|
היהלום האבוד-2 |נבל חדש
|
אתמול |
פרק 2
----------
כמה שעות אחרי הפריצה והגניבה...
יצאתי אני וחברי הטוב אִיתַי לטיול נחמד.
מצאתי ברווז מוטל על הרצפה הפוך ומנסה לזוז?
זה הגיוני שברווז גומי יעשה ככה?
הרמתי אותו. הוא מצמץ את עיניו באפשרות לראות מחדש את החיים חוזרים לעצמם לא הפוכים.
היו לו עיינים מעורפלות- כמו שרואים בעיצוב למעלה.
והוא סובב את ראשו לצד השני של המדרכה.
ראיתי שם דמות לבושת שחורים עם משהו אדום בידו...
רציתי לראות לאן הוא הולך אבל הברווז פתאום קיפץ והלך אחרי האיש המוזר.
תדמינו לעצמכם מה אתם הייתם עושים במצב כזה:
הייתם עם חבר שלכם בטיולון קטן ברחוב עד שרואים ברווז הפוך ושהרמתם אותו הולך אחרי זה אחרי איש...
בקיצור אני לא חושב שזה יקרה למישהו מהמיקמקים...
אני ואיתי- החבר שלי, יצאנו במעקב אחרי האיש והברווז.
לאחר כ5 דקות הליכה מהירה נעצר האיש והביט לצדדים במהירות מוגזמת לפחות 10 פעמים.
הלך בסמטת זבל ונעצר ליד קיר אבנים עקומים למדי.
התחבאנו מאחורי פח אשפה גדול (שהוא לא כלכך מסריח).
ראינו את האיש מניח את הברווז על הרצפה והברווז התעורר לחיים והלך על גבי האבנים בקפיצות חתול מהירות.
לאחר 13 שניות בערך הברווז מצא את האבן הנכונה ונפתחה דלת צדדית מוסתרת.
הברווז הלך לפתח בקפיצות והאיש נכנס ונסגר האבנים ללא קול.
חיכינו 5 דקות ולחצנו על האבן ההיא:
זמזום מתכתי נשמע כמעט ללא קול.
נפתחו האבנים הנכונים ונכנסו בריצה כפופה.
אחרי שנכנסו נשמע מעבר למעבדת הניסויים החדשה לנו קול מתכתי וקולות של אנשים מדברים.
רצנו מאחורי שולחן קטן שניצב בסמוך למעבדה ושמענו כל תרחיש...
"אתה בטוח בזה בוס?" שאל קול עמוק שכנראה הוא האיש לבוש השחורים.
"בטח קונרד, אני בטוח בזה שאני אצליח להשתלט על אוקראינה." אמר קול אחר. צרוד.
שמענו את הקולות ונחרדנו לשמע הדברים.
"גיא!" לחש לי איתי במבט מפוחד. "בוא נברח מכאן! זה מסוכן!"
זה לא מסוכן, אני חשבתי ככה. אבל טעיתי...
|
|
רזברווז85