|
העולם הנסתר
|
לפני 4 ימים |
העולם הנסתר
פרק 1
איך הכל התחיל
החדר היה חשוך אני ואסף עמדנו לצאת מהחדר ופתאום שמענו צעדים במסדרון אז רצנו להתחבא מאחורי הספה שהייתה בפינת החדר, שמענו את החריקה של הדלת נפתחת, הצצנו מתחת לספה, ראינו רגליים, האור נפתח...
אז ככה הגענו למצב שאנחנו נמצאים בתוך חדר של זומבי: הכל התחיל שאני ואסף היינו בדרך לבית הספר וראינו את המחנכת שלנו מדברת בטלפון, אז כמו שאתם מכירים אותנו.. כלומר תכירו אותנו... אנחנו ילדים מאוד סקרנים וילדים שאוהבים לחקור. אז שמענו את המחנכת שלנו מדברת בטלפון והיינו סקרנים לדעת עם מי היא מדברת, התגנבנו מאחוריה והסתתרנו מאחורי אחד הפחים שהיה בקרבתה כדי שנוכל להאזין לה, הדבר היחיד ששמעתי היה "נפגש ב14:45 מאחורי הקניון" ואחרי שהתרחקנו מהמורה סיפרתי לאסף את מה ששמעתי, הסתכלנו אחד על השנייה וקבענו שאחרי בית הספר נלך למאחורי הקניון ונסתתר עד שהמורה תגיע ונעקוב אחריהם.
כשהבית ספר נגמר נפגשנו מאחורי בית הספר ותכננו את התוכנית שלנו:
1. נגיע לפני המורה למאחורי הקניון
2. נסתתר במקום מסתור קרוב
3. כשהמורה מגיעה נאזין להם ונעקוב אחריהם
היינו בדרך לקניון בשעה ששמענו את הקול של המנהלת שלנו צועקת לנו "אסף! ליהי! אסף! ליהי! "לא היה לנו כוח להתחיל לדבר איתה שעות וגם לא היה לנו זמן, אז אסף צעק לה שאנחנו חייבים לרוץ והתחלנו לרוץ במהירות לקניון, כשהגענו שנינו התנשפנו והיינו צרכים כמה דקות לנוח אבל פתאום שמענו את הקול של המורה, אז רצנו למאחורי ערמת ארגזים שהייתה קרובה אלינו (למורה שלנו קוראים קייט רק שתדעו)קייט נעמדה ממש לידיינו ולמזלנו היא לא הבחינה בנו. שמעתי שהיא ממלמלת לעצמה "אוף איפה האנדרסון הזה!?!" אז עשיתי לאסף מבט של "מי זה אנדרסון?" והוא ענה לי במבט של "לא יודע" אחרי כמה דקות ראינו גבר בחליפה הולך לעבר קייט וקייט אמרה "סוף סוף הגעת" ראינו שהם מוציאים מהכיס משהו שנראה כמו תג של עבודה ואנדרסון אמר "את מוכנה?" וקייט ענתה "כן" הם הצמידו את התג עבודה לקיר הקניון ואני ואסף שמענו רעש של ווווש ודלת מסתורין נפתחה בקיר וקייט ואנדרסון נכנסו דרך הדלת, כשהם נכנסו והיו בפנים אני ואסף מהר רצנו ועברנו בדלת מהר לפני שהיא נסגרה וראינו מסדרון חשוך עם הרבה דלתות בצדדים. המשכנו קצת להתקדם ואחרי שהתרגלנו לחושך ראיתי שקייט מסתובבת, מהר משכתי את אסף אל תוך חדר שהיה פתוח, ולמזלנו קייט לא ראתה אותנו. סגרתי את הדלת בחדר ואסף שאל אותי למה משחתי אותו אל תוך החדר ואמרתי שקייט הסתובבה. בתוך החדר היה שולחן עבודה מלא במסמכים, ומחשב היה מונח באמצע השולחן, המחשב היה פתוח אז אסף התיישב ובדק מה יש בתוך המחשב, היה במחשב מסמך שהיה כתוב בו "קורות החיים של הסוכן ליביו" "מי