|
היומן הנעלם
|
06/12/2013 |
"בוקר טוב, למה אתה אם פרצוף עצוב?" אמרה זואי למקס. מקס ענה: "איבדתי את היומן שלי". "לא ידעתי שיש לך יומן, תאר לי אותו, אולי ראיתי אותו". אמרה זואי. "אוקיי, היומן שלי נראה כך: הוא היה בצבע כתום והיה רשום עליו 'שייך למקס'". זואי אמרה בהתרגשות: "נראה לי שמצאתי אותו במעבדה איפה שהיה סאני, בוא אחרי." ומקס הלך אחריה. מקס אמר בהתרגשות ,ובדמעות בכי של התרגשות: "זה, זה היומן שלי, תודה לך זואי" מקס לא מצא אותו על הרצפה, הוא מצא בשולחן של סאני. זואי אמרה: "וואו, אתה נורא אוהב את היומן שלך, הוא בטח ממש סודי שלא גילית כלום לאף אחד". מקס אמר: "כן, קיבלתי אותו כשהייתי בגן, ובכיתה ב כשכבר התחלתי לכתוב אז כתבתי ביומן הזה. כתבתי את כל הסודות, ההרפתקאות וההפתעות. ולא אמרתי לאף אחד כי פחדתי שתצחקו עליי. לא אמרתי לכם גם איפו אני שם אותו ומה אני כותב בו. אז תודה לך זואי שעזרת לי לחפש." "אין בעד מה, אנחנו הרי ידידים, ועכשיו תשים אותו במקום שלך, ואחרי זה נאכל במיקפה." אמרה זואי בשמחה. "אוקיי". אמר מקס. ומקס שם אותו בתיק והם הלכו למיקפה. |
|
