|
החיים על פי סטילס- פרק ראשון
|
לפני 6 ימים |
החיים על פי סטילס:
עונה אחד-
פרק אחד-
Hello אה אופס סליחה שלום
(אני עדיין לא התרגלתי לשפה העברית)
קוראים לי סטילס ואני בת 12 וכן שם מוזר כמו שכולם אומרים
(חוץ מאבא ואמא שלי!)
כי הם קראו לי ככה:)
וכמו שרואים בתמונה שלי למלאה מהיום הראשון בלימודים שהדבקתי כאן ביומן שלי
אני אם שיער קשת בענן (מביך)
אני נולדתי איתו וכולם חושבים שאני מוזרה:(
הייתי רוצה שיום אחד הוא יהפוך לבלונדיני או לחום כמו של כולם!
אני פשוט מרגישה שונה!:(
"חח תיראי איזה מוזרה!", "נכון חה חה!","וואו אף פעם לא ראיתי כזהות ילדה מוזרה",
ככה היה כל יום בבית ספר הקודם!
כל המשפטים האלה היתרוצצו לי כל היום בראש
אבל עכשיו אני פותחת דף חדש, מקום חדש!
כי עד היום הייתי גרה בקוסטריקה בג'ונגל!
אם ההורים שלי הינו מטילים כל היום ביערות!
דיברנו אנגלית וגם אבא שלי ידע איך שהו להבין קופים!
אין לי מושג איך אבל איך באלי לדעת גם זה היה ניראה ממש כיף!
אז עברנו לישראל לפני יומיים אני למדי באפליקציה את השפה העברית
ועכשיו אני יודעת טוב:)
אתמול אמא ואבא יצאו איתי לסיבוב בעיר החדשה
היה נחמד אבל עדיין לא כיף כמו בג'ונגל שבו היה כל יום הרפתקה חדשה
ועוד משהו בגלל שנולדתי בג'ונגל אני מאוד אבל מאוד אוהבת חיות
אני זוכרת כאילו אתמול הייתה הפעם הראשונה שליטפתי את החתולה הראשונה בחיי
וואו הייתי רק בת שלוש!
וגם כל מה שאני כותבת עכשיו זה מתוך היומן החדש שלי שקיבלתי לפני הטיסה!
כי ימים ספורים לפני הטיסה לישראל היה לי יום הולדת ולא היה זמן לארגן לי יום הולדת רגיל
כמו כל שנה.
ואני הבנתי את זה כי הוריי היו בלחץ עצום!
אז בגלל זה קיבלתי את היומן:)
וזאת המתנה הכי טובה שאפשר לבקש!
כי ביומן שלי אני יכתוב כל דבר שאני ירגיש שאני צריכה לפרוק
כי אני יודעת שלא בקלות רבה היה לי חברות, אז בינתיים היומן שלי ילווה אותי עד שהמצא חברת אמת!
"הגיע הזמן ללכת לישון!" קפצתי מי מקומי זאת הייתה אמא שלי בכניסה לחדרי
אמא שלי היא אישה שמנמנה ונמוכה אבל תמיד דואגת ומסורה
"את לא רוצה לאחר לבית ספר החדש נכון?"
"כן" עניתי במהירות ונכנסתי למיטה
" מקווה שהכל מאורגן לך כן?" שאלה אימי "ברור" עניתי
"יופי" המשיכה "לילה טוב" הביטה בי במבט אוהב "לילה טוב אמא" אמרתי והתכרבלתי במיטה
אם חיוך על הפנים שמקווה שיהיה מחר קל ביום הראשון ללימודים |
|
שירוש7763