זה הסוכן ליביו" שאלתי את אסף "לא יודע, אבל עם כתוב שהוא סוכן אז כנראה שהמקום הזה הוא מקום של סוכנים או משהו כזה" הוא ענה לי "אבל איך קייט קשורה לזה? הרי היא לא סוכנת היא המורה שלנו" אמרתי לו " אני יודע, נמשיך לחקור ובסוף נגלה מה הוא כל העניין הזה...." השתקתי אותו מהר כי שמעתי קולות מדברים במסדרון וגם הוא שמע זה היה "היי ליביו איך מתקדמת החקירה על שאר הזומבים?" זה היה קול של אישה "הולך מצוין" הוא ענה "זומבים?" אני ואסף שאלנו בפה אחד ושמענו צעדים מתקרבים לעבר החדר אז מהר הלכנו להתחבא מאחורי הדלת נפתחה הצלחתי לראות רגליים ירוקות מגעילות, האור נפתח. האיש שנכנס התיישב על הכיסא שליד השולחן והסתכל במחשב, לחשתי לאסף שנזחל לעבר הדלת ונצא בשקט, לפני שיצאנו ראיתי
תיק צד מונח על הספה אז לקחתי אותו וזחלנו בשקט לעבר הדלת, כשיצאנו מהחדר רצינו להמשיך ללכת במסדרון אבל ראינו מרחוק אישה הולכת ומתקרבת אז רצנו ליציאה והדלת נפתחה, כשיצאנו היינו בשוק מהמקום הזה, אני ואסף קבענו שנבוא עכשיו אלי כדי שאמא שלי לא תדאג לי ושבחדר שלי נפתח את התיק ונראה מה יש שם. כשהגענו הביתה אמא שאלה אותנו איפה היינו ואמרנו לה קצת אצל אסף. לאחר מכן עלינו לחדר שלי וסגרנו את הדלת, פתחתי את התיק ושפחתי את מה שיש בתוכו יש בתוכו: מעטפה, שני זוגות משקפיים, כמה ניירות , זכוכית מגדלת, ומגילה. למחרת. כמו כל בוקר אני ואסף הולכים ביחד לבית ספר והפעם הבאתי איתי גם את התיק צד, אז כשאני ואסף היינו בדרך לבית ספר כאשר ראינו שוב את קייט והסתתרנו, וראינו את אותו איש בחליפה בא לקרתה, זה היה אנדרסון...אז כמובן ששוב עקבנו אחריהם, ושמנו לב שהם שוב הולכים למאחורי הקניון רק שהפעם שמענו את אנדרסון אומר לקייט "נראה לי שאתמול עקבו אחרינו, אנחנו צריכים להיות יותר זהירים" הוא אמר והיא ענתה "אין סיכוי" היא צחקה "נראה לך שמישהו יעז לעקוב אחרינו? גם בכל מקרה עם זה היו
ילדים אז זה לא אפשרי כי זה שעות בית ספר" היא אמרה, "טוב צודקת" אנדרסון אמר ואני אמרתי לאסף " גם אנחנו צריכים להיות הרבה יותר זהירים" אמרתי לו, "נכון" הוא ענה משום מה אסף משך אותי למאחורי בניין ואמר לי שיש לו רעיון "נכון היה בתוך התיק צד שני זוגות משקפיים?" הוא אמר "כן " עניתי "תוציאי אותם" הוצאתי אותם מהתיק והבאתי אותם לאסף "מצוין עכשיו קחי אחד" לקחתי ממנו זוג משקפיים אחד, "תרכיבי אותם" שנינו הרכנו את המשקפיים, "ועכשיו תלחצי על הכפתור הימני בצד המשקפיים" לחצתי עליו ופתאום ראיתי יצורים משונים, (על המשקפיים יש שלושה כפתורים בצד), אז בקיצור ראיתי מולי נמלה ענקית וצרחתי את נשמתי ואסף מהר השתיק אותי, שאלתי אותו מה זה והוא אמר "אני לא יודע" הוא אמר בפחד, ניסיתי כמה שפחות להסתכל