|
חג ט"ו בשבט בפתח!
|
אתמול |
היי חברים!
מה קורה?
היום עיצבתי לכם במשך שעתיים יצירה מקורית שהשקעתי בה המון מקווה שאהבתם אבל לפני הכל אני רוצה לתת לכם משימה:
"תעצמו רגע עיניים ותחשבו על עץ. הוא עומד שם בגשם, בשלכת, נראה כמו אדם עני. אבל בט"ו בשבט, משהו קסום קורה מתחת לפני השטח:
השרף, 'דם' האילן, מתחיל לעלות בצינורות הגזע. זה לא מקרי שדווקא עכשיו, בשיא הקור, אנחנו חוגגים את ראש השנה לאילנות.
המהות של ט"ו בשבט היא קודם כל התקווה שבתהליך. הוא מזכיר לנו שצמיחה אמיתית מתחילה בשקט, בתוך האדמה, הרבה לפני שרואים עלה ירוק אחד בחוץ. זהו שיעור סבלנות לכל אחד מאיתנו: גם כשנדמה לנו שאנחנו בתקופה של 'קיפאון', השורשים שלנו עובדים, אוספים כוח ומתכוננים לפריצה הגדולה של האביב.
אם נלך אחורה בזמן, נגלה שהחג הזה עבר גלגולים מרתקים. הוא התחיל כיום הלכתי-חקלאי לקביעת מעשרות, אבל הפך במרוצת הדורות לחגיגה של חיבור לאדמה ולרוח. מקובלי צפת, לפני מאות שנים, יצרו את 'סדר ט"ו בשבט' – טקס שכולו צבעים וטעמים. הם לימדו אותנו שכשאנחנו אוכלים מפירות הארץ, אנחנו לא רק מזינים את הגוף, אלא עושים 'תיקון' לעולם. כל פרי – בין אם יש לו קליפה קשה ולב רך כמו אגוז, או שהוא נאכל כולו כמו תאנה – מייצג רובד אחר בנפש שלנו.
ובעידן המודרני, ט"ו בשבט הפך לסמל של אחריות ואהבה לארץ. היציאה לנטיעות היא לא רק פעולה אקולוגית; היא הצהרת אמונים. אנחנו נוטעים עץ לא רק עבורנו, אלא עבור הדורות הבאים, בדיוק כפי שמישהו נטע עבורנו.
אז כשאנחנו חוגגים היום, אנחנו בעצם אומרים: 'כי האדם עץ השדה'. אנחנו זקוקים לשורשים עמוקים של מסורת וזהות, לגזע יציב של ערכים, ולענפים שפרושים לרווחה אל השמיים, מוכנים להעניק פירות של נתינה, יצירה והתחדשות. זהו חג של התעוררות, של אמונה במה שעתיד לבוא, ושל הודיה על כל היופי שצומח סביבנו."
חג שמח לכולם!
|
|
מוקדש
לכל המיקמקים ,באהבה! | |
|
|
aviichay
