|
אהבת מיקמקים
|
05/01/2014 |
פעם חיו בשכונה קטנה במיקמק שני חברים שהלכו יחד לבית הספר למדו יחד שיחקו יחד וגם היו יחד בחוגים שונים היית להם ילדות בלתי נשכחת.
באחד הימים ירש אחד החברים מאביו מיק השלישי ירושה של שטח ענק שהיה בו הרבה בתים האחד החברים עזב ושכח את חברו ונעשה עשיר אך חברו נשאר עני ועבד למחיתו .אחרי כמה ימים שמע חברו העני שמועה במיקפה שחברו העשיר חלה במחלה שאיש לא ידע לרפאה חשב לו העני בליבו " אם אני אלך לידידי הוא יחשוב שבאתי לקבל ממנו נדבה של כסף ועזרה" אך מיד אמר אני לא יכול לעזוב את ידידי ברגע כזה הוא שם את האגו שלו בצד והלך אל חברו "עבר כמה שעות עד שעבר את נהר המיקמקים " הוא לא התאייאש הוא אמר בליבו " למען חברי היקר" לקח לו יומים עד שהגיע פתאום הגיע לארמון של חברו הוא שנמצא באי הפרטי שלו. הוא ראה שומר בכניסה והוא ביקש ממנו להיכנס אל חברו אך השומר לא נתן לו להיכנס מכיוון שהמלך לא הרגיש טוב. חשב חברו איך להיכנס בלי שהשמור יראה אותו חשב וחשב עד שמצאה תוכנית מתוחכמת הוא ניגש לצד האחורי של הרמון וקרא בקול " שומר שומר! גש לכאן מיד נבהל השומר ונכנס לארמון ובנתיים נשארה הדלת בלי שום שמירה נכנס חברו העני והסתתר מאחורי כד פרחים צבעוני ושמע שהרופא אמר " שאין הרבה מה לעשות" חברו נעשה עצוב . אבל אמר אני עוד ארפא את חברי היקר . דפק בדלת וניכנס מיד הבזיק אור עמום בעינוי של חברו אך מיד הוא כבה ישב חברו לידו וסיפר לו אירועים משעשעים מהעבר לאט לאט התחיל ידידו לחזור למצבו אחרי יומים שלוש חזר לגמרה לעצמו וניגש אליו חברו העני והראה לו מראה ואמר לו מה אתה רואה ענה חברו: רק את עצמי וניגש אל החלון ואמר לו עכשיו מה אתה רואה: המוני אנשים זקנים וילדים ענה מיד חברו העני: חברי היקר זאות הייתה מחלתך מחלת הבדידות כאשר אדם רואה את עצמו ושוכח מחברוי הוא חולה במחלת הבדידות חברו הבין את הטעות ושיכנע את חברו לקחת בית לידו וכך חיו השניים באושר ועושר והבטיחו זה לזה שאף פעם לא ירבו בשביל כסף או משהו דומה הסוף. |
|
