|
הסיפור: המיקמקית זואי ושבעת המינימיקים
|
23/12/2013 |
היו היתה פעם מיקמקית יפה,זואי. אמה של זואי מאחד מהימים הגשומים ביותר חלתה ומתה. ואביה של זואי התחתן עם אם חורגת. כל יום עמדה האם החורגת מול המראה ושאלה:"מראה,מראה שעל הקיר,מי היפה בכל העיר?" וענתה המראה:"את היפה בכל העיר, את היפה מכל הנסיכות." וככה יום, אחרי יום, אחרי יום, ואחרי יום. עד שיום אחד האם החורגת שאלה את משפטה הרגיל:"מראה,מראה שעל הקיר,מי היפה בכל העיר?" ובאופן מפתיע המראה ענתה:"זואי היפה בכל העיר,זואי היפה בנסיכות." והאם החורגת התפוצצה מזעם וצעקה:"זואי היפה בכל העיר?, טוב לזואי אשלח ציד שאותה יהרוג מיד! והאם החורגת שלחה צייד ואמרה לו: תהרוג את זואי, ןאת ליבה שים בקופסה זאת. הציד יצא. וראה את זואי ביער, ואמר: אמך החורגת שלחה אותי להרוג אותך. וזואי ענתה: מה????? והציד אמר: תיתחבאי מהר, תברחי! וזואי עשתה זאת. הציד שחט איזה מינימיק וחזר לארמון. זואי הלכה והלכה ופתאום שמה לב לבית קטן, וחשבה לעצמה: מעניין מי גר כאן? ונכנסה. בתוך הבית ראתה שבעה כיסאות קטנים ושבעה צלחות קטנות של מרק. שלגיה שתתה מן המרק. בחוץ נשמעו קולות שירה: לה, לה, לה, לה,לה כאן המינימיקים, עובדים קשה וגם במרץ, לה, לה, לה, לה,לה. הגמדים נכנסו לבית הקטן וראו את זואי, זואי מאוד נבהלה, אבל המינימיקים לא כעסו, ושאלו אותה: את רוצה לעזור לנו בעבודות הבית, ובתמורה ניתן לך לאכול, לישתות ולישון פה? וזואי ענתה בשמחה: כן! וכך, זואי עבדה בבית המינימיקים ימים רבים. והצייד הגיע לארמון ומסר לאם החורגת את הקופסה. האם החורגת מיהרה למראה, ושאלה אותה: מראה, מראה שעל הקיר, מי היפה בכל העיר? והמראה ענתה: זואי הכי יפה בעיר, זואי הכי יפה בנסיכות. והאם החורגת אמרה: מה????? זואי עדיין קימת?? טוב, אני יתחפש לאיזה זקנה, ואמכור תפוחים עם... רעל! וכך היא עשתה. יום אחד זואי ישבה על הספסל מחוץ לבית הגמדים, והבחינה באישה זקנה מוכרת תפוחים. שלגייה שאלה אותה: אפשר בבקשה תפוח אחד? והזקנה ענתה: קחי, ילדתי, כמה שתרצי. ושלגייה לקחה תפוח, נגסה בו, ולאחר כמה שניות היא נרדמה. והזקנה אמרה: אה! אה! אה! אה!. המינימיקים יצאו החוצה וראו את זואי שוכבת, ובכו ובכו. עד שהגיע מיקמק נסיך,מקס יפה תואר על סוס לבן, בא ונישק את זואי וזואי התעוררה. וכך הם היתחתנו וחיו באושר ועושר עד עצם היום הזה. |
|
