|
מיקבמבי
|
10/09/2013 |
בוקר אחד התעוררו מיקחיות היער לקול מילמולים ולחישות שמעתם שמעתם שאלו המיקחיות הנרגשות מיקעופר חדש נולד מיקעופר יפה ונחמד אז באו כל המיקחיות הנרגשות אז שאל מיקעורב פטפטן את המיקצביה שליקקה את מיקעופרה הקטן מיקבמבי אמרה בגאווה והמשיכה ללקק את מיקבמבי הקטן חלפו ימים חלפו שבועות והנהמיקבמבי הקטן התחיל לצעוד בהתחלה קצת נפל אך בהמשך חדל למעוד היער נראה לו מפחיד ומאיים ולכך היה קרוב אל אימו אבל אט אט התחיל להתרגל וכבר לא חשש והיער היה נראה לו מקום נפלא ממש הכל היה למיקבמבי משונה וחדש ומיקבמבי הקטן היה מאושר ונרגש הוא למד איך לרוץ מבלי ליפול איפה לשחק ואילו מיקצמחים לאכול הוא אהב לשחק והיה מיק עופר עליז ושובב וכל מיקחיות היער הפכו במהירות להיות חבריו היי אמא קרא מיקבמבי יום אחד הנה מיקפרח שעף באוויר לבד מה מיקפרח מיקבמבי טיפש אני מיקפרפר התעצבן המיקפרפר הצבעוני זועף ונרגז התעופף המיקפרפר הצבעוני והתעופף משם רוגז ונעלב כל ערב יצאו מיקבמבי ואמו אל קרחת היער כדי לפגוש את בני משפחתו את דודתו הגדולה אנה ואת מיקגוגו ומיקפלין ילדיה גוגו היה מיקעופר שקט אך מיקפלין אחותו בניגוד אליו הייתה קופצנית ומלאת מרץ מיקבמבי מיקפלין אף רגע לא נחו השתוללו קפצו והשתובבו יחדו באחו אך לילה אחד הופרה שלוות האחו וקול יריות נשמע ברחו הציידים כאן קראו כל החיות באיימה נוס מיקבמבי ברח צוחה אמו בפחד ולמרות שהם רצו הכי מהר שאפשר קול היריות הלך והתקרב והוא נשמע ממש לידם ואז מיקבמבי שמע זעקת כאב וראה את אמו נופלת מכוסה בדם אל תדאג לי בני המשך לרוץ ותציל את עצמך רוץ בכל הכוח כך לחשה אמו קולה הלך ונעלם ועצמה את עינה המיקיפות לעולם מיקבמבי המשיך מן המיקציידים להמלט עד שאותיר אותם הרחק הוא ידע כי איבד את אמו וכעת נשאר לבד ובעודו מסתובב בלילה לבד
בין העצים עצוב ומפוחד בא מולו מיקצבי אדיר מימדים מחה דמעה בני אמר המיקצבי עליך ללמוד לחיות לבד את חייך אך דע לך שאם לי תזדקק אני יבוא כדי לשמור עליך הימים חלפו ומיקבמבי גדל ולמד לחיות לבדו וידע שאביו תמיד לצדו ובוקר אחד שמיקבמבי פתח את עינו גילה שיער לבש לבן(זה היה שלג כמובן ) ומיקבמבי נתקל בשלג הצח לראשונה בחייו נשא את רגליו ורץ לדבר עם קרוביו תראו את שלושת המיקעופרים צווחו שני עורבים שצחקו על מיקגוגו מיקפלין וכמובן מיקבמבי שעה אחת הם שחקו בשלג תחילה נהנו אך במהרה הבינו כי החורף אינו משחק אין עלים לאכול השלג הופך לקרח חלקלק ועיקר אוי בלילה כמה קקקקקקרררררררררר החורף תם ובא האביב מיקבמבי כבר לא היה קטן הוא היה מיקעופר עם קרניים יופת וחזקות ומיקפלין ומיקבמבי לא היו סתם חברים אלה זוג מאוהב אך כייון שמיקפלין הייתה כל כך יפה ומוצלחת קינאו בו כל הצבאים וניסו לקחת אותה ממנו ואפילו אחד עליו התנפל ונלחם אתו בקרניו הגדולות אך מיקבמבי הצליח לגבור עליו ומאז אף אחד לא העיז להתקרב על מיקבמבי ומיקפלין המאוהבים זוכרים את אותם מיקציידים אכזרים הם שבו ליער בחזרהומיקבמבי וכל המיקחיות נמלטו מהם וברחו בריצה מהירה לפתע נשמע קול יריה ומיקבמבי הבין שעכשיו זה הוא שנורה ראשו החל להשמט אך למזלו מיד הופיע אביו למולו הוא סיע למיקבמבי בנו לעמוד על רגליו וידע לטפל בו כדי שלא ירעב אביו עזר לו למצוא מכסה ומדי יום בא לבקרו ולהביא לו אוכל ודאג לפיצעו והמיקסנאי אמר לו אליך לדעת כי מיקפלין אליך מאוד מתגעגעת בבת אחת קם על רגליו הוא החליט שזהו הוא בריא עכשיוהוא נפרד מאביו שאמר לו מיקבמבי יותר לא תראני כי אני כבר זקן ואתה צבי בוגר אחראי לחייך ועל כך למיקפלין קומה בני ולכה וכך המעבה היער נעלם האב ומיקבמבי אל קרחת היער שב מיקפלין כל כך התרגשה לכבודו ומיקבמבי היה מאושר לחזר לביתו ובקר אחד שוב נשמעו ביער מילמולים ולחישות שמעתם שמעתם ואכן שני מיקעופרים קטנים נולדו למיקבמבי ולמיקפליןהם הביטו בהם בגאווה ובאהבה ונרגש לחש לפלין עליהם תמיד אשגיח ואותם תמיד אוהב |
|
