|
מיקשימה חודשית: המיקמק שלי בסיפור יציאת מצרים
|
היום |
היי צבצבים! מה המצב?
זה הציור שלי למיקשימה החודשית: "המיקמק שלי בסיפור יציאת מצרים!"
בחרתי לצייר את עצמי משתלבת באחד הרגעים הכי מרגשים בסיפור יציאת מצרים - הרגע שבו התיבה של משה מונחת על שפת הנילוס. בציור אני עומדת ממש ליד מרים, ואנחנו מחכות יחד באמונה גדולה שיהיה טוב. הרגשתי שהתפקיד שלי שם הוא להיות עם מרים ולהוסיף עוד זוג עיניים שדואגות למשה מהצד.
בדרך כלל הנילוס נתפס כמקום מסוכן ומאיים, אבל בציור שלי אפשר לראות איך אפילו הטבע והחיות מסביב מעניקים לתיבה תחושה של שלווה וביטחון, כאילו הסביבה כולה שותפה לשמירה שלנו עליו. ברגע שהטבע מסביב מרגיש את האהבה והדאגה שלי ושל מרים, הוא הופך להיות חלק מהשמירה. זה מראה שכשיש אהבה ודאגה מסביב, גם מקום זר הופך להיות בטוח.
מהסצנה הזאת אנחנו יכולים ללמוד שכוחה של משפחה וכוחה של אמונה הולכים יחד. מרים לא רק שמרה על משה, היא האמינה בלב שלם שמשה יינצל, והאהבה שלה נתנה לו את הכוח להתחיל את דרכו בעולם. גם בחיים שלנו, כשאנחנו יוצאים לדרך חדשה ולא ידועה, האהבה של מי שקרוב אלינו והאמונה שדברים טובים יכולים לקרות מעניקות לנו ביטחון ותקווה להמשיך קדימה. מקווה לזכות השקעתי המון זמן ומחשבה ביצירה.
|
|
