|
הקול ביער הרדוף - פרק 2
|
היום |
היי מיקמק, ראיתי שהיו הרבה תגובות טובות לחלק 1 {מי שעוד לא ראה לכו לראות ועל הדרך תעקבו }
אז כתבתי חלק 2
הוא יחסית קצר אבלל אין לי כוח יותר;););)
סוף הפרק הראשון:
יום אחד החברה לא באה, { יופי, שתשחרר קצת ממני} אז הלכתי לבד דרך היער.
הלכתי והלכתי, צעד אחר צעד... ופתאום שמעתי קול רשע צוחק {מוההההעעע} בהתחלה חשבתי לעצמי, טוב נו, אני בטח מדמיינת, באמת אבא שלי אמר שיש לי קצת חום. המשכתי ללכת ולפתע שמתי עוד הפעם את אותו הצחוק, הפעם הייתי בטוחה שאני לא מדמיינת... המשך יבוא
**ההמשך**
אמלה, פתאום כל החששות מפעם עברו לי בראש, בטח זה זאבים שהולכים לאכול אותי או שזה בכלל טרולים ענקיים שיבלסו אותי? אמלהה אני מפחדת.. דבר ראשון שאתם כנראה הייתם עושים זה פותחים את הטלפון ומתקשירים להורים שלכם, כמובן שזה מה שעשיתי יש הוצאתי את הטלפון מהתיק ורציתי להתקשר לאבא שלי.. הייתה רק בעיה אחת - לא הייתה לי סוללה בטלפון. אוף למה כל הדברים הרעים קורים דווקא לי?!
טוב אין לי זמן לחשוב או ליהיות בבאסה על זה שזה קרה, אני צריכה להתפקס על עצמי ואיך אני יוצאת מפה בהקדם האפשרי.
נשמתי נשימה עמוקה והתחלתי להתקדם צעד אחר צעד מפוחדת בטירוף.. המשכתי ללכת ופתאום הדרך הרגישה לי כמו נננצצצחחח אוווףף אין לי כוחח בא לי ללכת הביתה ולחזור כבר למיטה ולאוכל הטעים של אבא.. טוב, לנשום!
פתאום דבורה חלפה מולי, זה היה הרגע הכי מפחיד בחיי בזז בזזז {מלח מים מלח מים} ככל שהמשכתי ללכת ככה הצחוק התגבר...
לפתע תחלתי לראות בקתת עץ ישנה שממנה הגיע הצחוק! אני לא מאמינה! היא הייתה ליידי כל הזמן ולא שמתי לב!. או ש.. לאא רק לא זהה, עכשיו גם הלכתי לאיבוד,, לאא..
התקרבתי קצת יותר לבקתה {מה לעשות? נולתי ילדה סקרנית} ופתאום ראיתי את חברה שלי?!?! המשך יבוא
אם אתם רוצים פרק 3 תכתבוו
|
|
מוקדש
לכולם | |
|
|
