קהילה - היצירות של REUVEN
REUVEN
1706
1111

בימים ההם בזמן הזה :) 26/12/2016

פרק 1 - מעין הקדמה

הכל התחיל בפרופסור אחד בשם פרופסור מייק מייקל
הוא היה גבוהה ורזה בעל משקפים הוא אהב את המדע
ותמיד ניסה להמציא דברים חדשים ומוזרים אך לשווא
תמיד נכשל בהם שלא נדבר על זה שחברו לעבודה
לא בדיוק היו האנשים הנכונים להעזר בהם
הם כל הזמן לעגו לו והתיחסו אלו באופן מזלזל במיוחד
עם לומר את האמת לדוקטור מייק זה לא ממש הפריע
הוא תמיד ניסה שוב ושוב וכאן חברים מתחיל הסיפור
כל הליליה ישב דוקטור מייק במעבדתו ובדק את ההמצאה החדשה שלו "הפעם זה יעבוד אני מוכרך שזה יעבוד " מילמל לעצמו מילות עידוד
למחרת כינס דוקטור מייק את חברו ואמר " חברים אני יודע שזה ישמע מטורף ואולי לא תאמינו לי אבל המצאתי מכונת זמן" והציג בפנהים שלט זערורי
חברו תקעו מבט מזלזל בשלט וכמעת מיד פרצו בצחוק
"נמאסו עלי כל השטיות שלכם אתם אף פעם לא מערכים כלום" גער בהם הפרופסור נעלם עם השלט והשאיר את חברו פעורי פה ...

פרק 2 - תקוות שווא

תוך כמה שניות מצא את עצמו במקום חשוך
"וואו זה באמת עבד?" התפלא דוקטור מייק
שלפתע ריח שרוף עלה באפו "מאיפה זה בא" תהה לעצמו אך עוד לפני שהספיק להרהר בעוד משהו
הרגיש חום עז בידו והבין שהשלט מתפוצץ
"אוי לא רק לא זה" אמר כיסה את ראשו ועזב בשיא המהירות את השלט וזה התפוצץ לחלקיקים זעירים
הוא התחיל להשתעל "אני חייב לצאת מכאן" חשב לעצמו דוקטור מייק שלפתע עלתה בעיה נוספת לא רק שהשלט התפוצץ ואין לו איך לחזור אלה שהוא צריך לקחת בחשבון שאם יצעק לעזרה יגלו אותו וזה עלול להיות מסוכן "טוב בכל מיקרה זה יעלה לי במחיר כבד אם לא אקרה לעזרה אחנק כאן ואז גם ככה יגלו אותי
ובכלל מי אמר שזה עבד? הרי לא יתכן שבמי הבניים היו כאלה בגדים" חשב ותקע מבט מהורהר בכובע מצחיה גדול ורק עכשו טפס שהוא נמצא בארון נעול וסגור
לבסוף המצב נהיה בלתי נסבל והוא החליט לקרוא לעזרה
"הי תעזרו לי" צעק בקול

פרק 3 - השינוי הגדול

באותו זמן בקצה השני של מיקמק סיטי
ישבו בבית רובי ודן שהיו עסוקים בהתלהבות מהחג
שלפתע שמעו קולות מארון הבגדים
"מה זה?" נבהלתי "אין לי מושג" אמר דן וחשש נשמע בקולו "שנפתח?" שאל בהיסוס הנהנתי בראשי ודן פתח את דלת הארון שלנגד ענינו נגגלה אדם זר
"מי אתה?!" שאלו דן והפרופסור פה אחד
"אני מצטער שהפרעתי לכם לי קראים פרופסור מייק מייקל ומי אתם? " אני דן וזו רובי" הציג אותנו דן
לאחר שעזרנו לפרופסור להחלץ מין הארון הסביר הפרופסור "ניסיתי להגיע לימי הבניים בעזרת השלט הזה שאומר להיות מכונת זמן" אמר והציג בפנינו שלט קטן והרוס" וכפי שאתם רואים חלה תקלה ובמקום זה הגעתי רק 20 מטר ממקום המעבדה שלי " אמר הפרופסור ונראה נבוך רובי הנהנה בראשה אבל בליבה לא הבינה דבר זה עתה הופיע בביתם אדם זר וכעת הוא מספר להם על שלטים ומכונת זמן מוזר חשבה בליבה...

