|
געגועים לאנשים שאהבתי. (ואוהב)
|
לפני 2 ימים |
היי❤
מה שלומכם?
פתאום לשבת, לעצב ולכתוב תיאור במטרה להעלות לקהילה מרגיש כל כך זר וחדש.
תחושה של געגוע,
אבל של זכרונות שהייתם מעדיפים לקבור בבור עמוק וחבוי.
מתארת לעצמי שאני כנראה לא ברורה לרובכם בגלל המשפטים הפיוטיים שלי *צחקוק*.
התגעגעתי בסופו של דבר, ולא רק לחוויות שמלוות אותי מהתקופה המיוחדת שבה הייתי משקיעה ככל שיכולתי בקשרים עם אנשים שליוו אותי וימשיכו ללוות במחשבה❥
אנשים שלא הערכתי מספיק, אנשים שהרגשתי בטוחה לצידם מנטלית.
כאלה שנתנו לי מעצמם אין סוף, בלי תנאי.
החלטתי לחזור לשחק, לבנות את עצמי שוב בשבילי ובשבילכם.
אנשים שלא יכולים לראות את היצירה הזאת,
אבל אולי יום אחד יופתעו לגלות שנועדה בשבילם.
אני רוצה שהיצירה הזאת תהיה יצירה מעודדת לאלו שהיו בקשרים מדהימים עם אנשים מקסימים, אבל איבדו אותם בדרך מסויימת ולא משנה אפילו איך.
אני רוצה להזכיר לאלה שלמדו מחוויה אישית שהקשרים האלה הם אלה שבנו אתכם,
בנוסף לאתגרים של גיל ההתבגרות.
אני רוצה גם לומר לאלה שעוד לא זכו, אני בטוחה שתמצאו את האנשים הכנים שידעו להקשיב.
בנוסף אני מדברת בלשון רבים כדי לא לערב באופן אישי*.
אני כן ארצה גם לתת לכם עצות אישיות ממני איך להימנע מהדברים האלה,
כי לאבד חבר.ה טוב.ה זה קשה.
מאוד;
אם הם מתרחקים, תשארו, אל תרימו ידיים, אל תנדנדו, אבל אל תוותרו.
הבנתי מאוחר מדיי שגם כשנשארים מרחוק בלי להגיד
יותר מדיי זה נותן לצד המתרחק הרגשה מקבלת.
זאת נקראת עשייה שקטה, והשקט שמתלווה אליה לא אומר שלא אכפת לכם,
אלא שאתם נותנים מרחב וחופש.
זה מדהים.
היו קשובים, זה חשוב.
אל תנפנפו את הצד שמבקש בלי מילים לדבר, אל תדברו במקומו.
תרשמו לעצמכם את מה שרציתם לומר כדי שלא תשכחו, ותתמכו.
תשמעו, תקבלו, תאהבו, תעודדו, תחזקו.
ולא, להגיד תאהבו זה לא מוגזם.
לאהוב חברים זה לא רע, ולספר להם על זה אפילו יגרום להם להתרגש ביחד איתכם (❥).
תשאלו לשלום הצד השני, תביעו אכפתיות.
הנוכחות הזאת משמעותית בשבילם,
כאילו אתם מחבקים אותם בחברותיות מתפרצת מרחוק ושמחים בקרבתם.
כשקשה וכואב, תנחמו.
תהיו הטישו שאיתו הם ינגבו את הדמעות,
זה נשמע מגוחך אבל מניסיון אישי זאת ההמחשה הכי טובה.
תספרו להם כמה הם מהממים בעיניכם, תייעצו להם, אל תשפטו.
לעולם לא.
כשהם עשו/עושים משהו, תפרגנו.
להחמיא לא עולה כסף, ולומר "וואו זה מדהים" יגרום להם להרגיש נאהבים.
זאת תחושה עילאית שלא הרבה מעניקים אותה.
טיפ אישי ממני לבנים;
ידוע שקשה לכם להכיל כאב או שמחה במלואם,
שקשה לשתף ולבטא את הרגשות שלכם לטוב ולרע.
זה לגיטימי, אל תרגישו שונים.
ובכל זאת כשמישהי/מישהו מנסים להיות שם בשבילכם אל תסלקו,
תגידו בעדינות שאתם רוצים מרחב.
זה לא פשוט להתחשב, ואני אפילו לא רוצה לספור את כמות הפעמים שנפגעתי מרנדומליים שסיפרו לי על כמה קשה להם, אבל כשניסיתי לעודד הם רק תקפו.
זה גורם לתחושת כישלון בלתי נסבלת, אבל מעבר לזה זה פשוט פוגע פשוטו כמשמעו.
והכי חשוב, אם יש לכם תחושת בטן ורצון לתקן- לכו על זה.
אתם לא יוצאים מביכים, אתם לא יוצאים מוזרים,
אלא להפך- אתם אמיצים שפועלים מגעגוע טהור.
אל תתביישו לכתוב, אל תתביישו להתבטא, ובטח שלא להתחמק מזכרונות.
אם תדחיקו געגועים לצד, הם יציפו אתכם.
אל תלחמו, תחבקו.
אז כמה חברים טובים יש לכם? יש משהו שעשיתם והתחרטתם עליו שפגע בקשר ביניכם?
סיפרתם לחבר.ה טוב.ה על כמה אתם מעריכים אותם?
אם לא, עשו זאת! זה מחמם את הלב❥
תוכלו לשתף אותי בהכל.
מקווה שהצלחתי לגרום לכם להגיע למסקנות שעדיף שתסיקו אותן עכשיו ולא מאוחר יותר.
תודה שקראתם את זה, אני מעריכה את הזמן שהקדשתם❥
התגעגעתי ואני שמחה שהחלטתי לחזור, אוהבת אתכם.
❤❤
#lovebears
|
|
וטחינה1234
