|
סיפור מחולק לקטעים, *לכתב אורח!!**
|
27/01/2020 |
*לכתב אורח
ההודעה המסתורית, והשלום ביני לבין אמה
----------------------------------------------------------------
אני וחברתי הטובה - נעמי, הלכנו יחד לבית הספר. ואז הפלאפון שלה שלח הודעה ממשהו, שצירף אותה לקבוצה בטעות. ההודעה הייתה מוזרה מאד. וגם ההודעה הייתה מסתורית. בהודעה היה כתוב: "אני מעליך, וגם מתחתיך, ואני גם הרוח שלך, ואני רואה אותך בכל מצב" ואז היינו בהלם מוחלט. ואחרי 5 שניות, הוא המשיך לשלוח "אני רואה אותך גם בשירותים" הוא שלח לנו את ההודעה הזאת היא אמרה לי: "אני לא הולכת לבית הספר היום!". ואז נדהמתי, ושאלתי אותה: "למה?" ואז חברתי הטובה נעמי, ענתה לי בעצבות :"לא מתחשק לי". ואז נאנחתי, ואמרתי לה:"טוב, אז אני הלך לבדי.." היא התעקשה שאני גם יישאר אייתה אך לא הסכמתי, ורק לאחר שהבטיחה לי חבילת חמצוצים - הסכמתי. התקשרתי לאימי, לומר לה את מה שקרה, ושאני לא יכולה ללכת לבית ספר, ואימי הסכימה. אני ונעמי ישבנו בספסל הרחוב בפינה, ונעמי אזילה דמעות. ואני - ניחמתי אותה. התקשרנו למשטרה, על הדבר הנוראי, ואז המשטרה בדקה את העניין, ואמרה:"זה רואה ולא נראה" בדיוק השם של הקבוצה שלו. היינו בהלם. ושאלנו ביחד את המשטרה :"כן, אבל איך קוראים לו?" ואז המשטרה חזרה על אותו משפט :"זה רואה ולא נראה". נעמי שאלה אותם 'בצחוק' :"ככה קוראים לו במציאות?" ואז המשטרה ענתה לה על השאלה :"לא. אנחנו לא יודעים איך קוראים לו. למרות - שבדקנו ביסודיות את העניין, אך לחברו קוראים - תומר". הבנו את המשטרה, וחברתי נתנה למשטרה את הפלאפון שלה, כדי שהמשטרה תבדוק ביסודיות רבה את העניין המדובר. ואחרי שהמשטרה הלכה, נעמי בכתה. ידעתי מה קרה, לכן לא שאלתי אותה 'מה קרה' ורק אמרתי לה :" בואי, לבית שלי, ולא בספסל רחוב". היא הסכימה, והלכנו לבית שלי. בדיוק אימי הייתה בנקיון, אז עלינו לקומה 4 כדי לרדת במעלית, ואז פגשנו בדרך - את אמה. "אמה!!, מה את עושה פה?" אמרתי לה, והיא לא ענתה לי. אחרי כמה דקות הבנתי שאמה - לא הגיעה היום בגללי. הכל התחיל בגלל חברתי נעמי, ושהתקשרתי לאימי כדי לשאול אותה עם אפשר להישאר עם נעמי, ובטעות לחצתי על הכפתור של אמה רוזן, במקום הכפתור של אימי. לכן חזרתי על אותה פעולה שוב רק שהפעם לחצתי על הכפתור של אימא של אמה. זו הייתה הטעות הכי חמורה שהייתה לי. לחצתי שוב על הכפתור של אימא שלי, ואז התקשרתי אליה. כל זה קרה, ורק מאחורי המסך של אמה, זה היה נורא. בהתחלה שהתקשרתי בטעות לאמה רוזן - ומאחורי הטעות, היא נבהלה וענתה לי מיד. ואז נתקתי לה. ואז היא סיפרה את זה לאימא שלה, והיא נבהלה, ואז התקשרתי בטעות לאימא שלה - הם נלחצו מאד, ואז נתקתי להם, אז הם נלחצו ונבהלו בהרבה. ואז אמרתי לאמה "אני מצטערת שבגללי לא הלכת לביה"ס היום!". היא הינהנה, ואז אמרה לי :"אני סולחת לך בלב שלם ומוחל".. ואחרי המשפט שהיא אמרה - התחבקנו.