פרק 4 - השלט שהפך למציאות

כעת הייתה בחדר שתיקה מביכה במיוחד
דן גירד בראשו הפרופסור הטיב את משקפו על אפו
ורובי שיחקה בעתבותיה בעצבנות שלפתע פרופסור מייק מייקל הפיר את השתיקה "אני חושב שאני אלך סליחה שהפרעתי " אמר ופנה לכוון דלת הכניסה "רגע" עצר אותו דן הפרופסור הרים אלו מבט שואל "אממ אולי אתה צריך עזרה?" שאל דן "תודה לך " אמר הפרופסור "אבל אני לא חושב שתוכל לתקן את השלט זה די מסובך" "אולי בכל זאת" אמרתי אני "טוב אם אתם מתעקשים" אמר הפרופסור "יש לכם אולי מברג?"
התפלאנו זאת כלל וכלל לא התשובה שציפנו לה אבל מה יכולנו לעשות הבנו לפרופסור את המברג
הוא תיקן כמה דברים בשלט שלפתע אור מוזר בקע ממנו

פרק 5 - בימים ההם בזמן הזה (כן זה שם הסיפור)

הפרופסור נרתע לאחור"אני חושב שזה מתחיל לפעול" אמר בהתרגשות ועוד לפני שהספקתי להבין מה קורה פתאום הרגשתי שהכל מסביב מסתובב ומתערבל ותוך שניות אחדות מצאתי את עצמי במחסן קטן שרק אור נרות חלוש מאיר אותו וכנירא שכך גם דן והפרופסור
"איפה אנחנו?" שאלתי "לא יודע" אמר דן "אתם חושבים שזה עבד ובאמת חזרנו בזמן?" שאל הפרופסור וקול חשש נשמע בולו לפתע שמענו צעדים מתקרבים "מהר!" אמר הפרופסור "להתחבא!!" התחבאנו מאחורי הארגז הכי קרוב אלינו לא עבר זמן קצר ודלת המחסן נפתחה בפתח עמד חייל גבוהה "אחמ" הוא כיכך בגרונו האיש שכנירא היה אסיר הסתכל עלו ומבט של חוסר חיבה היה בעינו החיל התעלם ממנו ופתח גילון קלף קטן והתחיל לקורא בקול" כל האסרים מתבקשים להיות בשקט ולא להרעיש יותר מידי זאת פקודה מי שיעבור עליה יענש בחומרה!" אמר ויצא מהחדר בטריקת דלת קולנית במיוחד עם לומר את האמת היה שם רק איש אחד "למי הוא התכוון שהוא אמר אסירים?" שאל דן אבל איש לא ענה לו כנירא מחשש "פיו זה היה קרוב" אמר הפרופסור "כן" אמרתי יצאנו מהמחבוא ושככנו לרגע איפה אנחנו נמצאים שלפתע שמענו קול "הי יש כאן מישהו?" נבהלנו "זה בטח האיש הזה " מילמל דן אבל אף אחד לא שמע אותו החלטנו לא לענות אבל הקול לא הרפה " אני יודע שיש כאן מישהו אתן כאן לידי" הסתובבנו בבהלה זה היה נכון רק כמה סנטימתרים הפרידו בנינו "אל תדאגו" אמר האיש שכנירא ניחש מה אנחנו מרגישים " אני לא יעשה לכם כלום שמי נחום "אמר והציג את עצמו "סלחו לי שאנחנו לא יכולים ללחוץ ידים אתם בטח מבנים " אמר והסתכל על ידו הכבולת לאחר שראה שאנחנו לא עונים אמר " אם תורשו לי לשאול מי אתם?" אוי לא זה בדיוק השאלה שחששנו ממנה ...

