|
תעלומת הנעלמת
|
18/11/2013 |
זה היה בכל יום רגיל, רק שהיום זואי לא הייתה במעבדה וגם לא הייתה במיקפה, כולם דאגו לה מקס חשב כל מיניי דאגות, הוא פחד שיקרה לה משהו או שקרה משהו. כל בוקר בדק מקס את עקבותיה הנעלמים, מקס שאל את סאני: "נו אתה מאתר אותה?" "לא,מצטער אי אפשר,יכול להיות שהיא במקום סגור אבל לא בטוח." "תודה רבה לך סאני" אמר מקס. כשכל החבורה הלכה למיקפה (מלבד זואי). "משעמם לי מה נעשה?" שאל גימבו. "נחפש את זואי לכו תדאו איפה עכשיו". ענה מקס. פתאום גימבו, סאני ומקס שמעו קול מוכר. "מי זה" אמר מקס באומץ "זאת אני זואי אני מאתמול קוראת לכם ואתם לא שומעים אותי." "תפתחו לי." אמרה זואי. מקס מצא את המפתח וחיש פתח את הדלת, מקס אמר: "מה קרה לך? ולמה יש לך לכלוך בחולצה ובמכנס?" זואי אמרה: "אני אספר לכם הכול, רק תתנו לי לנשום!" אמר מקס במהירות: "עכשיו תספרי לנו מה קרה ולמה יש לך לכלוך בחולצה ובגינס". "אוקיי הכול התחיל שרציתי ללכת שנייה להביא משהו ששייך לי הספר שלי, חיפשתי וחיפשתי ועד שמצאתי היה ערב והמיקפה היה סגור, המוכר לא שם לב ונעל אותי במרתף. חיכיתי וחיכיתי ולא יכולתי הייתי ממש רעבה, אז קראתי את הספר ופתאום ראיתי שלאחד הדפים יש לכלוך ענקי אז ניקיתי אותו ואז התלכלך לי המכנס והחולצה. צעקתי וצעקתי עד ששמעתם אותי,מזל שהיה אוכל." כולם אמרו: "וואו" ומקס המשיך: "וואו איזה סיפור גם מעניין גם מרתק, אבל עכשיו נלך למעבדה". "אוקיי" אמרה זואי, וכולם חייכו בחיוך של הרפתקה מעניינת. |
|
