קהילה - היצירות של 7מקמק1234
|
|
|
|
|
פרק 22 | התפרצות
|
26/06/2025 |
הבטתי בשניהם. לא הבנתי חצי ממה שנאמר.
מי זו הבחורה הזו?
מי זה כפיר?
ומה לכל הרוחות קורה פה?
המבט שלי נשאר עליה.
היא חייכה לזיפ — אבל לא חיוך רגיל.
היה בזה משהו שבור. כאילו היא מסתכלת דרכו, לא עליו.
וזיפ… הוא עמד מול התמונה החיה הזו, כאילו הראש שלו מנסה לעכל את מה שהלב שלו כבר יודע.
ואז… שמעתי את קאי.
לא מילים. נשימות.
מהירות. רועדות.
הרמתי אליו מבט – ופתאום ראיתי משהו שלא ראיתי מעולם.
הכתפיים שלו רעדו. שיניו היו חשוקות.
כפות ידיו – קפוצות בתוך הכיסים, לבנות כמעט כמו עצמות.
"ק...קאי?" לחשתי, לא בטוחה אם הוא שומע אותי בכלל.
אבל הוא שמע.
הוא הרים את הראש – ועיניו הסגולות בערו.
זו לא הייתה להבה של כעס.
זו הייתה סערה.
ואז הוא צעד לעברה.
לא בריצה, לא בזעם — בצעדים כבדים, עמוקים, כאילו כל צעד שוקל טון.
"איך..." הוא התחיל, והקול שלו נחנק לרגע.
"איך את מכירה אותו?"
השקט אחרי זה היה מסוכן יותר מכל צעקה.
אפילו אליס קפאה. נראה שלא ציפתה לזה.
זיפ קלט מיד. הוא זינק לעמוד ביניהם, גופו חוצץ.
"קאי! מה עובר עליך??"
אבל קאי לא ענה.
העיניים שלו לא עזבו את אליס. קפואות. קרות. חתוכות.
ואז, באחת — הוא הסתובב, גבו אלינו, ועזב.
לא בריצה.
אבל כל תנועה שלו נראתה כאילו הוא מדחיק התפרצות.
עקבתי אחריו במבט, פעורת עיניים.
עדיין מבולבלת.
עדיין לא מבינה.
אבל דבר אחד הבנתי:
לא הבנתי כלום.
השתררה דממה.
אפילו הרוח נעצרה, כאילו העולם עצר לנשום עם קאי.
לא ידעתי מה לעשות. לעקוב אחריו? לשאול את אליס מה קורה?
במקום זה — פשוט עמדתי שם, קפואה.
וכשסוף־סוף הבטתי לעברם שוב, ראיתי את זיפ עומד עם ידיים רועדות, מביט באדמה.
"מה יש לו?" שאלתי בלחש.
"מה קרה שם?"
זיפ פתח את הפה, סגר. פתח שוב.
"אני לא יודע," הוא אמר לבסוף, בקול חלול. "אבל אף פעם לא ראיתי אותו ככה."
אליס שתקה. הפנים שלה כבר לא היו מחייכות. לא געגועים. לא כאב.
הכול נמחק – כאילו חזרה לאיזו גרסה צבאית של עצמה.
היא סרקה את קו האופק, ואז החזירה את המבט אלינו.
"אני לא יודעת מי הבחור הזה," היא אמרה בשקט.
"אבל הוא ידע משהו. והתגובה שלו… לא הייתה סתם."
היא התקרבה אלינו.
ואז עצרה מטר אחד ממני.
המבט שלה ננעץ בעיניי, ולרגע… כאילו ראתה דרכי.
היא נעצה בי מבט עוד רגע, ואז לחשה.
"אם הוא באמת מי שאני חושבת שהוא…
לא כולנו נשרוד."
והיא הסתובבה.
שקט.
"א... אליס..." קולו של זיפ נשמע שנייה אחרי, ידו התרוממה כאילו רצה לעצור אותה —
אבל היא כבר נבלעה בין הצללים.
והשקט סביבה היה כל כך עמוק –
שהרגיש כאילו גם האוויר… הפסיק ללכת אחריה.
|
|
מוקדש
לכל_מי_שקורא\ת! | |
|
|
|
|
|
|
30
|
|
|
|
|
|
|
|
|
29/06/2025 12:46 |
7מקמק1234 |
5
|
|
תודה רבה!! שלחתי את פרק 23, מחכה שיאשרו אותו. ^____^ |
|
|
|
|
|
27/06/2025 15:28 |
33שלוש33 |
4
|
|
המשך דחוףף |
|
|
|
|
|
26/06/2025 17:03 |
קאסתרוויל |
3
|
נובאמת
כבר אין לי מה לכתוב בתגובות לעשרים ומשהו פרקים :) |
|
|
|
|
|
26/06/2025 15:27 |
רותםק944 |
2
|
|
חיוב על המשךך |
|
|
|
|
|
26/06/2025 08:01 |
פנדה1925 |
1
|
ואיי ממש מותח,
חייב המשך דחוףף |
|
|
|
|
|
|
|