פרק 6- ניסים גדולים ניסים קטנים

היססנו לרגע ואז הפרופסור הציג אותנו
"אני פרופסור מייק מייקל ואלה אני חושב דן ורובי"
אמר "אממ למה אתה קשור?" שאל דן "דן!" גערתי בו "מה רק התענינתי" נעלב דן נעצתי בו מרפק כדי להשתיק אותו אבל נחום הקדים "זה בדר הוא יכול לשאול " וחייך אלינו חיוך קטן " אתה יודע הרבה חוקים מוזרים יצאו לאחרונה מבית המלך הוא טוען שהפרתי אחד מהם בשעה שהלכתי ברחוב" הסביר נחום " אני לא ממליץ לכם להיות כאן אתם עלולים להטפס ולהחקר תאמינו לי זה לא נעי במיוחד" אמר
"הוא צודק" אמר לנו הפרופסור שלפתע דלת המחסן נפתחה שנית הפעם לא התמזל לנו המזל ולא הספקנו להתחבא ולנגד ענינו עמד החייל "מי אתם?!" שאל החייל בקור "אממ...אני..אנחנו..." ניסנו להסביר אבל החייל לא חיכה "אני יודע מי אתם פורצים!"
קבע החייל בתקיפות "אתם באים איתי למלך עכשו!"
החיל תפס בידי ניסיתי להשתחרר ולא הצלחתי
"רגע שאת לא אשמתם " אמר נחום החייל עצר לרגע
ואמר"אז אני רואה שזה בעצם אסיר שעוזר לאורחים בלתי חוקים" הקשה החייל "נסכם בכך שכולם נענשים"
קבע בתוקף וכבר התחיל למשוך אותו לעבר היציאה
"לפחות אל תאשים את הילדים ואת האיש הנחמד הזה זה בגללי זה בגלל מכונת הזמן שלי" הודה הפרופסור
"כן אשמתכם לא אשמתכם בקיצור כולכם אשמים" אמר החייל "חכו כאן אני כבר חוזר " אמר החייל "שלא תעיזו לברוח אני שם עלכם עין" אמר החייל ויציאה מהחדר הפעם בטירקת דלת כפולה
"הוא כנירא הלך להתיעץ עם המלך" אמר נחום
לא עברו מספר דקות ושוב החייל הופיע "טוב שאתם עדיין כאן " אמר החייל " תשמעו המזל משחק לכם היום הייתם אמורים ללכת איתי למלך אבל הרגע קבלתי הוראה שהחוקים בוטלו ויצאתם זכאים" אמר החיל
אבן גדולה ירדה לי מהלב אין לכם מושג כמה שמחתי

פרק 7 - סוף סוף לחופש
"אתם משוחרים" אמר החייל וליווה אותנו לפתח היציאה
"אגב אתה עם המשקפים אני חושש שיש כאן משהו שעלול לעניין אותך" אמר החייל והחזיק בידו את השלט
"הו תודה רבה לך " אמר הפרופסור "עוד הייתי שוכך אותו אני כזה מפוזר " מילמל לעצמו לא עבברו מספר דקות ושוב הרגשתי סיחרור תוך שניה מצאתי את עצמי וכך גם דן והפרופסור בביתי
"חזרנו!!" אמרתי "אוף למה?" שאל דן "רציתי לדעת מה קרה לנחום ולשאר" אמר "זה באמת מאוד מעניין "
אמר הפרופסור " כנירא שההשפעה התחילה להגמר אני עדיין לא מאמין ששזה עבד זה הרבה בזכותכם"
אמר הפרופסור "אני חושב שאלך שוב סליחה שהפרעתי"
התנצל שוב ושוב הפרופסור "זה בסדר" אמרתי הוא חייך חיוך קטן ויצא מהבית

