|
אז.... היי
|
לפני 2 ימים |
hola chicos
ואלה כמעט שנה שלא העלתי איזה משהו :)
אני כותב את זה בתאריך 5/2/2026 בשעה 22:15.
אז היי שוב הרבה זמן שלא העלתי משהו וואלה תכננתי לספר לכם מה עבר עליי במשך השנה וקצת חודשים שלא הייתי כאן.
נאמר את זה ככה שהחיים שלי השתנו במאה שמונים מעלות במשך השנה הזאת אם זה אנשים חדשים שהכרתי, מקומות חדשים שלא חשבתי שאזכה לראות, ותחומים חדשים שהתחלתי לעסוק בהם ועוד הרבה דברים.
אתחיל קודם כל בסיבה שאני בכלל לא העלתי כלום.
אני בתור נער בוגר חיפשתי את עצמי בדברים אחרים חוץ מלשבת על כיסא מרופד ולהסתכל במסך ולראות דמויות וירטואליות ושהדבר היחידי שהאצבעות שלי נוגעות בו בזמן הזה זה המקשים במקלדת. אני אולי נכנסתי פה ושמה כי בכל זאת זה משחק שליווה אותי כמעט לכל אורך הילדות וקשה למוח ולעין לפספס ולשכוח את המשחק הזה. וכן פגשתי את הold friends במיקמק ודיברנו וצחקנו וממש הרגשתי באותה תקופה כאילו אני חוזר כמה חודשים לפני, שזה אשכרה קרה כל יום. דז'ה וו נחמד להיזכר בו :)
עכשיו, מה בעצם הספקתי לעשות בכל השנה הזאת?
הספקתי ללמוד שני שפות חדשות (ספרדית וערבית), הספקתי לצאת למסעות מטורפים בארץ עם החברים הטובים ובחו"ל עם המשפחה.
נגיד למשל עשיתי ברגל וברכבת חצי ממדינת ישראל עם עוד שני חברים טובים שלי מהמרכז עד לחוף הבונים באזור חיפה. ובחו"ל עם המשפחה הייתי באוסטרליה בהופעה של טיילר דה קריאייטור ובדצמבר האחרון הייתי במקסיקו בהופעה של באד באני שזה עצוב שהיינו צריכים להצניע סממנים ישראלים אבל עדיין ניסינו בכל דרך אפשרית לא להתבייש שאנחנו יהודים וישראלים.
בקיצור היה לנו כאב ראש לא קטן אבל זה היה שווה את החוויה :)
ועכשיו בוא נדבר גם על הלימודים כמובן...
בעיקרון אני ממשיך את הלימודים שלי במדעי המחשב וביולוגיה ואני נמצא בתוכנית מגשימים שאני ממשיך בה את שנה ב' וסיימתי את שנה א' בהצטיינות וזה לא היה קל.
וסך הכל בסביבה הלימודית בבית הספר אני זכיתי לסביבה של חברים ומורים טובה שעוזרת ותומכת ולא סנובית יותר מדי. בכל זאת אנחנו בתור בני אדם צריכים גם לצחוק ולדבר כמו בני אדם ולא כמו מורה ותלמיד לפעמים :)
שזה מה שאני חושב מביא בעיקר להצלחה שלי ושל כל חבריי ללימודים, ומשהו בהחלט שכל תלמיד צריך בבית הספר שלו.
הפתיחות הזאת מול המורים והתלמידים וההרגשה שהכל יהיה בסדר אם תספר ותשתף או תצחק על משהו איתם בלי שיצטרכו לשפוט אותך זה הרגשה שמאחל לכל אחד.
אבל כמובן שאם כל הדברים האלה שעברתי יש גם רגעים פחות נוצצים.
למשל הבריאות הנפשית והפיזית שעולה פה על כל דבר,
שכמובן משפיעה אבל צריכים לדעת להתמודד איתה.
וגם בדצמבר שנה קודמת התחלתי להתאמן במכון כושר שחייב להגיד שאני עדיין מתמיד בזה ולהיות הכי כנה שיש אני גאה מאוד בתוצאות :)
זה לא שהייתי מלא או רזון הייתי סבבה פשוט אמרתי חברים שלי שכנעו אותי להירשם למכון וואלה מודה להם על זה עד היום.
מעבר לכל הכושר והכל והגוף החטוב והשרירי זה חוויות שאתה צורך וזה מה שחשוב אפילו יותר מהדברים האלה.
ובעניין המוזיקלי התחלתי להאזין לסוג מוזיקה שבטח לא כולכם מכירים שזה R&B, ולאומנים כמו פראנק אושיין, ריהאנה, ברנט פאייז, ברייסון טיילר, גיבאון, ליאון טומאס ועוד....
וכמובן עדיין אני מאזין לאדל ולסגנון פופ :)
לסיכום רציתי להגיד שהיה לי ממש חשוב לשתף את זה אתכם כי עדיין מיקמק זה היה משהו שהיה חלק בלתי נפרד מהילדות שלי וככה להיפרד מעולם וירטואלי כמו זה זה קצת קשה אבל אני לא עוזב לתמיד!
אני ישאר כמובן ואתחבר מדי פעם כשיוכל וכשאמצא את הזמן.
ובנוסף מסר לכל אלה שרוצים להגשים את החלומות שלהם אבל מרגישים שקשה להם. אל תוותרו כי אתם עוד די צעירים וזה לא סוף העולם. יש לכם עוד מיליון חלומות לחלום ולהגשים ומטרות להשיג.
ואם אתם רוצים לשתף מהקשיים שאתם עוברים תשתפו להורים לחברים או אפילו לצוות כאן שאפילו לא התייחסתי אליו במאמר הזה (מחילה צוות) וכמובן שגם אני אהיה זמין ויהיה אוזן קשבת לכם ואדבר איתכם על מה שקשה.
אז לבינתיים adios chicos :)
ובהצלחה לכל אחד מכם.
אוהב מאור6573
|
|
מוקדש
ל כולם | |
|
|
