השיקר לחנוכה:מעשה בלביבה
|
28/11/2013 |
הוי מיקחנה זלדה, אישתי האהובה חג חנוכה הגיע ובא ובחנוכה נפשי מה חשקה לאכול לביבה חמה ומתוקה.
הוי רבי מיקלמן, אישי היקר אצלי במטבח קמח לא נשאר בעלי היקר ואיך זה אוכל להכין לביבה בלי קמח בכלל?
אז רבי מיקלמן שינס את מותניו חבש כובעו נעל מגפיו השוקה דוהר, קונה הוא מהר, שק קמח לבן והביתה חוזר.
הנה מיקחנה זלדה, אישתי האהובה הנה לך הקמח להכין לביבה כי בחנוכה נפשי מה חשקה לאכול לביבה חמה ומתוקה.
הוי רבי מיקקלמן, אישי היקר אצלי במטבח שמן לא נותר בעלי היקר ואיך יתכן לאכול לביבה אם שמן אין לי אין?
שוב משנס רבי מיקלמן מותניו חובש כובעו ונועל מגפיו השוקה דוהר, קונה הוא מהר, כד שמן טהור והביתה חוזר.
הנה מיקחנה זלדה, אישתי האהובה, הנה לך השמן להכין לביבה כי בחנוכה נפשי מה חשקה לאכול לביבה חמה ומתוקה.
הוי רבי מיקלמן אישי היקר אצלי במטבח לא נשאר סוכר בעלי היקר, ואיך זה אפשר להכין לביבה בלי טיפת סוכר?
עייף רבי מיקלמן נפשו עצובה נועל מגפיו וחושב על לביבה לשוק הוא חוזר רעב עוד יותר סוכר הוא קונה והביתה דוהר.
הנה מיקחנה זלדה זוגתי האהובה הנה הסוכר הכיני לביבה כי בחנוכה נפשי מה חשקה לאכול לביבה חמה ומתוקה.
הוי רבי מיקלמן, אישי היקר שמא נידחה הלביבות למחר בעלי היקר, הן איך זה אפשר, להכין לביבה כשהכוח נגמר?
אז רבי מיקלמן חולץ מגפיו לובש הוא סינר מפשיל שרווליו ולש הבצק יוצק ויוצק צוחק אחרון רק מי שצוחק.
הוי מיקחנה זלדה בוקר כבר בא עיניים פיקחי הנה לביבה כי בחנוכה נפשנו מה חשקה לאכול לביבה חמה ומתוקה. |
|