עליה אז עברנו אותה מהר, והמשכנו ללכת אחרי קייט ואנדרסון אבל פתאום כשיצאנו ממאחורי הבניין ראינו שקייט ואנדרסון כבר לא קייט ואנדרסון אלה פיה ויצור מוזר שנראה כמו חצי בן אדם וחצי נשר, היינו בשוק למראה שלהם, אף פעם לא חשבתי או דמיינתי שקייט תהיה פיה, בשעה שהגענו למאחורי הקניון, אסף אמר לי "ליהי תראי!" הוא הצביע על אותה דלת מסתורין שהייתה בקיר ראינו את הסוכן ליביו יוצא משם וקייט שאלה אותו "שתית את שיקוי ההסוואה נכון? "וליביו ענה " כן ברור מה נראה לך שאני יצא בלי השיקוי?" " טוב צודק" היא ענתה לו," טוב בואו נכנס יש לי מלא דברים חדשים בחקירה להראות לכם, ואתם לא מבינים! נעלם לי התג כניסה!!!" ליביו אמר " מהההה!!?!? תבקש מהמנהל הראשי שיביא לך תג חדש" קייט אמרה "סבבה" הוא אמר והם נכנסו, אני ואסף ניסינו להיכנס אבל אל הספקנו אז אסף אמר שאפשר שננסה להשתמש בתג של הסוכן ליביו ואני אמרתי שזה רעיון טוב אז הוצאתי את התג והצמדתי אותו לקיר והדלת נפתחה, נכנסנו בשקט, וראינו בקצה המסדרון אור סגול, אז התחלנו ללכת לכיוונו וקצת לפני החדר ראינו שני ברדסים תלועים אז לקחנו אותם וכל אחד לבש ברדס אחת וכיסה את הראש שלו בכובע, לא הספקנו להיכנס כי שמענו את קייט מאחורינו מדברת אלינו ואומרת "שלום ילדים חמודים אתם חדשים? איך קוראים לכם?" היא אמרה ואנחנו ענינו " היי קייט, כן אנחנו חדשים, אני ליה" אמרתי "ואני עומר" אסף אמר " עומר וליה איך אתם יודעים איך קוראים לי?" היא אמרה " מ.. מתישהו באח.. באחד השיעורים די.. דיברו עליך, כן! דיברו עליך" אסף אמר " וואו איזה כבוד!" היא אמרה "טוב עומר וליה תחזרו לעיסוקים שלכם " היא אמרה "לא רגע!" אסף צעק לה " כלומר אממ... איפה המשרד שלך ושל אנדרסון?" אסף המשיך " הוא בהמשך המסדרון מימין" קייט ענתה" תודה יום טוב " אמרתי." טוב עכשיו שיש לנו את הברדסים ולא יודעים מי אנחנו אפשר להמשיך להסתובב" אסף אמר " לא אבל יש בית ספר אנחנו נאחר !!!" אמרתי לו " טוב בואי נצא" הוא אמר, כשהיינו בחוץ הכנסנו את הברדסים אל תוך התיק והלכנו לעבר הבית ספר שפתאום ראינו את קייט!! היא רצה אלינו," מה אתם עושים פה? אתם לא אמורים להיות בבית ספר עכשיו? בואו איתי לשיחה עם המנהל ונברר מה קורה כאן ולמה אתם מאחרים כמעט בשעה" קייט אמרה בפנים זועפות " קייט נוכל להסביר, רק לא שיחה עם המנהל!" אמרתי " ומה את עושה כאן?" אמר אסף " אממ... זה לא חשוב עכשיו "היא אמרה, קייט נראתה קצת חשודה אפילו שידענו איפה היא הייתה , " זה לא מעניין אותי שאתם מתחננים ובכל זאת תהיה שיחה עם המנהל " היא המשיכה " ואת ליהי אני מופתעת ממך, אני לא מאמינה שנגררת ככה אחרי אסף " ואסף ענה לה " זה נכון אני זה שגררתי אותה אחרי ועם מישהו צריך ללכת למנהל זה יהיה אני " אני לא מאמינה שאסף אמר את זה ( אפילו שזה לא נכון) ובאותו הרגע לא היו לי מילים אבל לא יכולתי לנטוש את אסף, קייט פרצה לי את המחשבות ואמרה " טוב אז רק אסף תלך איתי למנהל וליהי את משוחררת עם אזהרה ראשונה אך עם אתפוס אותך
