|
מיק דייג ודג המיק זהב
|
20/11/2013 |
היה היה פעם שני נשואים קראו להם זואי ומקס. לזואי הפרנסה שלה היא ציירת, והפרנסה של מקס היה דייג הפרנסה שלהם הייתה קשה. זואי ומקס היו עניים והיה להם בית מעץ שכולו כבר התפורר וגם בגדיהם היו בלויים. יום אחד יצא מקס לדוג והוא דג משהו גדול זה היה מיק דג זהב, מיק דג הזהב אמר: "בבקשה תנו לי רחמים אני אעשה כל מה שתבקשו." מקס אמר: "אל תדאג מיק דג זהב אני לא אוכל אותך אני רוצה משאלות" "אעשה כל מה שתבקש" אמר מיק דג הזהב "אוקיי דבר ראשון אני רוצה לקנות מתנה לאשתי האהובה" אמר מקס "אוקיי מה תרצה?" אמר מיק דג הזהב "בחרתי, ואני רוצה את הטבעת שלא היה לי כסף" "תאר לי את הטבעת שרצית לקנות לאשתך" אמר מיק דג הזהב "היא הייתה זהובה עם הרבה יהלומים" "אוקיי הטבעת כבר אצלך בכיס" "תודה רבה לך" אמר מקס וחזר לביתו להראות את המתנה היפה לאשתו. זואי אמרה: "וואו מקס זה בדיוק הטבעת שרציתי". כשמקס הלך לישון, זואי ביקשה ממיק דג הזהב משהו: "הי מיק דג זהב אני רוצה בבקשה לבקש למקס חכה חדשה" "אוקיי בסדר החכה כבר מחכה בביתך" "תודה רבה לך מיק דג זהב" וגם זואי חזרה לישון. כל הזמן ביקשו מקס וזואי עוד ועוד דברים עד שזואי רצתה שמיק דג הזהב יהיה משרתה האישי. והפעם מקס אמר בהתחצפות למיק דג הזהב והוא לא הרשה עד שהוא ממש כעס והוא החזיר את הכול. כשמקס וזואי ראו את זה הם בכו אבל הם ראו ששתי דברים נשארו. מקס אמר בעצב: "לא הסתפקנו במועט" אמרה זואי גב בעצב: "נכון". ואז פתאום זואי ראתה ואמרה בשמחה: "הי תסתכל הטבעת והחכה נשארו" ושתיהם ממש שמחו. ומהיום זואי ומקס מסתפקים במועט. |
|
