המיקשימה החודשית שלי (או: איך בזבזתי שעות על דמויות מצוירות במקום לישון)
תקשיבו, זאת לא סתם מיקשימה. זאת השקעה. זה דם, יזע, ודבק סטיק (במקרה שלנו צבעי עיפרון). בחרתי צבעים כאילו אני בונה קולקציה לשבוע האופנה של מיקמק סיטי. לא היה לי לבן לכלב – אז עשיתי לו תכלת עם נשמה. התוכי? ישב לי על הכתף בזמן שציירתי אותו. והמיקמק? כמעט התעלפה מרוב שהיא התרגשה שהצלחתי לא לצאת מהקווים.
רגעי שיא: – מחקתי יותר ממה שכתבתי במבחן לשון – עשיתי ויכוח עם עצמי איזה צבע לבחור לחולצה – ובאיזשהו שלב התחלתי לדבר עם הפודל
אז כן, אולי זה רק ציור. אבל אם זו לא מיקשימה שראויה לניצחון – אני לא יודעת מה כן. (טוב נו, אולי פיצה. אבל עדיין)