המבחן שבו קיבלתי את הציון הכי גבוהה בכיתה
----------------------------------------------------------------
המבחן הארצי בחשבון התחיל. למדתי היטב למבחן, ואז קיבלנו את המבחן בחזרה, ישנם חברות שקיבלו 60 או 70, ואצלם הציון הגבוה (בלעדי) זה 79. ורק אני קיבלתי 125. מורתי אמרה לי שהצטרך לעשות מבחן כדי לעלות רמה בחשבון. הצטרך גם לחשוף לכל הכיתה את הסוד שלי. כך היא אמרה לי, רק במילים אחרות. עבר 5 ימים, שלמדתי טוב, ותחנתי את החומר במוחי, והמבחן הארצי עמד מלפני. השלמתי אותו, וקיבלתי 130. ואז המורה שלי התפלאה ואמרה לי:"את חכמה, גם בהקבצה שלהם, קיבלו 93 וכאלה, את קיבלת את הציון הכי גבוה בשתי ההקבצות". אני הרגשתי גאה, ותמיד קיבלתי מחמאות מילדים, וממורות.
ההצטרפות לקבוצה וההתמודדות החברותית
----------------------------------------------------------------נועה, אחת מחברות הכיתה, התקשרה למספר ילדים, כדי לפתוח חבורה בכיתה. זה היה נועם, נעמי, אסתר, בתיה,ואני. היא אמרה לנו את הכללים של החבורה שלנו.
1 - אם משהו רוצה להצטרף שיחתום על הדף של הכללים שלנו.
2 - אסור להעליב ילדים!!
3 - להיות חכמים, ולעלות הקבצות!
4 - תמיד נלמד ביחד!!
5 - תמיד ניהיה יחד!!
6 - לא נשתתף במריבות של הכיתה!!
7 - אם לא נהיה חברות - אז נהיה!!
זהו. זה 7 הכללים. כולם הסכימו, ואז נועה אמרה בבנוסף:"נבקש מהמורה לשבת בטור הצדדי. יש שם מזגן וגם הטור מספיק לכולנו!!". הסכמנו, ולמחרת בקשנו מהמורה לשבת יחד. המורה הסכימה לנו, וכל אחד ישב\ה במקום שנוח לו\ה. אני ישבתי בספסל השני. זה היה המקום הכי נוח - לדעתי. נועה אמרה לנו :"אתם זוכרות\ים את הכללים נכון?" ואז כל הטור שלנו ענה לה:"כן!!". ובאמת המורה ראתה שאנחנו שילוב מצוין ביחד, ולכן הסכימה לנו להישאר כל השנה באותו המקום ביחד. אחרי כמה שבועות, המורה נגשת אלינו, ואומרת :"אתם צריכים כבר את הרמה הגבוה פי 4 מהרמה הגבוה הכיתתית בכל המקצועות. לכן - זה המכתב להוריכן, שתעלו כיתה". לא הגבנו, וכל הכיתה הסתכלה עלינו, והייתה בהלם. חזרתי הביתה והראתי להורי את המכתב. הם שמחו, ואמרו לי שאני יישאר עם החבורה הכיתתית שלנו, עד שכולם יעזבו. כל ההורים שלנו חתמו, ויחד עלינו כיתה. עלינו לכיתה ז'. החומר היה קל, ואז קיבלנו ביחד את הציון הגבוה בכיתה יחד את אותו ציון. המורה הייתה בהלם, כי רק נכנסנו לכיתה ואז קיבלנו ציון גבוה כל כך?.. עבר שנה, ואז נועם ונעמי ונועה ואסתר רוצות לעבור לביה"ס אחר. ביתה לא הסכימה לעבור, ואני נשארתי בודדה. שכנעתי את ביתה לעבור גם - וביחד עברנו כולנו לאותו ביה"ס בשלווה ובשלום.
מקווה שאהבתם ;-) נהנתי מאד לכתוב את הסיפור,
והיום - לכל קטע יש כותרת משלה!!
|
|
