת היינו במגרש וילדים יותר גדולים ממנו התחילו להשמיע קולות. ליה ישר התחילה לצעוק עליהם בלי היסוס.
דרך אגב קוראים לי דורי ויש לי דיסלקציה איך שלא תדמיינו את זה. זה הרבה יותר גרוע! אני משמיע קולות בלי הפסקה ואני פשוט לא שולט בזה!
פרק 2- בית ספר
אתם בטח תוהים לעצמכם למה לא הלכתי לבית הספר?
שתי סיבות פשוטות.
הראשונה היא שהייתי בכל מיני טיפולים פסיכולוגים. שניסו לעזור להתמודד עם הבעיה שלי.
פשוט לא היה לי זמן ורצון ללכת.
סיבה שניה. אני מסופק מזה שאנשים ברחוב מתחילים לצחוק אז בבית ספר?
אני מפחד שילדים יתחילו ללעוג ולזרוק שמות בלי לחשוב שניה.
אמא שלי עשתה לי חינוך ביתי.
אני לא יודע איך הם יגיבו שיהיה להם מישהו כזה "מוזר" בכיתה.
אז פשוט 'ויתרתי' על זה...
פרק 3 -הדרך הבלתי נשכחת
חזרנו מהחרמון.
הנסיעה הביתה הייתה ארוכה נרדמתי במושב האחורי עם ליה שגם כן נרדמה. אבא ואמא דיברו על דברים של מבוגרים שלא עניינו אותי.
אני לא יודע כמה זמן ישנתי.
אבל שהתעוררתי הירח זרח בחלון, היינו בכביש מהיר מלא מכוניות. ואז שמעתי את אבא ואמא מדברים עלי.
"הוא לא יכול להשאר בבית יותר" אמא לחשה לאבא.
אבא ענה לה בכעס
"אז לשלוח אותו לבית הספר"?
אבל הוא לא סיים את המשפט כי הוא ראה שהתעוררתי בעזרת המראה.
"בבית ספר כולם יסתכלו עלי" אמרתי ופרצתי בבכי.
אבל דיברנו עם המנהל של הבית ספר וסיפרנו לו עליך הוא ממש רוצה לפגוש אותך!
מה אמרת עלי?
"סיפרתי לו איזה חוש הומור יש לך, וכמה אתה טוב וחכם. סיפרתי לו עד כמה אתה אמיץ וגיבור!
אבא ואמא ניסו לשכנע אותי.
אמרתי להם שאחשוב על זה ואודיע להם.
שהגענו לבית רצתי במהירות לחדר שלי ובהיתי בקיר והתחלתי לבכות.
אמרתי לעצמי שאני אתמודד עם זה והכל בסדר.
ונרדמתי...
בבוקר באתי לאמא ואמרתי לה שאני מוכן ללכת לבית ספר!
אבא ואמא היום המומים.
אבל עם זאת שמחו.
פרק 4 - היום הראשון בבית הספר
עלינו את כל העליה אני, אבא ואמא וכמובן ליה שלא פספה את המאורע.
הגענו אל השער.
המנהל עמד בשער ובירך את כולם.
"טוב,אז זהו זה ילד גדול," אמר אבא ושם את הידיים שלו על הכתפיים שלי.
"שיהיה לך יום ראשון כייפי ומהנה" אמרה ליה
נתתי לה חיבוק זריז הסתובבתי ונבלעתי בבית ספר.
המנהל אמר לי שהכיתה שלי בקומה השלישית בחדר 301.
המורה כתבה את כל השמות של כולם על הלוח.
התחלתי להשמיע קולות מלחץ.
כולם הסתכלו עליי וכמה ילדים התלחששו בניהם עליי.
הצבעתי כדי לצאת לשירותים.
המורה נתנה לי אישור ורצתי לשירותים התחלתי לבכות.
בהפסקה ישבתי בספסל ניסיתי לשחק עם כל הכיתה.
אבל הם אמרו: אתה לא רצוי!
תשמיע קולות במקום אחר!
שנגמר היום אבא בא לאסוף אותי הוא שאל איך היה אמרתי לא שהיה מצוין! וממש נהנתי...
הוא הבין שמשהו לא כ"כ בסדר אבל מיד אח"כ חייכתי אליו. כמובן שזה היה חיוך מזויף.
זה התחיל מזה והמשיך לקבוצות בוואטצפ.
פעם אחת משהו בטעות רשם בקבוצה של הכיתה:" דבר כזה מציק עוד לא ראיתי"
ומשהו רשם לו "אחי התבלבלת בקבוצה...
ישר הבנתי שיש משהו עליי
וככה התחיל חרם...
אף אחד לא ישב לידי.
אף אחד לא דיבר איתי.
הרגשתי בודד!
כל יום שהגעתי לבית הייתי עם פרצוף "תשעה באב"
אמא שאלה אותי: דורי, הכל בסדר?
אמרתי לה שהכל מעולה וממש הולך לי טוב.
הלכתי לחדר של ליה ישבתי על הרצפה והתחלתי לדבר איתה על כל מה שקרה.
היא הייתה בשוק!
היא לא הבינה למה לא סיפרתי לאף אחד.
פרק 5 - המהפך
ליה, דבר ראשון כהיא שמעה את זה, הלכה למטבח היא הביאה לי כוס מים והתחילה לדבר.
אני כ"כ מבינה אותך אני מצטערת לשמוע.
אל תדאג אני אטפל בזה!
יצאתי מהחדר.
יום לאחר מכן המנהל כינס את כל השכבה וראינו סרט.
ראינו סרט על ילד שמתייחסים אליו לא יפה. שעושים עליו חרם. שלא מדברים איתו.
אני כמעט בטוח שכל אחד הבין למה הוא הראה את הסרט הזה.
לאחר הסרט הוא אמר:
" אני מאמין ששמעתם קולות שהפריעו באמצע " למי שעדיין לא יודע יש ילד בשם דורי הוא ילד חכם מוצלח והוא לא פגע באף אחד! אז למה?
למה לעשות דבר כזה?
הורדתי את הראש לרצפה לא יכולתי להסתכל עליהם.
ואז מישהו אחד על לבמה וביקש סליחה.
אחריו עלו עוד שניים
לאחר כמה דקות אני רואה את כל השכבה עולה לבמה וצועקת " דורי, דורי, דורי,"
הייתי מאושר כ"כ לא ידעתי איך להגיב!
הסוף!
פרק 6 - המסר
אני רוצה להעביר מסר לכולם!
אם יש אצלכם בכיתה ילד שונה.
או ילד שיש לו קושי מסוים,
לא צריך לזרוע לו מלח על הפצעים.
מספיק קשה לו אז למה להוסיף לו עוד צער בלב?
אם אתם רואים שמתחילים חרם בכיתה. תהיו בצד הנכון
תנסו לפרק את החרם לעשות שלווה.
"אהבת חינם זה בחינם"❤️ |
|
|
|
|
6
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
