|
הג'וקר הכפול חלק 1
|
27/07/2025 |
הג'וקר הכפול – חלק 1:
"הוא אמר... אבל גם הוא."
כולנו חשבנו שזה יום רגיל.
בהפסקת האוכל בקפיטריה, הכל רחש מסביב:
קולות של מגשים נטרקים, שתייה מוגזת נפתחת, תלמידים מתלוננים על המבחן במתמטיקה.
אבל אצלנו, השולחן בפינה השמאלית – היה כמו עין סגורה בתוך סערה.
אמה, כמו תמיד, שיחקה עם הקלף שלה – ג'וקר אחד, ישן, מקומט.
דין החזיק את המחברת השחורה, כמו ספר תורה, לא נותן לאף אחד לגעת.
סול שתק. תמיד שותק.
וניקה? היא זו שצחקה הכי חזק, כדי שלא יחשדו.
כולם מסביב אומרים – "הם חבורה מוזרה."
"יש להם קודים."
"בטח הם באיזה ארגון סודי."
אבל אף אחד לא באמת יודע.
לא יודעים שבחדר התחתון, בקצה המסדרון הישן, יש דלת שאף אחד לא מצליח לפתוח – חוץ מאיתנו.
לא יודעים שאנחנו קיבלנו משימה –
משהו שהעולם תלוי בו.
והכי חשוב?
לא יודעים שהג'וקר באמת אמר.
אבל באותו יום, הכל התחיל להשתבש.
ניקה פתחה את הקלסר שלה, ובמקום הדף הרגיל, חיכה לה קלף חדש.
לא ג'וקר.
אלא שני ג'וקרים.
גב אל גב.
אחד מחייך. השני – שרוף, חצי נמחק.
ובתחתית, בכתב עקום:
> "התחלתם. אבל לא שמעתם ממני."
אמה הסתכלה עלינו ואמרה בלחישה:
"אולי אמרנו שאנחנו קרובים למשימה... אבל..."
היא בלעה רוק.
"הג'וקר לא אמר."
ואז, בפעם הראשונה – שמענו קול שני
חלק 2?
|
|
מוקדש
לכולם..ובעיקרלג'וקר | |
|
|
מיקמק0626