פרק 8 - סוף דבר
פרופסור מייק מייקל נכנס למעבדתו
שהוא מלא מחשבות על מה שקרה
"איפה היית?" התנפלו עלו חברו
הוא הופתע הרי קודם לכן מעולם לא חישבו אלו יחיס
מיותר או שיתכן שזו עוד דרך לעג לקבל את פנו ? הוא לא ידע איך להתיחס "קודם כל שלום" ניסה להרווח זמן "שלום שלום" ענו לו בקצרה חברו"אז איפה היית?" לא הרפו לבסוף החליט לומר להם את האמת "מה זה משנה איפה הייתי אתם הרי בין כו וכו לא תאמינו לי וגם עם אביא הוככות תזלזלו בי " אמר חברו משכו בכתפיהם הם ידעו שזה נכון אבל משהו במבט שלהם לא הסתדר לפרופסור מייק מייקל הפעם הוא הרגיש שזה מעשה חרטה בעוד הוא מהרהר נגש אלו אחד החברים ולחש באוזנו "סליחה" ונעלם כנירא מחשש שיצליח לפענח את מה שאמר דוקטור מייק הביט בחברו המתרחקים וחשב " מעולם לא אצליח לפענח מה עבר בראשם באותו הליליה ומה גרם להם להשתנות אבל מה שלא יהיה חברים לעבודה הם תמיד חברים בטוב וברע
סיכים לעצמו חיך חיוך קטן וקרא לעברם " אני סולח"
וחזר לעיסקו האם שמעו אותו? מעולם לא ידע ובדיוק במקרב במרחק כמה סנמטרים חשבו השלושה אותו הדבר שאת מה שעברו לא יספרו לאיש הרי בודאי יחשבו שהם הוזים או חולמים ובכלל ומי יודע אולי זה באמת רק חלום אולי רק אגדה?
ומה שנשאר לנו כעת רק לנחש את התשובה ולהפרד :)

♥הערה חשובה לסיום♥:
סליחה עם יש טעיות כתיב או אותיות מיותרות בהמלך הסיפור פשוט אני רושמת מהר ולא תמיד שמה לב

מקווה ש-♥-
השקעתי מלא
אשמח עם תגיבו מה דעתכם
C נ.ב כל הזכיות שמרות
ל ♫§לREUVEN♫§ הפקות ועיצובים תודה :)
יום מקסים♥

מוקדש ל יאנצ'י, נעממה8, סופרלילי5, לימונית282, טליה45א66, נופרינה1, סגולי23645
30
15
592


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה
 
 
05/02/2017   16:07 REUVEN 15
תודה:))
05/02/2017   10:26 נהוראי5626 14
אדיררררררררר
18/01/2017   12:58 REUVEN 13
טנקס♥
15/01/2017   20:49 HAPPY52 12
מושלם!!!
31/12/2016   21:21 היללושקה11 11
וווווווואאוווו איך השקעת זה השקעה לא נורמאלית!!!!!!! בטוחחח את זוכה אינמצב שלא זה פשוט סיפור מדהים וארוך!!!! מלא השקעה!!!
(למשל אני בחיים לא היה לי את הסבלנות לכתוב סיפור כזה ארוך כל הכבוד לך שיש לך סבלנות בשביל דברים כאלה) ושוב אני יגיד את זה הסיפור יצא פצצה!!
יצא לך
מ ה מ ם
מ ו ש ל ם
אבל ממש
מ ו ש ל ם
29/12/2016   17:34 REUVEN 10
תודה חח♥ את לא צכה לנדורXD
29/12/2016   15:08 אפרתLOVE  9
התאהבתי בסיפור הזה!!!
נודרת לכם
בסבתא שלי
♥_♥
28/12/2016   10:11 REUVEN  8
תודה :))
27/12/2016   11:51 sfnml  7
אהבתי מאוד
26/12/2016   23:08 נופרינה1  6
את בטוח תזכי בכתב אורח:)
26/12/2016   19:13 נעממה8  5
יאוו מהמם!!♥♥
תודה על ההקדשה:)♥
26/12/2016   16:20 ליהAמהממת  4
לומר דוגרי???
זה מהמםםםםם!!!!
אבל אני אישית יותר אהבתי את של אמיליXDX
רובי אל תיקחי ללב
LOVEYOU חיימשלי
26/12/2016   15:27 REUVEN  3
טנקס♥
26/12/2016   15:22 שמינוני  2
מהמם!!!!!
26/12/2016   15:16 סגולי23645  1
מושלם!!