שוב מאחרת בגלל אסף, אז אסף יושעה ואת תבואי איתי למנהל בשיחה עם ההורים " ואני עניתי " אני צריכה ללכת אתכם למנהל אני רציתי ללכת עם אסף למאחורי הקניון... כלומר אהה לקניון כן .. לקניון... והוא לא גרר אותי " " למאחורי הקניון!!??! " קייט אמרה מופתעת ובאותו הרגע קלטתי שאמרתי בטעות את הדבר הלא נכון, היא מהר תפסה אותי ואת אסף ביד ואמרה " עכשיו את באה איתי ועם אנדרסון לשיחה " " מי זה אנדרסון? " אסף מיהר לומר והוא העמיד פנים שהוא לא יודע מי זה אנדרסון אבל הוא יודע טוב מאוד מי זה, וקייט אמרה מיד " אני יודעת שאתם יודעים מי זה אנדרסון " " אין לנו שמץ של מושג מי זה " אמרתי מהר , ולמזלנו קייט האמינה לנו אבל היינו צריכים ללכת לשיחה עם המנהל וההורים שלנו, ממש פחדתי כששמעתי שזה עם ההורים בגלל שידעתי שאמא לא תהיה מרוצה מההתנהגות שלי, כי זאת הפעם הראשונה שלי שאני יהיה בשיחה עם המנהל וההורים שלי! הייתי ממש לחוצה ואסף ראה את זה על הפנים שלי ואמר לקייט " טוב קייט, אנחנו צריכים ללכת לבית ספר אז ביי" הוא אמר " טוב תלכו מהר " היא ענתה, הלכנו מהר לבית ספר ובדרך אסף אמר לי " אל תדאגי זה כלום " עניתי " לך זה כלום! אתה הולך מלאאא למנהל אתה כבר רגיל לזה! ולי זאת הפעם הראשונה " אמרתי והוא ענה " אולי זה נכון אבל באמת אל תדאגי ולא נורא שזה עם ההורים" עניתי לו " ההורים שלך כבר רגילים לקבל שיחות מקייט ואמא שלי מתגאה בי שאני מקבלת ציונים טובים ושאני תלמידה טובה, ועם היא תשמע על השיחה עם המנהל היא ממש תפגע, ואני לא יודעת איך לומר לה את זה " שיתפתי אותו והוא ניסה לעודד אותי בהמשך הדרך והוא גם הציעה שהוא ידבר עם אמא שלי אבל פחות רציתי אז אמרתי לו שאני פחות רוצה שהוא ידבר איתה ושאני מעדיפה לדבר איתה לבד, כשהגענו לבית ספר נכנסנו לכיתה ולמזלנו קייט עוד לא הה אפילו שאנחנו הלכנו ממש איטי וכל הכיתה שאלה אותנו למה איחרנו ואמרנו להם " עלינו בטעות על האוטובוס הלא נכון ואז הגענו לפתח תקווה ואז חיכינו לאבא שלי שיבוא לקחת אותנו לבית ספר " והם ענו " אבל אתם גרים ממש קרוב לבית ספר אתם לא צריכים לנסוע באוטובוס " אני אמרתי " אמ.. היינו בבית של אבא שלי הוא גר רחוק מהבית ספר " " טוב נו " הם אמרו, בדיוק שאני ואסף התיישבנו קייט נכנסה לכיתה ואמרה " הו שלום ליהי ואסף אני רואה שהגעתם כבר, הייתי בטוחה שתגיעו יותר מאוחר, וליהי דיברתי עם אמא שלך היא יודעת שהיא צריכה לבוא לשיחה עם המנהל" |
|
