|
נקמתו של המנקה
|
אתמול |
אחר הצהריים, המיקפה.
-----------------------------
"אדוני.... אני... אני... זה פשוט הגיע! אני לא קשור לזה!"
אמר המנקה בפחד.
"באמת? טוב, יודע מה..."
בחן (סוג -של) אותו הבוס.
ניצוצות עלו בעיניו של המנקה.
"אתה עדיין מפוטר"
אמר הבוס.
הניצוצות בעיניו של המנקה התחלפו בניצוצות כעס.
"לאאאאאאאאאא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!"
הוא צרח.
כל המיקפה שמע אותו.
כולם הסתכלו עליו.
"אה... אממ... זה.. זה.. אממ.. ביי!"
הוא אמר וברח החוצה. כשמטאטא בידו.
ואז, מחוץ למיקפה, הוא ראה אותם.
אותם השניים שהביאו אותו למצב הזה.
הוא רצה נקמה.
-----------------------
בינתיים, אצל אני (כן זה השם שלו) וה"שוטר"
--------------------------------------------
"תגיד.... למה עשית את זה בכלל? למה זה היה טוב?"
שאל ה"שוטר" את אני.
"בגלל המנהג" ענה אני
"איזה מנהג?" שאל שוב ה"שוטר".
" המנהג של היום." ענה שוב אני.
"נו כבר!" התעצבן ה"שוטר".
"אתה רציני? אתה באמת לא יודע?" שאל אני.
"כן! תסביר כבר!" התעצבן עוד יותר ה"שוטר".
" היום זה יום ה-זרוק-אוכל-על-מבנה הבינלאומי!"
אמר אני.
"יש כאן חור בעלילה כי אם..."
"נו, למי אכפת, כולה חור אחד!"
קטע אותו אני.
פתאום המנקה התקרב אליהם.
"היי, אתם שניכם!"
קרא המנקה. ( הקול שלו מאוד את ה"שוטר")
"אתם.... אתם עוד תשלמו על זה..... תתכוננו..."
.--------------------------------------------------
בינתיים, במיקפה.
------------------------------------------------------
בר הייתה עסוקה בלנקות כוסות שהאורחים בבר השאירו. עד שהיא שמה לב ללוח השנה.
"אא.... אדוני? יכול להיות ש...." אמרה בר בהיסוס.
"דברי!" קרא הבוס.
"תשמע.... היום זה.... יום ה-זרוק-אוכל-על-מבנה הבינלאומי, אז.... המנקה..... הוא...."
"אני מבין" אמר הבוס, מהורהר.
"לא היית יכולה לומר לי קודם?? בגללך הפפסדנו עובד טוב!" קרא הבוס.
בר לא אמרה כלום.
"בר ברמן." אמר הבוס.
"כ--כן?" אמרה בר בפחד.
"את יודעת מה את?" שאל אותה הבוס בחיוך זדוני.
"מה אני?" אמרה בר בפחד.
"את ברמנית לשעבר." החיוך של הזדוני של הבוס גבר.
"רגע, אתה לא-"
"אני כן. בר ברמן מפוטרת"
-------------------------------
המשך יבוא.
בתקווה.
(אני יודע שהכותרת לא מאוד קשורה, פשוט לא היה לי כוח לכתוב את השאר) |
|
